חודש ממאורעות לוד, הגיע הזמן לשכתב את מה שקרה

במאמצו חסר היושרה לפטור את ערביי לוד מאחריות למאורעות, בורא ערן זינגר בחדשות 'כאן' היגד חדש על הפרעות בעיר, ולפיו הן החלו רק לאחר מותו של מוסא חסונה

מאורעות לוד. צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בשבוע שעבר שידר ערוץ כאן11 כתבה מאת ערן זינגר אודות אירועי לוד בחודש מאי, אשר מתיימרת להציג את "היממה הנפיצה שקדמה לרצח יגאל יהושע בלוד". למרבה הצער, אין לתאר אותה אלא כניסיון לשכתב את סיפור הפרעות שעברו היהודים בעיר. המסר העולה מן הכתבה הוא אחד: יגאל יהושע היה היום בחיים והאלימות הקשה הייתה נחסכת, אילו רק מוסא חסונה לא היה נהרג ב-11 למאי, בלילה שבין יום שני לשלישי.

הכתבה כבר עוררה סערה ברשתות, והביקורת התמקדה בעיקר במרואיינים שזינגר בחר להציג לצופיו:

הבחירה הסלקטיבית של מרואיינים אכן תרמה לתמונה המעוותת שהוצגה בכתבה. אך בעיה לא פחות חמורה היא לוח הזמנים שהיא מתווה, אשר מחליף סיבה במסובב והופך את היוצרות לחלוטין.

הכתבה פותחת בהסבר של זינגר:

זו הייתה אחת היממות האלימות ביותר החודש. כוחות של שוטרים, עדיין בלי התגבורת של מג"ב, ניסו להשתלט בלי הצלחה על הפורעים בלוד. כשחוזרים כמה שעות לאחור, להלווייתו של מוסא חסונה, שנורה למוות בעימותים עם יהודים בלילה הקודם, אפשר לראות היום שהפיצוץ היה מעבר לפינה.

בנקודה זו הכתבה עוברת לצילום אביו של מוסא חסונה המתאבל על בנו. זינגר ממשיך:

"משפחתו וחבריו של מוסא חסונה נערכים למסע הלוויה שיהפוך בהמשך ללילה של אלימות קשה."

כאן כבר ברור המסגור שילווה את הכתבה כולה: מוסא חסונה נהרג ב"עימותים" בין יהודים לערבים, כלומר תרחיש סימטרי ששני הצדדים אשמים בו; ומותו הוביל ל"פיצוץ" – במסגרתו רמת האלימות הרקיעה שחקים והמשטרה לא הצליחה להשתלט עליה.

בהמשך, מופיע תיעוד של שיחה שקיים זינגר עם אחד מתושבי העיר היהודים. הכתובית מבהירה כי השיחה נערכה בתאריך "11.5, שעות הערב המוקדמות".

קולו של זינגר מסביר ברקע:

את ניסים דהן, בן 73, סב לנכדים ולנינים, פגשנו עוד לפני שפרצו המהומות בעיר.

כלומר, ב-11 למאי בשעות הערב המוקדמות, המהומות טרם פרצו.

טענה זו אינה יכולה להיות רחוקה יותר מהאמת, וכתב המשמיע אותה בשידור סבור כנראה כי לציבור יש זיכרון קצר במיוחד. מותו של מוסא חסונה לא הקדים את המהומות בלוד ולא גרם להן, אלא אירע במסגרתן; וההתנפלות האלימה של פורעים ערבים על תושבים, מבנים ורכוש יהודי החלה כבר באותו לילה שבין שני לשלישי.

כך למשל סיפר תושב העיר לכתב 'מקור ראשון' אסף גבור על אותו לילה:

הרב יחזקאל כהן, מנהל תלמוד התורה בעיר, נכח במקום. "היינו שלושים איש בשכונה שלנו, עם הילדים, והנפנו דגלים לרגל יום ירושלים. ואז בשניות החלו להגיע המוני ערבים מכל כיוון. זה התחיל בצעירים משולהבים שיידו אבנים, ואז הצטרפו אליהם משפחות שלמות. החזרתי את הילדים הביתה, ובדרך קיבלתי טלפון ממישהי שגרה מול בית הספר. היא סיפרה לי שהיא רואה עשן מבית הספר ומהמכינה הקדם־צבאית הסמוכה. חזרתי לכינוס כדי לעדכן את מנכ"ל העירייה שהיה שם, ואז התחילו לרגום אותנו באבנים, בקבוקי תבערה, זיקוקים וכל מה שהיה להם בידיים. התקשרנו למשטרה, ובמשך הרבה יותר מדי זמן היא לא הגיעה".

משם נסע כהן לעבר בית הספר שבניהולו, ובבואו לשם עיניו חשכו. "אתה רואה פוגרום מתרחש מול העיניים. מכוניות של יהודים נשרפות על ידי ההמון שצועק אללהו אכבר, עשן מבית כנסת ומבית הספר. אווירה של מלחמה. בית הספר, בית המדרש, נשרפים באש. לא הבנתי אם אני חי בסרט או במציאות".

כתב 'הארץ' ג'וש בריינר דיווח בזמן אמת על ההתנפלות על שכונת רמת אשכול בעיר:

במבנה המתנ"ס בעיר, "עשרות סטודנטים הפכו לנצורים בתוך מבנה המתנ"ס השכונתי, מסביבם המון סוער ומשליך אבנים. הם חולצו רק בתום שעה ארוכה, בחיפוי שוטרי יס"מ".

תושב העיר מאיר ליוש גם תיאר בזמן אמת את המהומות בשכונת החשמונאים:

המכינה הקדם צבאית בעיר הוצתה:

וכך גם כיתות לימוד:

בית מדרש:

מוזיאון הפסיפס:

וכך גם רכבים רבים, רמזורים, בית העירייה החדש ושאר רכוש ציבורי.

כל זה קרה ב-11 למאי, באותו לילה בו נהרג מוסא חסונה. באשר לירי שהרג אותו, כבר כתבנו כאן לא מזמן:

אין מחלוקת שבשלב מסוים החלו הפורעים הערבים לחצות את הכיכר ולרוץ אל תוך שכונת היהודים כשבידיהם בקבוקי תבערה בוערים והם הודפים לאחור את התושבים היהודים החמושים שיצאו להגן על בתיהם לאחר שהמשטרה מיאנה להופיע, חרף קריאות חוזרות ונשנות.

אין גם מחלוקת שלירי בחסונה קדם ירי באוויר במטרה להניס את הפורעים הערבים שרצו אל תוך השכונה היהודית, ירי שלא עצר את ריצתם לתוך הבתים, במטרה ברורה לידות בהם בקבוקי תבערה ולהעלותם באש על יושביהם.

אם זה היה המצב בעיר כבר באותו לילה, כיצד יכול היה ערן זינגר לטעון כי השיחה שקיים לאחריו אירעה "לפני שפרצו המהומות בעיר"? מדוע אמר על זמן הלווייתו של חסונה, כי "הפיצוץ היה מעבר לפינה", בעוד הפיצוץ התרחש עוד לפניה וחסונה לקח בו חלק?

שאלנו את 'כאן חדשות'. כך הם ענו לנו:

הכתבה מתרכזת ביום שאחרי תחילת המהומות בלוד ובאירועים שהובילו להסלמה. בכתבה נאמר בפירוש שחסונה נורה למוות בעימותים בלילה הקודם ואף מובא תיעוד של הירי. המהומות סוקרו בהרחבה באופן רציף ובשידור חי מנקודות שידור בעיר.

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות