הניו יורק טיימס משקר לקוראיו: "ישראל מגבילה הכנסת תרופות לעזה"

בכתבה על המאמצים להבאת תינוק אפגני לישראל לניתוח מציל חיים (Unlikely Facebook Friendship Saves Afghan Baby With Heart Defect", 14.8.2016), שפרסמה העיתונאית דיאא חדיד ב'ניו יורק טיימס', היא טענה כך:

בתי החולים בעזה שרויים במחסור קבוע בתרופות, ציוד, וצוות מיומן, בגלל ההגבלות הישראליות על תנועה ומסחר

אלא שהטענה לפיה ה"ההגבלות על התנועה והמסחר" חלות גם על תרופות, כמו גם על רוב הציוד הרפואי, פשוט אינה נכונה.

כפי שמציין ארגון 'גישה', שכידוע אינו תומך נלהב במדיניות ישראל בעזה:

כיום ישראל מתירה את כניסת כל הסחורות האזרחיות לרצועה, למעט רשימת חומרים המוגדרים על ידה "דו-שימושיים" ושיכולים לשיטתה לשמש למטרות צבאיות

כך, מי שיקרא באתר את רשימת החומרים הדו שימושיים, המופיעה בצו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), תשס"ט-2008, יראה כי היא כוללת מכונות רנטגן – אך אינה כוללת תרופות (או ציוד רפואי אחר).

בינתיים, ישנם גורמים אחרים שתורמים למחסור בתרופות ברצועה. לפני כשנה לדוגמה, דובר משרד הבריאות ברצועת עזה, הנשלט על-ידי החמאס, האשים את הממשלה הפלסטינית בכך שהיא אינה ממלאת את חובותיה כלפי עזה, ואף פירט:

משרד הבריאות תחת הממשלה הפלסטינית צריך להעביר 40% מהתרופות ברמאללה, שרובן מסופקות על ידי גורמים בינלאומיים, לרצועת עזה, ולהותיר 60% בגדה המערבית. אולם, רק כ -5% עד 7% מהתרופות מגיעים למעשה לרצועה.

'קאמרה', עמותת האם של 'פרספקטיבה', פנתה לעורכי הניו יורק טיימס, בבקשה לפרסום תיקון. לזכות העיתון ייאמר כי ב -22 לאוגוסט פורסם התיקון ולפיו:

גרסה קודמת של מאמר זה תיארה באופן מוגזם את ההשפעה של ההגבלות שמטילה ישראל על תנועה ומסחר ברצועת עזה. למרות שההגבלות הקשו על ייבואו של חלק מהציוד רפואי, ייבוא התרופות אינו מוגבל

למאמר באנגלית לחצו כאן