ה'ג'רוזלם פוסט' משבח משחק מחשב המעודד טרור וקורא להשמדת ישראל

ואם זה לא מספיק, הוא מעלים לחלוטין את הביקורות שנמתחו נגד המשחק

מתוך המשחק

נידאל ניג'ם, היוצר של משחק הווידאו החדש 'פורסאן אל-אקצא: האבירים של מסגד אל-אקצא', אשר מהלל ומעודד אלימות פלסטינית נגד ישראלים, יכול להיות מרוצה לגבי הסיקור שהמשחק שלו קיבל בעיתון ה'ג'רוזלם פוסט'.

כתבתו של אהרון רייך מה-29 בספטמבר, שכותרתה המקורית הייתה "משחק וידאו חדש מאפשר לשחקנים 'לשחרר את פלסטין' ולהילחם בישראל", העניקה סיקור נרחב ואוהד לחוויית המשחק ולנקודת מבטו של ניג'ם. במקביל, היא מתעלמת לחלוטין מהביקורת שנמתחה על המשחק על כך שהוא מעודד אלימות נגד ישראלים ויהודים.

בתחילה, נכתב בכתבה:

המשחק מבטיח לאפשר לשחקנים לקחת את התפקיד של לוחמי חופש פלסטיניים ולשבור את מה שהוא מכנה "הקלישאה שבתיאור ערבים כטרוריסטים".

שימו לב שאין כל מירכאות סביב הביטוי "לוחמי חופש פלסטינים" (זה תוקן בהמשך). כלומר, במקום לייחס את הכינוי ליוצר המשחק, ה'פוסט' הלבין למעשה את פעולותיהם של פלסטינים היורים ודוקרים חיילים ישראלים (אחת המשימות במשחק) או שמחבלים במערכת 'כיפת ברזל' (משימה נוספת) ובכך מסכנים מיליוני אזרחים ישראלים.

הכתבה של רייך המשיכה בתיאורים נלהבים, שנראים כאילו נלקחו מפמפלט פרסומי, על האקשן הסוחף שבמשחק, האנימציה האיכותית, הסביבות השונות, המבחר הרב של כלי נשק באמצעותם השחקן ישחרר את פלסטין והדמות הראשית הזועקת "אללה אכבר".

רייך ציטט גם ביקורות נלהבות שנלקחו מאתר, משהו שהייתם מצפים לו מסוכנות פרסומית. אך מעיתונאי מצופה לצטט גם את הביקורת השלילית, בייחוד כשמדובר במוצר המעודד ומקדם אלימות. קל וחומר כשמדובר בכלי תקשורת ישראלי, והמוצר מעודד אלימות נגד ישראלים.

כך למשל, הדיווחים ב'הארץ' הישראלי וב'דיילי מייל' הבריטי התמקדו בביקורות נגד המשחק. יצוין לטובה סם סוקול מ'הארץ', שראיין בכתבתו את מפתח המשחקים היהודי לוק ברנארד, שציין שגם מפתחי משחקים העוסקים בנושאים אקטואליים צריכים להיות אחראיים ולהימנע מעידוד אלימות. סוקול ציטט גם את מרכז שמעון ויזנטל, שקרא להחרים את משווקי המשחק של ניג'ם על כך שהוא מהלל את הטרור הפלסטיני.

לעומת זאת, רייך ב'ג'רוזלם פוסט' התעלם מהביקורות ונתן לניג'ם במה נרחבת להגן על המשחק שלו מפניהן.

בעקבות פניית המשרד הישראלי של CAMERA, עמותת האם של 'פרספקטיבה', ה'ג'רוזלם פוסט' תיקן כמה היבטים בעייתיים בכתבה של רייך. הכותרת וכותרת המשנה מציינות כעת כי מדובר ב"משחק אנטי-ישראלי" בו השחקן "יורה בחיילים ישראלים"; נוספו מירכאות סביב המונח "לוחמי חופש"; הכתבה מציינת שהדמות חברה בתנועה אשר "פועלת באופן דומה לארגוני הטרור באזור";  כמה מהתיאורים הנלהבים הוסרו, ועוד.

צילום מסך של הכותרות המקוריות

למרות זאת, הגרסה המשופרת של הכתבה עדיין אינה מתייחסת כלל לביקורות הנוקבות שנמתחו על המשחק. היא גם אינה מציינת שהמשחק קורא לחיסול ישראל כולה ושאחת המשימות בו היא לחבל בכיפת ברזל, פעולה שמשמעותה מוות של ישראלים רבים, כולל נשים זקנים וטף.

הגרסה המקורית והמלאה של מאמר זה התפרסמה לראשונה באתר CAMERA. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות