'ידיעות אחרונות': "ישראל הופכת מנודה בעיני ידידים ובעלי ברית"

כך קובע נחום ברנע, אבל הוא משקר. מבט על מפת יחסי החוץ לא מראה שום נידוי. אם כבר, להיפך

מחשבה רעה ושקרית חוצה את מוחו וכדי לתת לה משקל, מולבשת על "ידידינו במערב" ומתפרסמת. נחום ברנע (צילום: פלאש 90)

בטורו ביום שישי האחרון במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות', קובע נחום ברנע שההרס הנרחב ברצועה

הופך אותנו למנודים בעיני ידידים ובעלי ברית

מנודים?

לברנע יש שיטה. הוא חושב לעצמו מחשבה, אבל העובדה שהוא חושב אותה לא נותנת לה משקל. לכן, כדי לתת למחשבה משקל, הוא מעביר אותה דרך פילטר דמיוני ומומצא, כאילו המחשבה אינה שלו אלא של ידידינו בעולם.

הנה עוד דוגמה: כשהחלה המלחמה באוקראינה והמוני אוקראינים ברחו מהמדינה, התעצבן ברנע על הממשלה שלא נותנת לכולם להיכנס חופשי לישראל.

מה עשה? מה שהוא יודע לעשות. כתב ש

במערב מסתכלים על האכזריות, שנאת הזרים, האטימות של ישראל כלפי אסונם של אחרים ומתקשים להאמין: האם זאת מדינת היהודים?

כשהעיר לו העיתונאי אבישי גרינצייג שאין אף עדות לכך, ואף ביקש ממנו שיפנה אותו לאותו "מערב" שכך רואה אותנו, התנשא עליו כדרכו וענה לו "יום נעים".

(אגב, מניעת כניסה חופשית של פליטים אוקראינים היתה אז המדיניות בכל ה"מערב", אבל בקטנה. עובדות לא מעניינות את ברנע)

אותו דבר עם הטענה החדשה שלו לנידוי שלנו בידי ידידינו. עוד שקר קלאסי שלו.

בניגוד לדבריו, לא רק שידידינו ובני בריתנו לא מנדים אותנו, להיפך, הם מגבים את המהלך שלנו בעזה.

כידוע, על אף ההרס ברצועה, אף מדינה ערבית לא פרשה מהסכמי אברהם וכמוהן גם לא מצרים וירדן. אירופה איתנו, אמריקה איתנו, כמו שכתב בתסכול ברנע עצמו כמה שורות לאחר מכן בהמשך אותו טור.

אם כבר, אז להיפך. סעודיה רוצה לקדם את הנורמליזציה איתנו למרות ההרס ברצועה, והודו – מעצמת על עולה מבחינה כלכלית ומדינית, שבמשך עשרות שנים היתה תמיד לצד אויבי ישראל בכל מלחמותיה, שינתה כיוון בחדות בעקבות טבח ה 7.10 והתייצבה לטובת ישראל.

אז למה הוא עושה את זה שוב ושוב? פשוט. כי הוא יכול. כי אין בידיעות אחרונות אף עורך שמעז להחזיר לו את הטורים ולבקש ממנו לנקות מהם את השקרים.

וגם כי העיתון הוא חלק מהלוחמה הפסיכולוגית העקבית שמנהלת התקשורת הישראלית נגד הציבור, כשהיא מציגה לו ביודעין תמונת מצב כוזבת במטרה לפגוע ברוחו.

נחום ברנע נוהג להתעלם מבקשות 'פרספקטיבה' לתגובה ולהסבר של שקריו

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות