הסתירה העצמית של 'הארץ'

עיתון 'הארץ' הדגים אתמול כיצד ניתן לקחת טענה חסרת ביסוס עובדתי ולהציג אותה כעובדה בלתי מסויגת. מה שמוזר הוא שאותה טענה סותרת את מה שנכתב… בעיתון 'הארץ' עצמו.

במה דברים אמורים? כך תיאר אתמול מאמר המערכת של העיתון ("משחק באש בהר הבית", 22.4) את הנזק המדיני שעושים לדעת מחברו ח"כים מסוימים:

[pullquote]

נפתלי בנט, אורי אריאל, ישראל כץ ואחרים, אינם מסתפקים רק בעמדת הצופים המעודדים את קריסתו של התהליך [המדיני עם הפלסטינים], אלא פועלים באופן אקטיבי כדי להביא לכך. כזאת היא ההחלטה לפרסם את מכרזים לבנייתן של כ–700 דירות בירושלים המזרחית, וכזה גם איומו של בנט לפרק את הקואליציה אם ישוחררו האסירים הישראלים, בהתאם להסכם לחידוש המשא ומתן, שישראל חתמה עליו.

[/pullquote]

מנין למערכת 'הארץ' ששחרור אסירים ישראליים מהווה הפרה של "הסכם…שישראל חתמה עליו"? קביעה זו מנוגדת למה שכתב פרשן 'הארץ', עמוס הראל, מעל דפי אותו עיתון רק לפני כשבועיים ("פיצוץ המו"מ מקרב את ישראל לסכנה לא דיפלומטית", 4.4):

[pullquote]

זה נמשך בתבשיל שרקח קרי בפרשת הפעימה האחרונה. היום כבר ברור למדי שנתניהו לא נתן לקרי שום התחייבות לשחרר 14 אסירים ערבים-ישראלים השפוטים למאסרי עולם – צעד קשה ביותר במשמעותו המשפטית ובלתי אהוד ציבורית – כחלק מהפעימה האחרונה. קרי, אם מפני שהתבלבל ואם בכוונת מכוון,נתן לעבאס להבין שיהיה שחרור כזה, בלי שנתניהו התחייב לו. המתווך האמריקאי גם לא מיהר לפתור את הבעיה, חרף האזהרות הישראליות הפומביות במרוצת כל החודשים האחרונים.

[/pullquote]

ואכן, עיתונים ישראלים אחרים, וכן עיתונים בינ"ל פרסמו גם הם הכחשות ישראליות לגבי התחייבות לשחרור אסירים ערבים-ישראלים. יש לשער כי אם מסמך כתוב כלשהו היה קיים, הוא היה מודלף לעיתונות וסוגר את הדיון סביב הסוגיה זאת.

והנה לנו דוגמא לאופן בו מאמר מערכת בעל טון סמכותי הופך משהו שכלל לא קרה לעובדה גמורה. יתרה מזאת, אותה "עובדה" גורמת לישראל להיראות כמפרת הסכמים. ניתן כמובן להאשים את ישראל בקריסת השיחות, אולם גם את זה יש לעשות תוך הצמדות לעובדות. כפי שלדברי עמוס הראל ג'ון קרי "נתן לעבאס להבין שיהיה שחרור כזה, בלי שנתניהו התחייב לו", כך עיתון 'הארץ' נתן לקוראיו להבין שישראל הפרה הסכם עליו חתמה, מבלי שהסכם כזה בכלל הגיח לאוויר העולם.