'וואלה!' מנפח סערה אנטי ישראלית מדומה, ונכשל

המהומה שעוררה התקשורת הישראלית בעקבות החלטת ישראל להימנע מגינוי הונגריה בשל חקיקה אנטי להט"בית, יצרה תחושת משבר תדמיתי. האמנם?

ראשי ממשלות ישראל והונגריה. ידידות מדינית ותמיכה הדדית (צילום: חיים צח לע"מ)

ביום ראשון האחרון פורסמה באתר 'וואלה!' כתבה מאת ברק רביד, בדבר החלטה ישראלית להימנע מהצטרפות לגינוי קבוצתי של כמה עשרות מדינות להונגריה, בשל חקיקה אנטי להט"בית שהיא מקדמת. יובהר מראש – אכן כך קרה.

ומכאן – שתי הערות על הנימוק הגלוי של ברק רביד לפרסום הסיפור, ("ההחלטה מציבה את ישראל מחוץ למחנה המדינות המערביות הליברליות").

הראשונה: הוא אינו נכון ויוצר מצג שווא של ישראל כמדינה לא ליברלית בנושאי קבלת להט"ב, בשעה שבחלוקה הברורה בין מדינות ליברליות למדינות לא ליברליות בנושא, שייכה ישראל את עצמה למדינות הליברליות כשהצביעה בעד החלטת האו"ם הידועה בנושא.

בנוסף, ישראל שלחה איתות ברור באשר לעמדתה בסוגיה, כשלצד החלטתה להימנע מגינוי לחקיקה ההונגרית, שלחה הודעת תמיכה ברורה במצעד הגאווה שהתקיים בבודפשט ושאליו התייחסה הודעת הגינוי.

הערה השניה: נראה שמטרת הפרסום היתה לשוות נופך דרמטי ומרעיש להחלטה הישראלית, ולהציגה כאירוע משברי.

ואכן, בהמשך הקמפיין פרסם 'וואלה!', הערכות שונות בדבר "הנזק המדיני" הצפוי לישראל כתוצאה מההחלטה, ומיד הצטרף אליו גם כתב 'הארץ' אמיר תיבון, שהסביר את ההחלטה בכך שישראל לא רוצה לפגוע בהונגריה, ה"מהווה משענת עבור הימין בישראל בתוך האיחוד האירופי".

אבל בניגוד לטענת תיבון ו'הארץ', הונגריה לא מעניקה משענת "לימין הישראלי" באירופה, בכך שהיא חוסמת פעם אחר פעם הצעות החלטה נגד ישראל, אלא למדינת ישראל כולה.

(יצוין כי ברק רביד לא נסחף למחוז מוזר זה ודייק כשקבע שהסיבה בגינה סירבה ישראל להצטרף לגינוי, היא בשל "החשש לפגיעה בסיוע המדיני שהונגריה נותנת לישראל בתוך האיחוד האירופי")

אלא שקמפיין תבהלה לא שווה אם איננו מקיף: לא רק 'הארץ' הצטרף לנשיפת הרוח במפרש ה"סערה", גם ידיעות אחרונות, טיים אאוט תל אביב, כתבי חדשות 12, ו 13, בכירי האופוזיציה ועוד.  

רצף הגינויים הזה לישראל יוצר תחושת משבר. האמנם מדובר באירוע משברי?

חיפוש פשוט בגוגל חדשות, העלה שחוץ מהסיקור הרחב והדרמטי בתקשורת הישראלית, הנושא כלל לא סוקר בתקשורת הבינלאומית ולמעשה, למרות שאכן הוצאה הודעת גינוי ואכן ישראל לא הצטרפה אליה אלא ניסחה הודעה משלה התומכת בלהט"ב בהונגריה אבל נמנעת מגינוי הממשלה המקומית, מבחינה ציבורית, האירוע כמשבר תדמיתי לישראל – כלל לא קרה.

יודגש: ביקורת זו מאירה את הניסיון לעורר משבר שלא היה ולא נברא, ואין בדברים משום הבעת תמיכה או התנגדות להחלטת משרד החוץ עליה דווח.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות