ה'ניו יורק טיימס' פוצח בשיר הלל נוסף לאלימות הפלסטינית

בהיעדר יכולת לגנות את ישראל על הרג אזרחים פלסטינים, טארק בקוני נאלץ לתקוף אותה על שהיא מנסה להפסיק את הרצח של אזרחים ישראלים

מבצע 'בית וגן' בג'נין. צילום: וויסאם השלמון/פלאש90

מאת גלעד עיני

לטארק בקוני לא לוקח הרבה זמן כדי לעבור מגינוי אלימות לתמיכה ברצח. מאמרו מה-10 ליולי ב'ניו יורק טיימס' פותח בתיאורים נרגשים של הסבל בג'נין, העיר הפלסטינית בה נהרגו בשבוע שעבר 12 פלסטינים, רובם חמושים מהג'יהאד האסלאמי, בלחימה נגד צה"ל.

"המסכים שלנו שוב מלאים בתמונות של נשים בוכיות, ילדים וזקנים", הוא כותב. רגישותו של הכותב לסבל אנושי נוגעת ללב – איך אפשר שלא.

אך הרגישות נעלמת במהרה כשמדובר ביהודים ישראלים. שתי פסקאות לאחר קריאתו לאמפתיה, ושוב לאורך הטקסט, בקוני מתייחס לאלימות קטלנית נגד אזרחים יהודים לא כמקור לדמעות בקרב נשים, ילדים וזקנים ישראלים. מבחינתו לא מדובר בפשע מלחמה, החרפת הסכסוך או בעיה כלשהי. לא ולא. מבחינתו זוהי "התנגדות" שניתן להבין, לקבל, או כפי שעולה מתולדות הביטוי – לתמוך בה בכל לב.

ישראל פעלה בג'נין על מנת לפגוע בתשתית הטרור הפלסטיני שם, לאחר שישה חודשים בהם פלסטינים הרגו 26 בני אדם, רובם הגדול אזרחים. לא זו בלבד שבקוני שולל את אנושיותם של הקורבנות, הוא מטייח את מותם לחלוטין.

הפעם הראשונה בה בקוני מזכיר ומגמד את האלימות הפלסטינית מופיעה בפסקה השלישית, בה הוא מתיימר "להפריך" את הגרסה הישראלית למטרתו של מבצע 'בית וגן':

באירוע [לכבוד יום העצמאות האמריקני, המתרגם] ברביעי ליולי בירושלים, ראש הממשלה נתניהו אמר שהצבא הישראלי תקף את "המטרה הכי לגיטימית בפלנטה – אנשים המעוניינים לחסל את המדינה שלנו". הוא התייחס לחודשים של התנגדות חמושה נגד מתנחלים ישראלים על ידי גברים צעירים במחנה הפליטים בג'נין.

האמת היא שנתניהו התייחס ל"טרוריסטים שביצעו פיגועים אכזריים, רצחו אזרחים ישראלים, גברים, נשים וטף".

הכוונה, למשל, היא לפיגוע ברחוב דיזנגוף בתל אביב ב-7 לאפריל 2022, בו ה"התנגדות" באה לדי ביטוי בירי חסר הבחנה בצעירים שישבו בפאב, וה"מתנחלים" היו שלושה יהודים שהתגוררו בכפר סבא ורמת גן, שנרצחו.

כמו נתניהו, השגריר האמריקני גינה את "ההתקפה האכזרית על אזרחים חפים מפשע". שגריר האיחוד האירופי כינה אותה "מתקפת טרור נגד אזרחים ישראלים". אפילו ראש הרשות הפלסטינית דיבר על "הרג אזרחים ישראלים". רק בעולם של הטעייה ורמייה – כיאה ל'ניו יורק טיימס' – נתניהו התייחס ל"התנגדות" נגד "מתנחלים".

חשוב להבהיר: למרות נסיונו של בקוני לשלול את אנושיותם של היהודים הנרצחים באמצעות העלמה של מותם וכינויים "מתנחלים", גם הישראלים המתגוררים בהתנחלויות, כגון האחים הלל ויגל יניב שנרצחו בפיגוע ירי ב-26 בפברואר השנה, הם אזרחים באותה המידה, ומוגנים באופן שווה על ידי החוק הבינלאומי.

כמובן, מחבל החמאס שרצח אותם לא התעניין במקום מגוריהם. חמאס ידוע לשמצה בזכות פיגועי ההתאבדות הרצחניים שהוציא ומתקפות הרקטות המטווחות ערים בתוך ישראל. מדובר בארגון המוכר ברחבי העולם כארגון טרור. וכפי שנתניהו ציין, הוא אכן מחויב להשמדתה של ישראל.

טארק באקוני

בקוני כותב על ה"התנגדות" שמונה פעמים נוספות בעוד הוא מוחק את המתים הישראלים, מטייח את הצעות השלום של ישראל ושולל את זכותה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה. לעומת זאת, לפלסטינים יש זכות לרצוח כאוות נפשם:

בהיעדרה של כל תקווה להקמת מדינה, וללא הנהגה פוליטית בת-קיימא שתוביל את המאבק, יש כאלה הלוקחים את העניינים לידיהם באמצעות התנגדות חמושה ובלתי חמושה.

הוא יודע היטב שהטרור הפלסטיני השתולל בעבר גם כשהוצעו הצעות שלום רבות הכוללות מדינה פלסטינית. הוא גם יודע שלפלסטינים אין מדינה מכיוון שמנהיגיהם דחו את אותן הצעות.

העלמה של אותן הצעות מהווה נוהג שכיח של התעמולה האנטי-ישראלית. אחרי הכל, הן חושפות את שקרנותם של מי שמאשימים את ישראל ברצון להנציח את הסכסוך.

בקוני מעמיס ביטויים שקריים זה על גבי זה – למשל כשהוא טוען שה"התנגדות" של עזה היא מחאה נגד "הכיבוש", ואז מתאר את ניסיונה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה כמתקפה מכוונת נגד אזרחים פלסטינים – עד לשבירתם ו"הכנעתם".

כידוע, ה"התנגדות" היא מתקפות רקטות חסרות אבחנה על ריכוזי אוכלוסייה ישראלים, פשע מלחמה לפי החוק הבינלאומי. הצגתן כפעילות "נגד הכיבוש" מטייחת את מטרת מנהיגי חמאס – חיסול ישראל. ומה שקרוי "הכנעת" האוכלוסייה בעזה הוא למעשה ניסיונות ישראלים למנוע את פשעי המלחמה המבוצעים בידי ארגון טרור אנטישמי ורצחני.

זו אינה הפעם היחידה בה בקוני מתייחס לטרור כאל זכות פלסטינית לגיטימית, ולמלחמה נגד הטרור כאל פשע מגונה. הוא מגנה את התגובה הישראלית לירי הרקטות מעזה מכיוון שהיא מבקשת "להחליש את ההתנגדות הפלסטינית". האלימות הפלסטינית היא "הגנה עצמית".

הוא מתרעם על מי שמעז לכנות בשם "טרור" התקפות על אזרחים בידי ארגוני טרור. "השוואת ההתנגדות הפלסטינית לטרטר", הוא טוען, "מבזה את הפלסטינים במיוחד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, בה ההתנגדות לכיבוש הבלתי-חוקי זוכה לשבחים כהרואית, ונתמכת על ידי נשק מערבי והכשרה צבאית". כאילו הצבא האוקראיני נקט ב"התנגדות" הכוללת פיגועי דריסה נגד ילדים קטנים הממתינים לאוטובוס, ירי על מקומות בילוי, בתי כנסת, רוכבי אופניים ומכוניות אזרחיות.  

אלה מעשים שהעולם תופס כטרור, אף בקוני מבקש לכסות תחת דגל ה"התנגדות". אלה הפיגועים הממלאים בתי ישראלים בדמעות, מהן בקוני מתעלם – אחרי הכל, אלה רק דמעות של יהודים-ישראלים. זו טבעה של האלימות שהביאה למבצע 'בית וגן' בג'נין, הראוי לשבח בהצלחתו להימנע מאבידות אזרחיות למרות הלוחמה העזה בשטח עירוני צפוף.

למעשה, נראה כי הצלחת המבצע היא רבה כל כך, עד שהדבר תסכל את טארק בקוני. ובהיעדר יכולת לתקוף את ישראל על הרג אזרחים, הוא פרס על פני ה'ניו יורק טיימס' את ביקורתו נגדה על שהעזה לבקש את הפסקת האלימות הפלסטינית.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות