"הנער" עימאד חשאש הי"ד

ביום שיש האחרון הקדיש גדעון לוי את מדורו 'אזור הדמדומים' ב'הארץ' לקורות משפחתו של המחבל ההרוג עימאד חשאש.

לפני מספר חודשים סקרנו כאן בהרחבה את הירידה הנמשכת באיכות הסיפורים המובאים במדור, שבעבר תיאר מקרים לכאורה קשים של "עוולות הכיבוש", ובמשך הזמן עבר לתאר מצבים פרוזאיים בהרבה. כשהסבנו את תשומת לבו של לוי לכך, הוא הסכים איתנו ותירץ ש"אין עכשיו סיפורים קשים. ברור וטוב שכך. עכשיו השגרה היא הסיפור."

אלא שביום שישי האחרון לוי, ולא פחות ממנו עורכי 'הארץ', לא רק ניפחו סיפור פרוזאי, הם עשו זאת באמצעות שורת מניפולציות ערמומיות שמטרתן לספר סיפור אחר לגמרי מהסיפור האמיתי, והן נשענות על הערכה רווחת במחקרי עיתונות רבים, לפיה כשמונה מכל עשרה אנשים האוחזים בידם עיתון, קוראים רק כותרות ו'לידים' (קטעים קצרים המובלטים בהגדלה מחוץ לטקסט)

נתחיל בכותרת:

קודם צה"ל הרג את אחיהם הקטן, ואז ישראל הענישה אותם

המסר: צה"ל הרג "אח קטן", ובהמשך ישראל מענישה בשרירותיות את אחיו של אותו אח קטן.

כותרת המשנה מוסיפה פרטים:

שני צעירים מאבדים את אחיהם הנער שחיילי צה"ל הרגו על גג ביתם. זה רק האסון הראשון שלהם. בעקבות הריגת האח, נשלל מהם – כמו מכל המשפחות הפלסטיניות השכולות – היתר העבודה בישראל. עתה הם מובטלים והמשפחה שלהם, ממחנה הפליטים בלאטה, קורסת

המסר מתחדד: מדובר ב"אסון": צה"ל הרג "נער" על גג ביתו והפך את משפחתו לשכולה. וכאילו לא די בכך, הפך את שני אחיו למובטלים ובכך לא רק שהרג "נער" על גג ביתו, הוא אף הביא את משפחתו כולה לקריסה.

ב'לידים' זה נהיה מעניין אפילו יותר: הליד הראשון מתאר את מצבו המוזנח של המחנה:

ערימות האשפה מתגוללות בסמטאות. המראה של מחנה בלאטה הוא עזתי

המסר ברור: האשמה במצבו של מחנה בלאטה מוטלת על ישראל. אלא שכל מי שמתמצא מעט ברזי הסכסוך יודע שאין לכך שחר. מחנה בלאטה, כמו גם מחנות פליטים אחרים ביו"ש ובארצות שכנות לישראל, מוזנח בכוונה על ידי הרשות הפלסטינית והמדינות המארחות, הנמנעות במפגיע מהפיכת המחנות לראויים יותר למגורים, כדי לנציח את מצב הפליטות. כלומר עושים פוליטיקה לאומית נואשת ואבודה, על גבם של תושבי המחנות. לכל זה אין זכר בטקסט. רק הפנייה מובלעת של אצבע מאשימה כלפי ישראל, האשמה תמיד.

הליד השני אינו מותיר מקום לספק באשר לנסיבות הריגת הנער בידי החיילים:

עימאד רק הציץ מבעד למעקה הגג ומיד החייל ירה אליו כדור אחד שחדר לאפו

"רק הציץ"? ומה היה לו "רק להציץ" מהגג בשעת לפנות בוקר, בה הוא אמור לישון במיטתו כמו יתר הילדים התמימים בני ה 15?

בנקודה העמוקה ביותר בירכתי הטקסט, זו שאותה כנראה לא קרא כמעט איש מקוראי העיתון, מצטט לוי את תגובת דו"צ, לפיה לא מדובר ב"נער" אלא במחבל (כנראה בן 17, לא בן 15 כטענת לוי) שזוהה על ידי כוח צה"ל על גג ביתו לפנות בוקר ובידיו חפץ גדול אותו עמד להשליך על החיילים שעמדו מתחת לגג במטרה להורגם, ונורה לפני שהצליח לבצע את זממו.

כדי לחזק את הדימוי הכוזב של ההרוג כנער צעיר שנורה על לא עוול בכפו, מסתיר לוי מקוראי 'הארץ' גם את נוכחות חמושי הג'יהאד האסלאמי בלווייתו, במה שמצביע על שיוך ארגוני.

אגב, זה לא היה הניסיון הראשון של 'הארץ' להסתיר מקוראיו את הנסיבות האמיתיות של התקרית. בידיעה על מותו, שפורסמה בעיתון באוגוסט האחרון, נבחרה תמונה תמימה של ה"נער", מחייך ואחוז בידו טלפון סלולרי:

הוסתרה תמונה נוספת שלו שהופצה בגאווה על ידי הפלסטינים ברשתות החברתיות, כשהוא אוחז בידיו רובה M16 אוטומטי טעון, ולא מחייך כלל.

ולבסוף עניין קריסת המשפחה ושלילת רישיון העבודה. ראשית, שלילת רישיון עבודה בישראל אין פירושה אבטלה אוטומטית, שכן ישנן משרות גם בשטחי הרשות.

שנית, לא לחינם נשללים רישיונות העבודה של אחיי ההרוג בנסיבות כאלה, אלא מתוך שיקול ביטחוני הנובע מחשש הגיוני שינצלו את שהותם בישראל לנקום.

ושלישית, לוי מסתיר מקוראיו שעם מותו של המחבל עימאד חשאש, זכתה משפחתו, ככל יתר משפחות המחבלים ההרוגים והכלואים, לקצבה כספית חודשית נדיבה מטעם הרשות הפלסטינית, כפרס על ניסיונו להרוג חיילים.

אז מה היה לנו פה:

מחבל, בסבירות איש הג'יהאד האסלאמי, חוסל תוך כדי ניסיון להרוג חיילי צה"ל. הוא הוצג כנער תם שנורה בפרצופו רק כי "הציץ" מבעד למעקה גג ביתו.

ישראל הואשמה בהזנחת אזור מגוריו, על אף שהאשמה האמיתית מוטלת על הרש"פ.

משפחתו תוארה כקורסת כלכלית, תוך הסתרת העובדה שנסיבות הריגת בנם מקנות להם תמיכה כספית קבועה ונדיבה מהרש"פ.

וההחלטה לקחת מאחיו את אישורי העבודה שלהם בישראל תוארה כנקמנות, על אף שמדובר בהחלטה מבצעית שנועדה למנוע מהם לבצע פיגועי נקם.

תגובת גדעון לוי: ראשית הוא אמור היה להיות בן 16 היום, יש לי תאריך הלידה שלו. שנית, ההחלטה להחרים אישורי עבודה היא בוודאי שרירותית כי היא התקבלה שעתיים אחרי האירוע. זו החלטה גורפת, לא מובנת ולא צודקת. אם הם מסוכנים למה שלא נכלא אותם ואת כל בני המשפחה? לגבי המצב הכלכלי של המשפחה, אני לא יודע על קצבה מהרשות. אני יודע שזו משפחה מאד גדולה שחיה משתי משכורות של עבודה בישראל והיא עכשיו על סף התרסקות. ולגבי המצב של בלאטה, לא האשמתי את ישראל בכך, אם כי ישראל בהחלט נושאת באחריות כבדה למצב במחנות הפליטים כי היא זו שיצרה אותם.