'הארץ': ישראל אשמה ברצח הכלבים הסיטוני בחברון

קצת קשה לתפור בצורה משכנעת את הטענה שבכותרת. מחרוזת שקרים פותרת את הבעיה

מוקד תקיפת יהודים בחסות הדוחק. רחוב השוהדא בחברון (צילום: גארט מילס, פלאש 90)

בסוף השבוע פרסמה חנין מג'אדלה ב'הארץ' טענה שלמעשה האשימה את ישראל בכך שערביי חברון הגיבו בברבריות רצחנית להצעתו של ראש העיר לשלם 20 שקלים לכל תושב שיביא לו גוויית כלב שהרג.

הטיעון שלה התחלק לשניים: החלק הראשון כפר בתופעה. לטענתה, ערביי חברון ברובם המכריע דווקא התנגדו להרג הכלבים. את רצף העדויות והסרטונים המזעזעים בהם תיעדו ערביי חברון את ההתעללות הברברית שלהם בכלבים, הסבירה מג'אדלה בכך שזוהי ישראל שאשמה בכך.

מג'אדלה שואלת "איך נהפכה עיר תוססת, עיר מסחר של הרשות הפלסטינית, לעיר שתשלום של 20 שקל על הריגת חיה נחשב בה לפרס בעל ערך כלשהו", ומשיבה:

חברון נהפכה לעיר כזאת בגללם (הישראלים, ח"ע) כי כדי להגן על כמה מאות מתנחלים, הם הרסו את החיים של מאות אלפי פלסטינים. הם לקחו רחוב מרכזי, רחוב השוהדא, שהיה תוסס ושוקק, חלק מהמרכז המסחרי של העיר, וגירשו ממנו את הסוחרים ואת התושבים

מג'אדלה ועורכיה מנצלים את חוסר ההיכרות של קוראי 'הארץ' עם המצב בחברון, ומציירים להם תמונת מצב כוזבת. הנה תמונת המצב האמיתית:

העיר חברון מונה כ 215 אלף נפש ומשתרעת על פני כ 22 אלף דונם.

ב 97% משטח העיר אסור ליהודים להימצא. איסור מוחלט וחמור.

לא לישראלים, ליהודים באשר הם יהודים, כולל בעלי אזרחויות שונות.

באותם 21,340 דונם אליהם אסור ליהודים להיכנס, מתקיימים חיים פלסטיניים בשליטה עצמית, בניצוחו של ראש העירייה רב העלילה.

איך ניתן "להרוס חיים של מאות אלפי פלסטינים", כטענת מג'אדלה, אם 97% משטח העיר אסור בכניסת יהודים?

ומה באשר לרובע היהודי – אותם 3% בהם חיים היהודים? הבה נבחן גם את זה:

לאורך כל ההיסטוריה התקיימו ברובע היהודי בחברון חיים יהודיים שוקקים, עד פרעות תרפ"ט, במהלכן טבחו ערביי חברון בשכניהם היהודים ללא רחם, באחד ממופעי תאוות הרצח היותר מזעזעים שלהם לאורך ההיסטוריה.

אחרי שנכבשה העיר מחדש ב 67', חזרו היהודים לרובע היהודי, כשבידיהם שטרי בעלות תקפים על הנכסים שרכשו שם, חלקם הגדול לאורך רחוב השוהדא. (בית הדסה, בית רומנו, בית אברהם  אבינו, בית חסון, בית קסטל, בית העלמין היהודי העתיק וכו')

רחוב השוהדא אכן היה רחוב "תוסס ושוקק", כדברי מג'אדלה, ואכן "חלק מהמרכז המסחרי של העיר", אבל הסיבות לכך שחלק מתושביו הערבים גורשו ממנו היו אחרות לגמרי.

באוקטובר 2000, לאחר פריצת האינתיפאדה השניה, נסגר הרחוב לתנועת פלסטינים מסיבה אותה מסתיר 'הארץ' מקוראיו: עלייה חדה במספרם הרב של הפיגועים הרצחניים שביצעו הפלסטינים ביהודי חברון, בחסות הדוחק והחיכוך הרב ברחוב, שכאמור גובל ברובע היהודי וחלקים נכבדים מהנכסים בו בבעלות יהודית.

בתשובת המדינה לבג"צ (11235/04 עיריית חברון נ' מדינת ישראל) בו ביקשו העותרים מבית המשפט להורות למדינה לבטל את הגבלות התנועה ברחוב, מופיע הנימוק (המובא כאן  בקיצורים הכרחיים):

העיר חברון היוותה מאז חודש ספטמבר 2000 מוקד לפעילותם של ארגוני טרור… אירועי טרור ולחימה בהיקף נרחב שגבו מחיר דמים כבד… חלק מהטרוריסטים בחברון פועלים מתוך האוכ' האזרחית ונעזרים בה כדי להסתתר בדרכם למקומות פיגוע ובהימלטם לאחר ביצוע פיגועים… הטרור בחברון יצר איומים על האזרחים הישראלים הגרים בחברון ועל כוחות הצבא והמשטרה במקום, שהפכו מטרות לפגיעה ישירה מצד גורמי הטרור בעיר

בית המשפט קיבל את הנימוק, דחה את העתירה והותיר את הרחוב סגור לתנועת ערבים.

זאת ועוד: העתקת השוק למקומו החדש במערב העיר חברון, בסמוך לעורק תנועה ראשי (כביש 60) לא היה מהלך ישראלי נגד ערביי חברון, אלא בדיוק ההיפך – מהלך שנהגה שנים קודם לכן, לטובת העיר הערבית.

עיריית חברון היא שהחליטה להעתיק את השוק הסיטונאי שפעל ברחוב למקומו החדש במרכז המסחרי של חברון. היתה זו תוכנית אזרחית-אורבנית שנבעה ממיקומו הלא נוח של השוק ומדרכי הגישה הבעייתיות אליו. במסמכים הרשמיים של התוכנית הוגדר השוק בשוהדא כ"מפגע תחבורתי, תברואתי ותכנוני", והוא הועתק למקומו החדש, לשמחתם הרבה של ערביי חברון.

(כאן למשל, בראיון ל'הארץ', מתאר ראש העיר חאלד עוסיילי את השוק החדש "שוק שגאוות חברון עליו. הוא נקי. הכל בו מאורגן. העסקות בין הסוחרים ממוחשבות ובעיריה אומרים שאין שוק מודרני ויעיל כזה בכל פלשתין, גם לא בירדן")

האם יכולים כמה מאות יהודים המצטופפים במתחם כלוא בן 3% מהעיר, שהיה לאורך כל ההיסטוריה רובע יהודי, "להרוס את חייהם של מאות אלפי פלסטינים"?

האם העתקת השוק מהשוהדא למקומו החדש היתה לרעת או לטובת ערביי חברון?

האם סגירתו לערבים נבעה מתוקפנות יהודית כלפי ערבים, או שמא, כפי שאישר גם בגצ, דווקא מתוקפנות ערבית כלפי יהודים?

לקראת סוף המאמר מאשימה מג'אדלה את הישראלים באדישות להרג "קורבנות פלסטינים":

קורבנות פלסטינים — בני אדם, לא כלבים — הנהרגים כמעט מדי שבוע מאש חיילי צה"ל (לא מדאיגים את הישראלים, ח"ע). זה לא קורה, כי כלבים נוגעים ללבם יותר מאשר פלסטינים

ובכן, לא מדובר ב"קורבנות". רוב מוחלט של ההרוגים הפלסטינים בחודשים האחרונים, כפי שעולה מנתוני 'בצלם', נהרגו תוך כדי לחימה בצה"ל או ביצוע פעולות טרור נגד אזרחים ישראלים.

ואז מגיעה האירוניה שלה לשיא. מג'אדלה מתלוננת:

זאת המומחיות של הישראלים: להציג את המציאות החלקית והמעוותת כדי להרגיש טוב עם עצמם

נראה שזו אכן המומחיות של היהודים – עורכיה היהודים האנטי ישראלים של מג'אדלה בעיתון 'הארץ'

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות