'הארץ': מבחינת המטרה הסופית יש הבדל בין חמאס לאש"ף

במאמר מיום שישי האחרון ב'הארץ', מנתחת קרולינה לנדסמן את חוברת ההסברה שפרסם חמאס לפני כשבוע, בה ניסה להסביר את מתקפת השבעה באוקטובר מנקודת ראותו.

היא מזכירה לקוראי 'הארץ' את הידוע העולה מהחוברת: חמאס לא נלחם נגד הכיבוש של 67' אלא נגד הכיבוש של 48', הוא מכנה 'התנחלויות' את כל ישובי ישראל, לא רק את ישובי יו"ש, והוא מאשים את ישראל בכישלון הסכמי אוסלו.

כאן עוברת לנדסמן לטעון טענה מעניינת ולפיה:

ההבדל בין חמאס לאש"ף היה ידוע (והוכחש בגסות על ידי סרבני הפשרה בישראל)

איזה הבדל? לנדסמן מפרטת:

הנרטיב של חמאס, לא רק לגבי 7 באוקטובר אלא באופן כללי ההמשגה של הקונפליקט כולו, עשויה להחליף את ההמשגה המקובלת — מאבק לסיום הכיבוש של שטחי 1967 ולהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

כלומר: לטענתה בניגוד לאש"ף, שרצה פשרה עם ישראל בקווי 67', חמאס לא רוצה פשרה אלא את כל השטח מהנהר עד הים. ולכן מתעורר אצלה חשש לגבי ההמשגה של הסכסוך כולו.

ובכן, הנה עוד "הכחשה גסה":

מבחינת היעד הסופי אין שום הבדל בין חמאס לאש"ף. שניהם שוללים באופן מוצהר ומוחלט את זכותה של ישראל להתקיים, גם בתוך גבולות 67'.

"האמנה הפלסטינית" שפרסם אש"ף ב 1968, (ממנה מעולם לא חזר בו), ברורה וחד משמעית.

בסעיף 2 היא קובעת, בדיוק כמו אמנת חמאס, שאין שום משמעות לקווי 67' אלא רק לקווי 48'. ובלשונה:

פלסטין בגבולותיה כפי שהיו בתקופת המנדט הבריטי היא יחידה טריטוריאלית אינטגראלית

בסעיף 15 היא קובעת:

טיהור פלסטין מהקיום הציוני הוא חובה לאומית

ובסעיף 9 היא גם מסבירה באיזה אופן תקוים החובה הלאומית של טיהור פלסטין כולה מ"הקיום הציוני". באמצעות טרור כמובן. ובלשון האמנה:

המאבק המזוין הוא הדרך היחידה לשחרור פלסטין ולכן, הוא אסטרטגיה ולא טקטיקה

וספרי הלימוד שבאמצעותם מחנכת הרש"פ, כלומר אש"ף, את הדורות הבאים, המטיפים כולם לחיסולה המוחלט של מדינת ישראל, הם ההוכחה שהאמנה הלאומית אינה בבחינת אות מתה.

איפה אכן מתקיים הבדל בין חמאס לאש"ף? בטקטיקה הנבחרת להשגת היעד המשותף. אש"ף רוצה לטהר את פלסטין כולה מהקיום הציוני בשלבים, חמאס רוצה בבת אחת.

ולפי תורת השלבים, אגב גם לפי פרסומים רשמיים עדכניים של אש"ף עצמו, חזרת ישראל לקווי 67' אינה אלא השגת עמדה משופרת לקראת המשך המאבק על כלל "היחידה הטריטוריאלית האינטגראלית" שהיא פלסטין כולה.

כל מה שצריכה תורת השלבים של אש"ף, הם אידיוטים שימושיים מסוגה של לנדסמן, שיכנו את המציאות המרה "הכחשה גסה" ויקרבו את הפלסטינים להשיג את אותה עמדה משופרת, ממנה ינהלו את "טיהור פלסטין מהקיום הציוני" בתנאים נוחים יותר.