'ידיעות אחרונות' טופל על ישראל עלילת שווא

האמנם מקשה ישראל על כניסת פליטי המלחמה באוקראינה לתחומה יותר משאר העולם?

פליטים אוקראינים. צילום: יוסי זליגר/פלאש90

בסוף השבוע האחרון פורסם ב'ידיעות אחרונות' ראיון נרחב של העיתונאי עודד שלום עם מנכ"ל רשות ההגירה, תומר מוסקוביץ, על סוגיית הפליטים מאוקראינה המגיעים לישראל. היה זה אחרי ששרת הפנים איילת שקד הכריזה על המתווה החדש, המאפשר את אפשר כניסתם של פליטים שיש להם קרובי משפחה בישראל, ללא הגבלה.

לא היינו מתעכבים על הריאיון אלמלא בחר המראיין לשלב בו גם את דעתו הפרטית על המתווה. מה שמפריע לשלום הוא הדרישה מהפליטים המבקשים להגיע לישראל להירשם ולקבל אישור בטרם יעשו זאת:

החל מרביעי בערב… כל אוקראיני שירצה לעלות על טיסה לישראל יהיה חייב למלא טופס מקוון באתר משרד החוץ. שם ירשום למי הוא בא ומה הקרבה לאותו אדם. אחרי שבקשת הכניסה תיבחן פה, יוחלט אם לאשר אותה.

ואז הוא מוסיף:

וכך, בשעה שבעולם מנסים להקל על הפליטים במנוסתם, ישראל רק מקשה עליהם יותר.

כלומר, הצורך להירשם ולקבל אישור מציב את ישראל בניגוד לשאר העולם, אשר לכאורה מסכים לקבל את הפליטים ללא דרישות ביורוקרטיות שכאלו.

השאלה, כמובן, היא על איזה "עולם" שלום מדבר. נכון, מדינות האיחוד האירופי הסכימו לאפשר קבלה אוטומטית של פליטים מאוקראינה לתחומן. אך האיחוד האירופי הוא אינו כל העולם, וגם לא כל העולם המערבי או העולם החופשי. מה קורה במדינות אחרות?

קחו למשל את בריטניה. נכון ליום פרסום הריאיון עם מוסקוביץ, 43,000 פליטים השוהים במדינות הגובלות באוקראינה הגישו בקשות להיכנס לבריטניה כדי לשהות עם קרובי משפחתם החיים שם. הם ממתינים במשך שבועות לאישור בקשות הוויזה שלהם על ידי משרד הפנים הבריטי. המשרד מסר כי "אנשינו עובדים שבעה ימים בשבוע כדי לטפל בבקשות מהר ככל הניתן".

פליטים ללא קשרי משפחה בבריטניה, שמצאו מי שמוכן לארח אותם במדינה, יכולים להגיש בקשה לוויזה. אחרי שהבקשה תאושר, הם יהיו יכולים להגיע למדינה, ואז יצטרכו לספק לרשויות מידע ביומטרי.

מה לגבי מדינות נוספות? רק כמה מאות פליטים נכנסו לארצות הברית בחודשים האחרונים. לאחרונה דווח כי ממשל ביידן שוקל להקל את תהליך קבלת הוויזה ל"פליטים פגיעים במיוחד" (למשל מקרב קהילת הלהט"ב) – אבל בכל מקרה, לא לייתר את הצורך לבקש ויזה ולהמתין לאישורה.

בידי הפליטים לבקש גם רשות כניסה לארה"ב ללא ויזה על בסיס הומניטרי – אך גם במקרה כזה, יהיה עליהם להמתין עד שהרשויות תסיימנה לטפל בעשרות אלפי בקשות של פליטים מאפגניסטן וממקומות אחרים, הממתינים לפניהם בתור.

גם אוסטרליה דורשת מפליטים המעוניינים להגיע אליה לבקש ויזה לשם כך. עד כה ניתנו 4,000 ויזות זמניות כאלה לפליטים, לרובם קרובי משפחה במדינה. כ-500 ממקבלי הוויזות הגיעו לאוסטרליה עד כה.

לישראל, נציין לשם ההשוואה, הגיעו עד כה כ-15,000 פליטים מאוקראינה.

הצורך בוויזה מתקיים גם בקנדה, בה הממשלה הודיעה כי היא תבטל רבות מהדרישות הקיימות לקבלת ויזה עבור הפליטים, אך לא את כולן. כלומר, הם עדיין יידרשו להגיש בקשה לוויזה ולהמתין לאישור הבקשה. כנ"ל לגבי ניו-זילנד, שבשבוע שעבר הודיעה ממשלתה כי היא "שוקלת" הקלות במתן ויזה לפליטים שיש להם קרובי משפחה במדינה.

מה המסקנה מכל הרשימה הזאת של נהלים ביורוקרטיים במדינות שונות? שאין שום דבר חריג בדרישה הישראלית מהפליטים להירשם ולהמתין לאישור לצורך הגעה לכאן. למעשה, ישראל מקלה עליהם יותר מכמה מדינות נאורות.

אז מדוע להציג תמונה של אכזריות ישראלית חריגה? למה הצורך לכתוב שישראל גרועה במיוחד בהשוואה עולמית?

הפנינו את השאלה לעודד שלום. כך הוא ענה לנו:

אני מקבל את דבריך על המגבלות שמטילות חלק ממדינות העולם על הגעה וקליטת אוקראינים מאז שהחלה המלחמה בארצם. אולם אני לא חוזר בי ממה שכתבתי; נכון לשבועות הראשונים של המלחמה, מרבית המדינות הקלו על אוקראינים להיכנס לארצם. אנחנו עשינו ההפך. ועדיין; המאמץ שישראל עושה עתה בקליטת יהודים וזכאי עלייה מאוקראינה ורוסיה הוא אדיר. כתבתי על כך לפני שבועיים. זהו ייעודה של מדינת ישראל

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות