כשהתלהמות עובדת, מי צריך עובדות?

דפוס הפעולה של הנלחמים בישראל מוכיח עצמו שוב ושוב – עובדות הן לא מה שמקבעות את דעת הקהל

צילום: דובר צה"ל

כשהתלהמות עובדת, מי צריך עובדות? (6.6.2010)

פעיל שלום תימני על המרמרה

מובילי מלחמת הדה-לגיטימציה נגד ישראל הם אשפים ביצירת מציאות מסולפת ומעוותת תוך התעלמות מעובדות, בכל פעם שמתרחש אירוע בסדר גודל בינלאומי. כך היה באירועי מנהרות הכותל (1996), סיפור מוחמד א-דורא (2000), מבצע חומת מגן (2002), מלחמת לבנון השניה (2006), מבצע עופרת יצוקה (2009) וכמובן פרשת המשט לעזה.

הם במיוחד מבינים את החשיבות שבהצפת התקשורת בהודעות ותיאורים (בדרך כלל בלתי מבוססים) בשעות הראשונות של האירוע על מנת לתפוס ולקבע את דעת הקהל. גם הפעם, מארגני המשט זרקו לחלל התקשורתי מידע רב בשעות הראשונות של האירוע, מידע אשר קיבע ואפיין את שהתרחש על המרמרה, בלא קשר לעובדות כלשהן. אולם בזכות העובדה שהפעם היו עדויות מצולמות המתארות את אשר התרחש על סיפון האוניה הטורקית לפני בוא החיילים ולאחר נחיתתם, ניתן לראות כיצד בזמן אמת הטענות כלפי ישראל מתעדכנות על פי החומר החדש שמפרסם דובר צה"ל מדי יום.

כך התבטאה למשל גרטה ברלין, אחת ממייסדות "התנועה לשחרור עזה" אשר עומדת מאחורי המשט הנוכחי ואלה שקדמו לו. שימו לב כיצד הסיפור וה"עובדות" משתנות ככל שהזמן עובר כדי להתאימו לממצאים בשטח:

"זהו לא עימות, זהו טבח" (פראנס 24, 31.5)

"קיבלנו אישור [שהישראלים לא מובילים את המשט] לאשדוד, כי הם יודעים שכל העיתונאים שם. הם מגיעים לחיפה, אז אתם צריכים לדאוג [שהכתבים שלכם] יגיעו לחיפה לכסות את זה גם" (שם)

"[חיילים ישראליים] פתחו באש על אזרחים ישנים בארבע בבוקר" (ניו יורק טיימס באינטרנט, 31.5)

"לפני שהרגליים שלהם נגעו ברצפה, הם התחילו לירות לתוך הקהל. [חברי המשט] נרצחו על ידי כוח שהופיע עם מכונות יריה וירה על אנשים שהיה להם תיקי גב וג'ינס כחולים" (אל-ג'זירה, 31.5)

"חיילים ישראליים ירו ללא אבחנה באזרחים לא חמושים" (הגרדיאן, 31.5)

"לאנשים היתה זכות להגן על עצמם נגד חיילים עם מכונות יריה" (לוס אנג'לס טיימס, 31.5)

"אם היה נשק [על הספינה], [ישראל] שטלה את הנשק" (רדיו אירופה החופשית, 1.6)

כך זה קורה בכל פעם מחדש – הצפת התקשורת בתיאורים מתלהמים ושקריים אשר מצוטטים בשקיקה על ידי כתבים חסרי אחריות, וכל השאר היסטוריה. דפוס פעולה זה מחזק את הטענה שישראל צריכה להציף את התקשורת אף היא בכמה שיותר צילומים, עדויות ועובדות כבר בשעות הראשונות של אירוע מסוג כזה, ולא לאפשר לדיווחים שקריים לתת את הטון.

האם ישראל עברה על חוק בינלאומי כלשהו? האם המצור הימי על עזה חוקי? האם יש משבר הומניטארי בעזה? למרות שישנן תשובות ברורות, הן לא תמיד באות לידי ביטוי בתקשורת. מורה נבוכים למושגים המתחילים להתקבע בשיח התקשורתי.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות