טעויות התרגום של 'הארץ' – פרק 15

טעות בתרגום של עיתון 'הארץ' מגדירה מחדש את "חוק הנכבה", ונותנת סיבה נוספת לקוראיו מחו"ל לחשוב שישראל אינה אלא מדינה חשוכה ולא דמוקרטית. בעקבות פניה של 'פרספקטיבה', הטעות תוקנה.

טעות בתרגום של עיתון 'הארץ' מגדירה מחדש את "חוק הנכבה", ונותנת סיבה נוספת לקוראיו מחו"ל לחשוב שישראל אינה אלא מדינה חשוכה ולא דמוקרטית. בעקבות פניה של 'פרספקטיבה', הטעות תוקנה.

טלילה נשר דיווחה היום בעיתון 'הארץ' על אירוע לציון "יום הנכבה" אשר יתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת תל אביב ("יוזמי טקס יום הנכבה באונ' ת"א נדרשו לממן אבטחה", 9.3.12) . בין השאר הזכירה לקוראיה את "חוק הנכבה" (אשר שמו האמיתי והפחות פופוליסטי הוא תיקון 39 לחוק יסודות התקציב), וכתבה:

החוק מסמיך את שר האוצר לגרוע או לעכב תקציבים ממוסדות המקבלים מימון ממשלתי, בין היתר אם תישמע בהם קריאה לשלילת קיומה של מדינת ישראל…

זהו תיאור מדויק למדי של החוק. אולם קוראי 'הארץ' באנגלית, קיבלו (כרגיל) אינפורמציה אחרת. יש לציין כי המשפט הנ"ל הופיע רק בגרסה המודפסת של העיתון בעברית, אך תורגם הן לעיתון המודפס והן לאתר האינטרנט של 'הארץ' באנגלית.

כך הוסבר לקוראים מחו"ל, בדיווחה המתורגם של נשר לאנגלית, מהו "חוק הנכבה":

In January, the High Court of Justice upheld the controversial Nakba Law passed by the Knesset in March, which fines bodies who openly reject Israel as a Jewish state

תרגום:

בינואר, בג"ץ אישר את חוק הנכבה מעורר המחלוקת אשר עבר בכנסת במרץ, אשר קונס גופים השוללים בגלוי את ישראל כמדינה יהודית…

קוראי 'הארץ' באנגלית קראו שתי טעויות במשפט אחד:

1.      החוק לא מזכיר סתם "גופים", כפי שנכתב בדיווח, אלא גופים המקבלים מימון ממשלתי, אשר תקציבם הממשלתי יישלל במקרים מסוימים. המידע שקיבל קורא 'הארץ' ההדיוט מחו"ל הוא שכל גוף (מועדון כדורגל? ועד בית? להקת מחול?) השולל את יהדותה של ישראל ייענש, וזה פשוט לא נכון.

2.      החוק לא מזכיר את המילה "קנס" או "לקנוס", אלא, החוק מאפשר לשר האוצר, על פי לשונו: "לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה".

מה מבינים, אם כן, קוראי 'הארץ' באנגלית מהדיווח הנ"ל? שישראל העבירה חוק אשר מטיל קנס על כל גוף ששולל את יהדותה של ישראל. אלא שאין חוק כזה ואין קשר בין הטענה הנ"ל לבין המציאות.

העניין הוא חמור אף יותר אם מצרפים לכך את שאר ה"טעויות" של 'הארץ' באנגלית. כך למשל, קוראי 'הארץ' באנגלית קראו שיום של עימותים בשטחים בעצם היה יום של שקט; שערבים ונשים נשואות אינם יכולים לשרת בצה"ל; שפעיל חמאס שנהרג על ידי צה"ל היה סתם אזרח; וישנן דוגמאות נוספות. אגב, לפחות פעם אחת בעבר נכתב ב'הארץ' באנגלית כי "חוק הנכבה" נוגע לכל ארגון באשר הוא אשר מתנגד לעקרונות הבסיסיים של ישראל, ולא רק לגופים המתוקצבים על ידי המדינה.

עיתון 'הארץ' סיפק היום לקוראיו הרבים בחו"ל סיבה נוספת לחשוב שישראל אינה אלא מדינה חשוכה וחסרת תקנה. בכך הוא משפיע השפעה שלילית וישירה על דעת הקהל העולמית כלפי ישראל, בגלל רישול במקרה הטוב.

עדכון:

בעקבות פניה של פרספקטיבה, תיקן עיתון 'הארץ' את התרגום השגוי. כעת נכתב בדיווח:

In January, the High Court of Justice upheld the controversial Nakba Law passed by the Knesset in March, which grants the Finance Minister the authority to reduce the budget of state-funded bodies that openly reject Israel as a Jewish state

 

תרגום:

בינואר, בג"ץ אישר את חוק הנכבה מעורר המחלוקת אשר עבר בכנסת במרץ, אשר מסמיך את שר האוצר לגרוע תקציבים מגופים הממונים על ידי המדינה השוללים בגלוי את ישראל כמדינה יהודית…

אנו מקווים כי, כמו בפעמים הקודמות, הפרש השעות בין ישראל לארה"ב גרם לכך שכשרוב הקוראים האמריקאים עברו על אתרי החדשות עם קפה הבוקר שלהם, הם כבר הספיקו לקרא את הגרסה המתוקנת.

 

עדכון מה-13.5.12

'הארץ' פרסם תיקון גם במהדורה המודפסת של העיתון, בגיליון סוף השבוע שלו, עמ' 2:

תרגום:

כתבה מאת טלילה נשר ציינה באופן שגוי אילו גופים מושפעים על ידי חוק הנכבה. החוק מתייחס/מוחל לגופים המקבלים מימון ממשלתי ולא כפי שצויין.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות