'הארץ': השקפת העולם של יגאל עמיר היא קונצנזוס בימין

אתמול בערב התפרסמה ב'הארץ' הקביעה הבאה מאת יוסי קליין:

השקפת העולם של רוצח ראש הממשלה מקובלת על רוב הציבור. לפחות בימין היא קונצנזוס

אמירותיו החריפות של קליין כנגד הימין אינן בגדר דבר חדש. בעבר קבע ש"ההמון, שלא תמיד מבין, מוצא בימין פיצוי על היותו מתוסכל, דחוי ומושפל", שהציונות הדתית "יותר מסוכנים מחיזבאללה" ועוד.

אבל האמנם השקפת העולם של רוצח ראש הממשלה כה פופולרית בציבור?

ברור שלא. הנתון העדכני ביותר בנושא הוא סקר שנערך עבור גלי צה"ל לפני פחות משנה, ממנו עלה שרק 3.6% מהציבור אינו שולל את מעשהו של עמיר "בנסיבות מסוימות".

מדוע, אם כן, טען קליין את שטען? תגובתו המלאה ל'פרספקטיבה' מציעה הסבר:

"כל הציבור (כול!) מגנה שולל ומסתייג ממעשהו של עמיר. חלקו הימני של הציבור תומך בדיעותיו: שלילת הסכמי אוסלו ושלילת שתי מדינות לשני עמים".

כלומר, קליין עושה כאן מניפולציה על תודעת קוראי 'הארץ'. משמעות דבריו היא שמי ששולל את אוסלו ואת רעיון 2 המדינות, הוא שותף של רוצח ראש הממשלה. את תודעת קוראיו הוא מכוון אל המחשבה המתבקשת על תמיכה במעשה, ואז, בתגובה ל'פרספקטיבה', מיתמם וטוען שהתכוון רק לתמיכה בדעות.

האם גם כשכתב שבני הציונות הדתית יותר "יותר מסוכנים מחיזבאללה" התכוון בעצם לסוג סכנה אחר ממה שאנחנו חושבים?

ומדוע כשהוא מגיש לעורכי 'הארץ' מאמר עם טענת כזב כה בוטה, קיצונית וקופצת לעין במופרכותה, הם אינם מחזירים לו את המאמר ומבקשים שיבהיר את הנקודה? למה רק בתגובה לנו קליין מסביר שהתכוון בכלל לדבר אחר לגמרי?

התשובה היא שקרקס הפלגנות והשנאה העצמית הזה מתרחש, כיוון שאין עורכים ב'הארץ'