'הארץ' מעריץ את מחמוד עבאס על בסיס רצף שקרים

ביום שישי האחרון פרסם אלון עידן במוסף הארץ מאמר אווילי במיוחד שכותרתו:

עבאס הוא מהראשונים שעברו את הטיפול המלא של מכונת הרעל הביביסטית

במאמר מייחס עידן את אי האמון של הישראלים באבו מאזן לאותה "מכונת רעל ביביסטית" שבאופן "מניפולטיבי" כהגדרתו הפכה אותו "בשנות נתניהו למכחיש שואה מדופלם", ומגדיר את חוסר האמון הציבורי בו "הפספוס הכי גדול שלנו. פספוס היסטורי".

עידן מתאר את אבו מאזן כמו שנער משולהב מתאר את כוכב הרוק הנערץ עליו:

אבו מאזן מייצג נורמליות, שפיות ופרגמטיות.

מנהיג פרגמטי ואמיץ שעשוי היה לממש הסכם שלום אמיתי עם ישראל

עבאס סלד מאלימות באשר היא וחשב שזו לא הדרך לממש מטרות, אפילו לא שאיפות לאומיות

ועוד ועוד דברי הלל, שבח וחנופה.

אבל יש רק בעיה אחת. והיא כמובן המציאות.

כי במציאות, לא רק שעבאס אינו סולד מאלימות, הוא תומך בה באופן המוצהר ביותר.

הוא בחר לא לשנות את האמנה הרשמית של תנועתו, הקוראת להשמדת ישראל,

הוא מהלל את האלימות בכל הזדמנות, למשל כאן, כשצווח:

אנו מברכים כל טיפה של דם שנשפכה למען ירושלים, זהו דם זך וטהור, דם שנשפך למען אללה, רצון אללה. כל שאהיד יגיע לגן עדן, וכל מי שנפצע יתוגמל בידי אללה.

והוא אף לא מתבייש לתגמל אותה בכסף. וככל שהאלימות קשה יותר כך עולה בהתאמה השכר שהוא משלם עליה.

יותר מזה – תחת מנהיגותו, תנועתו מהללת ומשבחת בגלוי את טבח השבעה באוקטובר, משלמת כסף למשפחות מבצעיו, קוראת בגלוי לחקותו, ואף הכניסה אותו לתוכנית הלימודים של מערכת החינוך ברש"פ.

גם הוא עצמו, לא רק תנועתו, לה הצליח לגנות את טבח השבעה באוקטובר, בו אגב נטלו חלק גם אנשיו, אלא רק לפלוט כעבור כשבוע משפט סתמי לפיו "אנו מגנים רצח והתעללות באזרחים משני הצדדים".

כדי לבסס את מחמאותיו הריקות על אבו מאזן, הדגיש אלון עידן נקודה ספציפית: יחסו ה"מהפכני" של אבו מאזן לזכות השיבה. כך עידן:

"בשבילי פלסטין זה גבולות 67' עם מזרח ירושלים", אמר. "אני פליט, אני גר ברמאללה, הגדה ועזה זה פלסטין, כל השאר זה ישראל"

עידן השתפך על ה"דברים כל כך חשובים, משמעותיים, מהפכניים", של אבו מאזן לגבי זכות השיבה, אבל רק פרט אחד קטן שכח להוסיף, או שמא, אבוי למבוכה, אינו יודע.

והוא שאבו מאזן התנער מיד מהדברים שהובאו בשמו, טען שהוצאו מהקשרם והכריז באופן שלא משתמע לשני פנים שזכות השיבה היא קדושה ולאף אחד אין שום זכות לוותר עליה.

ולכן אין פלא שגם טענתו של עידן על ה"פרגמטיות" וה"אומץ" של אבו מאזן ביחסו ל"הסכם שלום אמיתי עם ישראל", אווילית וריקה מתוכן כמו כל קודמותיה.

ראוי לזכור שכל דרכו המדינית של אבו מאזן היא סרבנות שלום והתעקשות על זכות השיבה, כפי שהוכיח במו"מ שניהל עם ראש הממשלה אולמרט.

לסיכום:

מנהיג תומך טרור וסרבן שלום, שתנועתו מהללת את טבח ה 7.10 בעוטף ואף מפרסמת בגאווה שאנשיה נטלו בו חלק, ומחויבת במוצהר להשמדת ישראל, הופך ב'הארץ' למרתין לוטר קינג אמיץ ומהפכני שפניו לשלום ורק באשמת "מכונת הרעל הביביסטית", איבד את אמון הישראלים.

צא ולמד עד לאן מגיעות הבורות, הערצת האויב והכחשת המציאות של עיתון 'הארץ' נוכח הריסות עיקרי אמונתו.