'הארץ': בעזה "מתפתחת תופעת ביזה" מצד חיילי צה"ל

הרבה עלילות שווא העליל העיתון העוין הזה על חיילי צה"ל לאורך השנים. זו אחת השקריות והנבזיות ביותר

"כנופיית בוזזים"? חיילי צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

במאמר ב'הארץ', יוצא הפרופ' יגיל לוי נגד אחד המאפיינים הבולטים של מלחמת חרבות ברזל של צה"ל ברצועת עזה – לוחמים המתעדים עצמם מתוך הלחימה מבקשים ממקבלי ההחלטות לא להירתע ולאפשר להילחם עד להכרעת האויב.

מה עוד מפריע ללוי? כתובות המבטאות את הכמיהה לחזור לגוש קטיף, ביטויי התלהבות ושמחה של החיילים בזמן פיצוץ בתים ששימשו תשתית צבאית של האויב ועוד.

בגלל כל אלה מזהיר לוי כבר בכותרת המאמר, שמא "התקוממות לוחמי היבשה עוד תיגמר בכך שיהפכו לכנופיות".

אבל כל מי שרואה את החיילים ואת התופעות שמתאר לוי, מבין היטב שלא כך נראית התקוממות וגם לא כך נראות כנופיות. כדי לבסס את הטענה להפיכת כוחות צה"ל ל"כנופיות", מוסיף לוי טענה אותה הוא מציג כעובדה. חיילי צה"ל עוסקים בביזה. כך לוי:

(הצבא) נזעק לעצור את תופעת הביזה המתפתחת, אך הסתפק בקריאה של קצין חינוך ראשי, לא בהוראה פיקודית ברורה, וגם היא מציגה את הביזה כפגיעה בצבא ולא כהפרת הכלל המוסרי "לא תגנוב".

האמנם בשורות לוחמי צה"ל ברצועה מתפתחת תופעה של ביזה?

לא. שקר גס, עלילה בזויה.

עשרות אלפי לוחמים נלחמים ברצועה כבר קרוב למאה ימים. למרות זאת, מקרה אחד בלבד שפורסם יכול להיחשב, איכשהו, כביזה – לוחם שניסה לקחת לביתו רובה קלצ'ניקוב שנתפס שלל.

גם המקרה האחד הזה אינו ביזה במובנה המגונה הידוע – גניבת רכוש של אזרחים חפים מפשע לשימוש עצמי, אלא יותר עבירה (חמורה) על חוקי הצבא.

כשנשאל דובר צה"ל ישירות על מקרי ביזה, דיווח שנפתחו חקירות בשלושה מקרים. (ניסיון גניבת הקלאצ' הוא כנראה אחד מהם)

כלומר, עניין לנו עם מספר זעום עד אפסי של חשד לאירועי נטילה ללא רשות של רכוש בשטחי הרצועה, לפחות חלקם הוא נשק שלל שנלקח ללא רשות.

בהתחשב כאמור בכמות העצומה של החיילים הנלחמים ובמשך הזמן הארוך בו הם חשופים לרכוש שניתן לבזוז, מדובר בתופעה שלא רק היקפיה אפסיים, גם משמעותה.

האם על יסוד מקרים אלה מגיעה ללוחמי צה"ל הכתמתם בידי 'הארץ' ככנופיית בוזזים?

לוי מזכיר את אגרת קצין חינוך ראשי, הוא רק מסתיר מהקוראים שהיא הופצה בעקבות תיעודי השחתת חנות בג'באליה ושימוש בכרזות מסגד בג'נין לקריאות 'שמע ישראל', שהן אולי תופעות לא ראויות, אבל הן אינן ביזה.

כי ביזה זו קטגוריה נפרדת. רעה וחמורה. לא לחינם דווקא אותה מנסים לוי ו'הארץ' להדביק ללוחמי צה"ל, כאמור על לא עוול בכפם.

תגובת פרופ' יגיל לוי: "אני קובע באחריות שהביזה היא תופעה רחבה"

ובהרחבה:

"כותבי 'פרספקטיבה', כך אומר האתר, "מתחייבים לכתיבה מקצועית וחסרת פניות ומקפידים להתמודד עם אי-דיוקים רק באמצעות הצגת עובדות מבוססות." חוששני שמאמרו של חנן עמיאור, שכותרתו: "'הארץ': בעזה "מתפתחת תופעת ביזה" מצד חיילי צה"ל" (30.1.24), סוטה מכלל זה.

המאמר מבקר את מאמרי "התקוממות לוחמי היבשה עוד תיגמר בכך שיהפכו לכנופיות" (הארץ, 16.1.24). אתעלם מטענותיו של עמיאור על ביקורתי באשר לתופעות חריגות של קריאות תיגר של חיילים על סמכות הצבא ועל ערכיו המוצהרים, כפי שבאות לידי ביטוי במלחמה בעזה. אתמקד בתופעת הביזה. בניגוד לטענת עמיאור, אין היא מובאת כלל  כדי "לבסס את הטענה להפיכת כוחות צה"ל ל'כנופיות,'" אלא נהפוך הוא, כהמחשה לתופעה שדווקא מעסיקה את הצבא. אך לא זה אי הדיוק המטריד אותי.

עמיאור מאשים אותי בלא פחות מאשר הטעיית הקוראים. וכך הוא כותב- "לוי מזכיר את אגרת קצין חינוך ראשי [שהתריעה על סטייה מערכי הצבא]. הוא רק מסתיר מהקוראים שהיא הופצה בעקבות תיעודי השחתת חנות בג'באליה ושימוש בכרזות מסגד בג'נין לקריאות 'שמע ישראל', שהן אולי תופעות לא ראויות, אבל הן אינן ביזה." טענה להסתרה היא טענה חמורה, אלא שאין לה כל בסיס עובדתי. קצין חינוך ראשי אכן פרסם איגרת לאחר ארועים בהם צולמו חיילים כשהם משחיתים רכוש של פלסטינים. אבל, מה לעשות, האיגרת עסקה במפורש בביזה. "לא נשלח ידינו בביזה ולא נחלל מלחמתנו בפעילות שאין בה הקשר משימתי או מקצועי" כתב תא"ל אופיר לויוס, תוך שהוא מזכיר את עכן בן כרמי, שכידוע נענש על ביזת רכוש בעת מלחמה (ספר יהושע). חשוב מכך, מפקדת קצין חינוך ראשי פרסמה בעקבות האיגרת מערך דגשים למפקד העוסק כולו בביזה, ואל הנמקותיו התייחסתי במאמרי. מזה אנו למדים שתופעת הביזה אינה שולית כפי שמציג עמיאור- שלושה מקרים יחידים. על זה לא מפתחים מערך, ובפרט שהמפקדה לא עסקה במסרים האחרים שפרסמה בכל סטייה ערכית זולת ביזה. הצבא יודע היטב שתופעת הביזה היא תופעה רחבה ולא לחינם היא מעסיקה אותו. אני קובע באחריות שזוהי תופעה רחבה אף יותר מכפי שנראה אם לשפוט לפי שפע האינדיקציות הזורמות אליי.

אבל לא על כבודי המקצועי אני עומד בתגובה זו, אלא על הסכנה שתופעה חמורה זו תתרום להשחתת הצבא, ככל שאמצעי תקשורת, כמו פרספקטיבה, יגמדו את ממדיה. אין מדובר בהכתמתם של החיילים בבחינת "שקר גס, עלילה בזויה" כדברי עמיאור, אלא בהתהוות פגם ערכי חמור בצבא. ישקלו קוראי וקוראות האתר אם ברצונם.ן לתת לזה יד." 

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. הטקסט המתפרסם בביטאון החמאס [’הארץ’ בשבילכם] אינו מיועד לקהל הישראלי -מלבד, כמובן, בית המשפט העליון של המדינה היהודית- אלא למהדורה האנגלית. היתה יעילה יותר השקעת מאמץ לבדוק כמה פעמים מופיעה כותרת טקסט זה -בתרגומה האנגלי- כקישור במאמרי שנאת ישראל.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות