הסתירה העצמית של 'הארץ'

עיתון 'הארץ' הדגים אתמול כיצד ניתן לקחת טענה חסרת ביסוס עובדתי ולהציג אותה כעובדה בלתי מסויגת. מה שמוזר הוא שאותה טענה סותרת את מה שנכתב… בעיתון 'הארץ' עצמו.

 

עיתון 'הארץ' הדגים אתמול כיצד ניתן לקחת טענה חסרת ביסוס עובדתי ולהציג אותה כעובדה בלתי מסויגת. מה שמוזר הוא שאותה טענה סותרת את מה שנכתב… בעיתון 'הארץ' עצמו.

 

במה דברים אמורים? כך תיאר אתמול מאמר המערכת של העיתון ("משחק באש בהר הבית", 22.4) את הנזק המדיני שעושים לדעת מחברו ח"כים מסוימים:

[pullquote]

 

נפתלי בנט, אורי אריאל, ישראל כץ ואחרים, אינם מסתפקים רק בעמדת הצופים המעודדים את קריסתו של התהליך [המדיני עם הפלסטינים], אלא פועלים באופן אקטיבי כדי להביא לכך. כזאת היא ההחלטה לפרסם את מכרזים לבנייתן של כ–700 דירות בירושלים המזרחית, וכזה גם איומו של בנט לפרק את הקואליציה אם ישוחררו האסירים הישראלים, בהתאם להסכם לחידוש המשא ומתן, שישראל חתמה עליו.

 

[/pullquote]

מנין למערכת 'הארץ' ששחרור אסירים ישראליים מהווה הפרה של "הסכם…שישראל חתמה עליו"? קביעה זו מנוגדת למה שכתב פרשן 'הארץ', עמוס הראל, מעל דפי אותו עיתון רק לפני כשבועיים ("פיצוץ המו"מ מקרב את ישראל לסכנה לא דיפלומטית", 4.4):

[pullquote]

 

זה נמשך בתבשיל שרקח קרי בפרשת הפעימה האחרונה. היום כבר ברור למדי שנתניהו לא נתן לקרי שום התחייבות לשחרר 14 אסירים ערבים-ישראלים השפוטים למאסרי עולם – צעד קשה ביותר במשמעותו המשפטית ובלתי אהוד ציבורית – כחלק מהפעימה האחרונה. קרי, אם מפני שהתבלבל ואם בכוונת מכוון,נתן לעבאס להבין שיהיה שחרור כזה, בלי שנתניהו התחייב לו. המתווך האמריקאי גם לא מיהר לפתור את הבעיה, חרף האזהרות הישראליות הפומביות במרוצת כל החודשים האחרונים.

 

[/pullquote]

ואכן, עיתונים ישראלים אחרים, וכן עיתונים בינ"ל פרסמו גם הם הכחשות ישראליות לגבי התחייבות לשחרור אסירים ערבים-ישראלים. יש לשער כי אם מסמך כתוב כלשהו היה קיים, הוא היה מודלף לעיתונות וסוגר את הדיון סביב הסוגיה זאת.

 

והנה לנו דוגמא לאופן בו מאמר מערכת בעל טון סמכותי הופך משהו שכלל לא קרה לעובדה גמורה. יתרה מזאת, אותה "עובדה" גורמת לישראל להיראות כמפרת הסכמים. ניתן כמובן להאשים את ישראל בקריסת השיחות, אולם גם את זה יש לעשות תוך הצמדות לעובדות. כפי שלדברי עמוס הראל ג'ון קרי "נתן לעבאס להבין שיהיה שחרור כזה, בלי שנתניהו התחייב לו", כך עיתון 'הארץ' נתן לקוראיו להבין שישראל הפרה הסכם עליו חתמה, מבלי שהסכם כזה בכלל הגיח לאוויר העולם.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות