מה מדאיג את 'מעריב' בנוגע לירושלים? כיצד לוקחים נתונים על עתודות קרקע בירושלים ומרואיין אחד אשר מתבטא על הפן הכלכלי-חברתי שלהם, ויוצרים כותרת מדינית-פוליטית אשר לא מתקשרת לא לנתונים ולא למרואיין, אלא נובעת ממוחם הקודח של הכתב ועורכיו? ישי גולדפלם | 06.11.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מה אתם מבינים מהכותרת הבאה שפורסמה ב-6.11.11 ב'מעריב'? ניתן להבין כי מה ש"מדאיג" בנתונים הוא העובדה שרוב הדירות החדשות אמורות להיבנות מעבר לקו הירוק. אבל מי מודאג? מה מקור הדאגה? דיווחו של יוסי אלי מהיום (כאן בגרסה האינטרנטית) הוא על דו"ח שהוזמן על ידי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, הבוחן את עתודות הקרקע של ירושלים. אלי מפרט את מספר הדירות הפוטנציאליות שניתן לבנות בכל חלק של ירושלים (המחולקת לשבעה "רבעים" מצפון לדרום). אכן רוב עתודות הקרקע בירושלים מצויות מעבר לקו הירוק, אך כפי שמצוין בדו"ח, 23,628 הדירות שכבר אושרו על ידי הוועדות לתכנון ובניה כוללות דירות בשועפאט, בית חנינא, ג'בל מוכאבר, צור באהר, אום טובא וסילוואן. על פי הפירוט, כל רובע מרבעי ירושלים זכה לאישורי בניה של כמה מאות או אלפי יחידות דיור, מי יותר ומי פחות. בגמר הפירוט מכנה אלי את הנתונים "אופטימיים". רגע, בכותרת הם "מדאיגים", אבל עכשיו הם "אופטימיים"? מה קורה פה? ובכן, כך כותב אלי לקראת סוף הידיעה: למרות הנתונים האופטימיים, ציינו אמש גורמים בעיריית ירושלים כי אם ייבנו 20 אלף דירות מתוך יותר מ-60 אלף הדירות החדשות שעתידות לקום בעיר עד שנת 2030 יהיה זה מבחינת לשכתו של ברקת נתון מספק ביותר. "הרושם הראשוני שעולה מהנתונים הוא שיש עתודות קרקע בירושלים וניתן להוזיל מחירים לזוגות, אבל המדינה למרבה הצער ממשיכה להרוס בשיטתיות את העיר הזו", ציין מחזיק תיק מזרח ירושלים בעירייה, ד"ר מאיר מרגלית. "העובדה שהמדינה לא מוכנה להוזיל מחירים גורמת לתהייה. אם מישהו יכתוב יום אחד את ההיסטוריה של ירושלים, הוא יגיע למסקנה שהעיר הזו קורסת לא מעט באשמתו של מינהל מקרקעי ישראל, שמסרב להפשיר את הקרקעות לבנייה". מאיר מרגלית, חבר מועצת העיר מטעם מר"צ אשר אינו מהסס להביע את דעותיו נגד מדיניות העירייה במזרח העיר, והמרואיין היחיד לידיעה הנ"ל, בכלל לא מזכיר את המיקום הגיאוגראפי של עתודות הקרקע בתגובתו. מה שמטריד אותו הוא המחיר הגבוה של הקרקע, וביקורתו היא כלפי מינהל מקרקעי ישראל. במילים אחרות, הנושא הוא בכלל לא פוליטי ואף אחד לא מצוטט בידיעה כ"מודאג" ממיקומן הגיאוגראפי של עתודות הקרקע. הדאגה היחידה שמבטא מאיר מרגלית היא כי תכניות הבניה לא תצאנה לפועל. למעשה, יוסי אלי או עורכיו החליטו לקחת מסמך מסוים ולהפיק ממנו כותרת פוליטית ומושכת תשומת לב שאף אדם לא עומד מאחוריה זולת יוסי אלי או עורכיו. בקריאה שניה מבינים גם כמה כותרת המשנה – על פיה זוגות וצעירים ייתקלו במחסור חמור בדירות חדשות במערב העיר – היא מגוחכת. רוב הבנייה בירושלים בעשורים האחרונים, ובודאי רוב הדירות שזוגות צעירים יכולים להרשות לעצמם הן דווקא בשכונות ה"חדשות" המצויות מעבר לקו הירוק, כמו פסגת זאב, גילה והר חומה. ה"דאגה" המזויפת של 'מעריב' לא באמת מדאיגה אף אחד. מתוך 'מעריב' ולסיום, גם כשבאים לבחון את הנתונים עצמם ולשאול מדוע באמת מערב העיר תזכה לפחות דירות עתידיות מאשר צפון, מזרח ודרום ירושלים, התשובה היא בגוף השאלה. מדובר בעתודות קרקע, ומאז גניזת תכנית ספדיה לבנייה ממערב לירושלים, כמעט ולא קיימת קרקע פנויה לבניה במערב העיר. נוסף על כך, מתוך שבעת רבעי העיר, רבעים 1, 2, 6, 7, רובו של 4 ושליש מ-5 מצויים מעבר לקו הירוק; רק רובע 3, חלק מ-4 ושני שליש מ-5 מהווים את "מערב העיר", כך שבאופן פרופורציונאלי, המספרים משקפים פחות או יותר את המציאות בשטח.