'ידיעות אחרונות'מציג: הערים עם הכי הרבה מתים, (שהן גם במקרה הערים הגדולות)

"ניתוח אחרי המוות" – בשם השנון הזה בחרו ב'ידיעות אחרונות' לכתר כתבה אודות נתוני הנפטרים מנגיף הקורונה בישראל, לפי ערים. הנתונים נמסרו על ידי משרד הבריאות לבקשת העיתון. אך למרות הכותרת המבטיחה, ב'ידיעות' לא טרחו לנתח את הנתונים הגולמיים שהועברו להם; אלה הוצגו לקוראים בחובבנות, בצורה של מספרים מוחלטים, ובאופן שמעוות את המציאות.

לשם ההגינות, נציין כי בעומק הכתבה (מאת אדיר ינקו) מצוינים כמה נתונים יחסיים – מספרי הנפטרים לכל אלף תושבים בירושלים, תל אביב ובני ברק. אך זה לא מכפר על הגרף הגדול המציג את הערים ב"צמרת" הנפטרים – המבוסס כולו על מספרי נפטרים מוחלטים, ללא כל התחשבות בגודל הערים:

הבעיה בהצגת המספרים המוחלטים גרידא, כמובן, טמונה בכך שלגודל העיר השפעה מכרעת על מיקומה ביחס לערים אחרות, ללא קשר לשאלה עד כמה הקורונה עשתה בה שמות. לא במקרה שלוש מתוך ארבע הערים ב"צמרת" הנפטרים הן שלוש הערים הגדולות בארץ בסדר יורד: ירושלים (936 אלף תושבים, נכון לסוף 2019), תל אביב (461 אלף) וחיפה (285 אלף).

כך קורא 'ידיעות' יכול להגיע למסקנה שמצב המגיפה בירושלים הוא החמור ביותר בארץ (למרות שהיא פשוט העיר הגדולה ביותר), ושתל אביב נמצאת במקום השני – למרות ששיעור הנפטרים בתל אביב (0.42 לכל אלף תושבים) הוא הנמוך ביותר מבין הערים שמופיעות ב"צמרת".

מצבה של ירושלים (0.49 נפטרים לכל אלף תושבים) טוב יותר ממצבה של בני-ברק הממוקמת מתחתיה (0.74 נפטרים) וטוב הרבה יותר מזה של בת ים (נפטר אחד לכל אלף תושבים).

האם בת ים היא העיר הישראלית שנפגעה באופן הקשה ביותר מקורונה? אין לנו מושג. אולי ישנן ערים בעלי שיעור תמותה גבוה יותר, אולם עקב החלטת 'ידיעות' להציג גרף המבוסס על נתוני תמותה מוחלטים, הן לא מופיעות בו.

לסיכום, בהחלט ייתכן שאם בעיתון היו טורחים לבצע ניתוח מינימלי לנתונים, ה"צמרת" בגרף היה נראית שונה לחלוטין. אבל הרבה יותר קל לפרסם תוכן מוכן, שסופק לעיתון על ידי ספק חיצוני.