כמה עובדות שמוטב לא להשכיח על פרשת בן אנד ג'ריס

לארגון השמאל היהודי-אמריקני ג'יי סטריט, המגדיר עצמו "פרו ישראלי" (אם כי, למרבה הצער, להגדרה זו אין הרבה על מה להסתמך) יש מנטרה שהוא אוהב לחזור עליה: ביטויי ערגה למדינת ישראל "של פעם", הליברלית והפרוגרסיבית, העומדת בניגוד למה שנהיה ממנה – מדינה ימנית להחריד, כובשת ומנשלת.

בהתאם לכך כתב השבוע ב'מעריב' נדב תמיר, מנכ"ל הסניף הישראלי של הארגון, אגב החלטת חברת בן אנד ג'ריס להפסיק את פעילותה בישראל:

בניגוד לאופן שבו מציג הימין את הפרוגרסיבים כשונאי ישראל, דווקא המקרה של בן אנד ג’ריס מדגים את ההפך.

בן כהן וג’רי גרינפילד, שייסדו את ענקית הגלידה, הם שני יהודים מוורמונט שהצליחו כלכלית, אבל לא זנחו את הערכים הפרוגרסיביים שלהם. לצד מחויבותם לצדק חברתי ולהגנה על הסביבה, הם החליטו להקים את אחד המפעלים הראשונים שלהם מחוץ לארצות הברית – דווקא בישראל. הם ראו בישראל את התגשמות הערכים שלהם ואת ההבטחה לתיקון עולם. גם לאחר שישראל השתנתה בשל הכיבוש המתמשך וההתרחקות של ממשלות ישראל האחרונות מהערכים הליברליים של הצהרת העצמאות שלנו, לא נכנעו השניים ללחץ ה-BDS להחרים את ישראל ויצרו קו ברור בין ישראל בגבולותיה המקוריים לזאת שמעבר לקו הירוק.

השניים הללו הם משל לרוב הגדול של יהודי ארצות הברית, שמתרחקים מישראל לא בגלל ה-BDS אלא משום שישראל מתרחקת מערכיהם.

כלומר: ההתנחלויות, הכיבוש ושאר מרעין בישין שישראל מבצעת מקשים על יהודי הגולה להמשיך ולהגן על ישראל. כך הגענו למצב בו חברת הגלידות האמריקנית נכנעה ללחצי ה-BDS.

אלא שהתמונה שנדב תמיר מצייר אינה מסתדרת עם העובדות. נתחיל בבן כהן וג'רי גרינפילד. גם אם נקבל את מילתו של תמיר לגבי אהדתם הבסיסית לישראל, הרי שאין שחר לתיאור שלו אודות שני היהודים ש"לא נכנעו ללחץ ה-BDS", למרות פעולות "ממשלות ישראל האחרונות". מדוע? משום שהשניים מכרו את החברה לתאגיד יוניליבר בשנת 2000 ומאז, לדברי גרינפילד:

אנחנו עדיין מועסקים בחברה, אך איננו מעורבים בפעילות או בניהול שלה. כך שאין לנו כל אחריות או סמכות כלשהי, ויש לנו מעט מאוד השפעה.

בן וג'רי ויתרו על סמכותם בחברה עוד לפני תחילת פעילות תנועת ה-BDS, כמו גם לפני כהונות "ממשלות ישראל האחרונות".

אם כך, מי כן הוביל להחלטת בן אנד ג'ריס להחרים את ישראל? כפי שפורסם לאחרונה, בראש ועד המנהלים של החברה עומדת אנורדהא מיטאל, שהיא פעילה אנטי-ישראלית קיצונית. בניגוד לעדותו של נדב תמיר על בן כהן וג'רי גרינפילד, שרואים בישראל "הבטחה לתיקון עולם", מיטאל רואה בעצם הקמתה של מדינת ישראל "קטסטרופה".

מיטאל היא גם המייסדת ויושבת הראש של "מכון אוקלנד", מכון מחקר אנטי-ציוני קיצוני הטוען בריש גלי שהכיבוש החל עם הקמתה של מדינת ישראל ונמשך עד עצם היום הזה. המכון גם משתתף במימונו של 'באדיל', ארגון תעמולה פלסטיני בעל קשרים לארגוני טרור ונודע בהפצת קריקטורות אנטישמיות בסגנון נאצי.

כך שהחלטת בן אנד ג'ריס להחרים את ישראל לא בדיוק נבעה מ"כניעה ללחצי ה-BDS"; נכון יותר לומר שהחברה אימצה את ה-BDS בהתלהבות. אם הייתה כניעה ללחץ, הרי שהיא מסתכמת בהחלטת החברה להתמקד בסוגיית ההתנחלויות בהודעה שפרסמה – החלטה שנועדה, אולי, לעבוד על יהודים טובים ותמימים כמו נדב תמיר.