ה'גארדיאן' הבריטי מקדם את בורותו המדהימה של סת' רוגן על ישראל

מאת אדם לביק

בשבוע שעבר פרסם העיתון הבריטי 'גארדיאן' כתבה מאת כתבו בירושלים אוליבר הולמס, העוסקת באמירותיו השנויות במחלוקת של השחקן והקומיקאי האמריקאי סת' רוגן.

כך מתחילה כתבתו של הולמס, ההדגשות שלנו:

סת' רוגן אמר שהוא "הואבס בכמות עצומה של שקרים על ישראל" כנער יהודי, ועורר מחלוקת סביב יחסיה המתוחים לעתים של ישראל עם יהודים רבים בצפון אמריקה. השחקן הקנדי-יהודי, שהשתתף במחנה קיץ יהודי ושהוריו נפגשו בקיבוץ בישראל, אמר שהעובדה שהמדינה היהודית הוקמה על אדמה עליה חיו פלסטינים, תמיד הועלמה.

"כיהודי אני הואבסתי בכמות עצומה של שקרים על ישראל כל חיי", רוגן סיפר לקומיקאי והשחקן מארק מארון, בפרק של הפודקאסט של מארון. "הם אף פעם לא מספרים לך, 'היי, דרך אגב, היו שם אנשים'. הם גורמים לזה להיראות כאילו הארץ פשוט חיכתה שם, כאילו הדלת המזוינת פתוחה"

המאמר ממשיך ומצטט את רוגן:

"אני זוכר את אבי אומר לי בכנות,'אנשים שונאים יהודים. רק תיזהר מזה. הם פשוט שונאים'. וזה בכנות משהו שאני כל כך שמח שהוטמע בי מגיל צעיר. משום שאם זה לא היה מוטמע, אני פשוט הייתי מזדעזע מהכמות של בני זונות ששונאים יהודים".

עם זאת, רוגן טען, "אתה לא מחזיק משהו שאתה מנסה לשמר כשהוא כולו מרוכז במקום אחד".

רוגן גם טען שהציונות מייצגת "הלך מחשבה מיושן".

ראשית כל, השטח שהוא כיום ישראל אכן היה מיושב בדלילות במהלך גלי העלייה הגדולים הראשונים בסוף המאה ה-19. ולמרות שהם היו מיעוט באוכלוסייה, ליהודים הייתה נוכחות רציפה במולדתם ההיסטורית – נוכחות שקודמת באלפי שנים לכיבושים הערבים והאסלאמיים במאה השביעית.

יתר על כן, היהודים שהיגרו לארץ ישראל לא "החליפו" את האוכלוסייה הערבית, אלא רכשו ועיבדו באופן חוקי אדמות שלעתים קרובות היו ריקות לאורך מאות שנים – מה שהוביל להגברת ההגירה לארץ של ערבים שנמשכו להזדמנויות הכלכליות שיצרה ההתיישבות היהודית. העזיבה הגדולה היחידה של ערבים – למעלה מ-700 אלף – אירעה, כזכור, כתוצאה של המלחמה הערבית נגד המדינה היהודית המתהווה ב-1948.

אנחנו לא יודעים אילו "שקרים" סופרו לרוגן הילד על הציונות. אבל בניגוד לאותו סיפור א-היסטורי שהוא כנראה שמע כמבוגר, היהודים ביישוב היהודי בארץ לא היו פורצים או פולשים, אלא מהגרים שנמלטו מעוני, רדיפה, פוגרומים ורצח המוני בתקווה לבנות חיים טובים יותר בארץ לה דורות של יהודים בגולה חשו קשר עמוק ואינטימי.

 לבסוף, הנימוקים המוסריים של רוגן לוקים בחסר בכמה דרכים.

ראשית כל, כיהודי, רוגן אומר שהוא מודע באופן כואב לאנטישמיות המודרנית אותה חווה הקהילה היהודית הבטוחה והמשגשגת ביותר בגולה. אך נראה שהוא לא מתרשם מהגזענות הרצחנית שחוו מיליוני יהודים עניים ופגיעים יותר באירופה ובמזרח התיכון בדורות הקודמים. אנטישמיות זו תרמה להחלטתם לשוב למולדתם ההיסטורית.

רוגן ציין בעבר כי משפחתו היגרה לצפון אמריקה כשהיא נמלטה מהמלחמות ברוסיה, והוא רואה בכך סיבה לתמוך בפליטים מוסלמים הבאים לארצות הברית. אך נראה שהוא אינו מסוגל להבין שהסיסמאות האנטי-ישראליות שהוא מפיץ, המציירות את היהודים הבאים לישראל בהימלטם מפני רדיפה כפולשים לאדמתו של מישהו אחר, שואבות מאותה רטוריקה של חלק ממתנגדי ההגירה באמריקה כיום.

 למעשה, כחלק מהתנגדותו להגבלות האמריקאיות שהוחלו ב-2017 על אזרחיהן של שבע מדינות מוסלמיות, רוגן שיתף תמונות של יהודים שנמלטו מאירופה הכבושה בידי הנאצים ב-1939, ואשר הוחזרו על עקביהם בגבול האמריקני ולבסוף נרצחו באושוויץ.

אך רוגן עיוור לכך שמיליוני יהודים שנמלטו מאותם "בני זונות" אירופאים ששנאו אותם, לא היו נרצחים אם "הדלת המזוינת" לפלשתינה-ארץ ישראל הייתה פתוחה, ו"תהליך החשיבה המיושן" של הציונות היה מגשים את מטרתו שנים קודם לכן.

מאמר זה פורסם במקור באתר 'CAMERA-UK'. תרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר