'ידיעות אחרונות'מציג: הערים עם הכי הרבה מתים, (שהן גם במקרה הערים הגדולות)

… ואפילו יש להם גרף שמוכיח את זה

מתוך הכתבה ב'ידיעות אחרונות', 8.1.2020)

"ניתוח אחרי המוות" – בשם השנון הזה בחרו ב'ידיעות אחרונות' לכתר כתבה אודות נתוני הנפטרים מנגיף הקורונה בישראל, לפי ערים. הנתונים נמסרו על ידי משרד הבריאות לבקשת העיתון. אך למרות הכותרת המבטיחה, ב'ידיעות' לא טרחו לנתח את הנתונים הגולמיים שהועברו להם; אלה הוצגו לקוראים בחובבנות, בצורה של מספרים מוחלטים, ובאופן שמעוות את המציאות.

לשם ההגינות, נציין כי בעומק הכתבה (מאת אדיר ינקו) מצוינים כמה נתונים יחסיים – מספרי הנפטרים לכל אלף תושבים בירושלים, תל אביב ובני ברק. אך זה לא מכפר על הגרף הגדול המציג את הערים ב"צמרת" הנפטרים – המבוסס כולו על מספרי נפטרים מוחלטים, ללא כל התחשבות בגודל הערים:

הבעיה בהצגת המספרים המוחלטים גרידא, כמובן, טמונה בכך שלגודל העיר השפעה מכרעת על מיקומה ביחס לערים אחרות, ללא קשר לשאלה עד כמה הקורונה עשתה בה שמות. לא במקרה שלוש מתוך ארבע הערים ב"צמרת" הנפטרים הן שלוש הערים הגדולות בארץ בסדר יורד: ירושלים (936 אלף תושבים, נכון לסוף 2019), תל אביב (461 אלף) וחיפה (285 אלף).

כך קורא 'ידיעות' יכול להגיע למסקנה שמצב המגיפה בירושלים הוא החמור ביותר בארץ (למרות שהיא פשוט העיר הגדולה ביותר), ושתל אביב נמצאת במקום השני – למרות ששיעור הנפטרים בתל אביב (0.42 לכל אלף תושבים) הוא הנמוך ביותר מבין הערים שמופיעות ב"צמרת".

מצבה של ירושלים (0.49 נפטרים לכל אלף תושבים) טוב יותר ממצבה של בני-ברק הממוקמת מתחתיה (0.74 נפטרים) וטוב הרבה יותר מזה של בת ים (נפטר אחד לכל אלף תושבים).

האם בת ים היא העיר הישראלית שנפגעה באופן הקשה ביותר מקורונה? אין לנו מושג. אולי ישנן ערים בעלי שיעור תמותה גבוה יותר, אולם עקב החלטת 'ידיעות' להציג גרף המבוסס על נתוני תמותה מוחלטים, הן לא מופיעות בו.

לסיכום, בהחלט ייתכן שאם בעיתון היו טורחים לבצע ניתוח מינימלי לנתונים, ה"צמרת" בגרף היה נראית שונה לחלוטין. אבל הרבה יותר קל לפרסם תוכן מוכן, שסופק לעיתון על ידי ספק חיצוני.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות