הסכם הפיוס הפלסטיני והתקשורת הישראלית

כמעט כלל התקשורת הישראלית גילתה אחידות דעים בהתייחסותה להסכם הפיוס הפלסטיני, חוץ מעיתון אחד. אז מי בסוף יצדק, המקהלה, או ההולך נגד הזרם?

 

נציגי פתח וחמאס בעזה, 22.4.14 (פלאש 90)

 

 

כיצד מתייחסת התקשורת הישראלית להסכם הפיוס שנחתם בין תנועת הפתח, בראשות הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, לבין תנועת החמאס, בראשות ראש ממשלת עזה איסמעיל הנייה? האם היא מייחסת לו אמינות וכושר הישרדות? האם היא רואה אותו כהתפתחות חיובית או שלילית מבחינת ישראל?

 

רובה המוחלט של התקשורת הישראלית אינו תולה תקוות במהלך ומתייחסת אליו בספקנות ובחשדנות. אולם את השורה שובר, בכל זאת, חריג אחד.

 

בעיתון 'ידיעות אחרונות', מטילה הפרשנית הוותיקה לענייני ערבים, סמדר פרי ("תרימו ידיים", 27.4, עמ' 21), ספק גדול בהיתכנות ההסכם הפנים פלסטיני:

[pullquote]

 

נראה אותו [את עבאס] נוסע לעזה, נראה אותו מרכיב ממשלה, נראה אותו קובע בחירות, ונראה שהחמאס סותם את הפה והזרועות הצבאיות לא יפוצצו לו.

 

[/pullquote]

בעיתון 'סופהשבוע' כתב הפרשן הבכיר בן כספית:

[pullquote]

 

בואו לא נתבלבל – האיחוד בין פת"ח לחמאס לא קרוב. הם התאחדו כבר ארבע פעמים, בהודעות לא פחות דרמטיות, שכל מה שיצא מהן זה כלום ושום דבר. רוב הדרך לאיחוד עדיין לפניהם וסביר להניח שזה יתפוצץ שוב.

[/pullquote]

 

בעיתון 'ישראל היום' העריך הפרשן בעז ביסמוט כי:

[pullquote]

 

אבו מאזן יכול להמשיך לטעון כי הוא הריבון בממשלה החדשה, וכי הכרה שלו בישראל היא הכרה של הממשלה הפלסטינית כולה. אלא שארגון החמאס "יחלץ" מהצרה הזו ויתמוך בממשלה הפלסטינית החדשה (אם תקום), עד שזה יגיע למו"מ מחודש עם ישראל. ואז, כמו ב-2011 וב-2012, שוב הפיוס הפלסטיני יסתיים בפילוג מחודש.

[/pullquote]

 

בעיתון 'מעריב' צוטטה תגובת דובר החמאס להסכם ולפיה:

[pullquote]

 

ההכרה של יו"ר הרשות מחמוד עבאס בישראל אינה חדשה. אולם מה שחשוב הוא שאנו לא נכיר לעולם בישראל.

 

[/pullquote]

באתר 'וואלה!' העריך הפרשן אבי יששכרוף את סיכויי ההסכם לצאת אל הפועל כ"נמוכים במיוחד". גם בפרשנות שנתן באולפן מגזין החדשות 'שישי' של חדשות 10, אמר שהוא "לא בטוח בכלל שהדבר הזה [ההסכם] יצא אל הפועל". בן כספית הזכיר באותו השידור הערכה מודיעינית לפיה "הסיכוי שהדבר הזה [ההסכם] יקרה הוא מאד נמוך".

 

בתוכנית 'אולפן שישי' של חדשות ערוץ 2 מנה הכתב לענייני ערבים אוהד חמו, שישה ניסיונות פיוס קודמים בין חמאס לפתח שלא צלחו, וקבע שגם ההסכם הזה "קשה מאד ליישום, אם לא בלתי אפשרי".

 

את השורה שובר עיתון 'הארץ', שבמאמר המערכת שלו מגיליון סוף השבוע ("שאלה לראש הממשלה", 25.4), תומך בהסכם, מביע בו אמונה ואף רואה אותו בחיוב מבחינת ישראל, בקובעו כי:

[pullquote]

 

נכונות החמאס להצטרף לממשלה הפלסטינית בראשות עבאס מבשרת את קבלת דרכה, דרך המו"מ המדיני, ונטישת המאבק הצבאי.

 

[/pullquote]

גם פרשן העיתון לענייני ערבים, צבי בראל, נוקט בקו דומה, ("הבהלה הישראלית מהפיוס הפנים פלסטיני", 26.4), כשהוא מנבא כי:

[pullquote]

 

הפיוס בין פתח לחמאס עתיד לצרף את חמאס ואת הג'יהאד האיסלאמי לאש"ף ובכך להפוך אותם לחלק מהמסגרת הפורמלית שחתומה על הסכמי אוסלו.

 

[/pullquote]

בראל אף יוצא נגד יתר קטני האמונה בתקשורת הישראלית, בהעלותו בהמשך טורו שאלה רטורית:

 

[pullquote]

מדוע לשלול אותו [את ההסכם] מראש, אם הוא עשוי להעניק סיכוי להפיכתו של ארגון מזוין למפלגה פוליטית?

 

[/pullquote]

אז מי צודק, המקהלה האחידה של כלל התקשורת הישראלית, שאינה תולה תקוות בהסכם הפיוס, או דווקא מערכת 'הארץ' והפרשן צבי בראל, שמאמינים בהסכם ורואים אותו לברכה? ימים (לא רבים) יגידו.