מי את, כתבת הניו יורק טיימס החדשה בישראל – רג'א עבדולרחים?

בשבוע שעבר, הודיע העיתון ה'ניו יורק טיימס' על מינוי חדש לשורותיו – עיתונאית בשם רג'א עבדולרחים, שעבדה עד לאחרונה בעיתון ה'וול סטריט ג'ורנל'. כך נכתב בהודעה על המינוי:

אנו מתרגשים להודיע שרג'א מביאה את כישרונותיה הרבים לדסק שלנו בירושלים בתור הכתבת החדשה שלנו… היא תכתוב על ישראל, הגדה המערבית ועזה, עם דגש מיוחד על ענייני פלסטינים.

ההודעה קיבלה תגובות מעורבות ברשתות החברתיות. המשבחים ציינו כי ב-2014, עבדולרחים הייתה מועמדת-גמר לפרס פוליצר היוקרתי על סיקור מלחמת האזרחים בסוריה. השופטים אז ציינו לשבח את "הסיקור המבריק" שלה, הסיכונים האישיים שנקטה וכשרונה לספק "תיאור אנושי של המלחמה".

לעומת זאת, ההודעה על המינוי התקבלה בדאגה ובביקורת מצד אנשים העוסקים בהסברה ישראלית וחרדים לאופן בו מדינת ישראל מוצגת בתקשורת העולמית. ציטוטים של עבדולרחים וסיפורים מהעבר החלו לצוץ. אלה מראים כי אכן יש מקום רב לדאגה.

רג'א והטרור הפלסטיני

מי שסוקר את הקריירה של רג'א עבדולרחים יבין כי אין מדובר בהגזמה. לאורך השנים, העיתונאית המוסלמית-אמריקנית הציגה קו אחיד של הצדקה וטיוח של טרור בכלל, וטרור פלסטיני בפרט. כבר בספטמבר 2001, בעת שבישראל השתוללה האינתיפאדה השנייה ועבדולרחים הייתה סטודנטית באוניברסיטת פלורידה, היא כתבה לעיתון הקמפוס שאזרחים ישראלים הם מטרה לגיטימית:

אני החלטתי להגיב למכתבו של גיא גולן [ככל הנראה, סטודנט אחר שכתב שם לפניה, ש.ב.מ]… מכיוון שהוא מכנה באופן שגוי את חמאס וחיזבאללה כ"פונדמנטליסטים" וכ"ארגוני טרור" ש"רצחו אזרחים ישראלים חפים מפשע".

הגיע הזמן שאנו נראה את הסכסוך הזה כפי שהוא באמת: אימפריאליזם בן-זמננו. הפלסטינים האלה אינם "מטילים טרור" על הישראלים, הם פשוט מגינים על אדמתם ועל חייהם.

ביוני 2002, כמה פיגועי התאבדות ומאות ישראלים הרוגים נוספים לאחר מכן, היא כתבה לעיתון שוב. כך היא פתחה את מאמרה, המספק שפע הצדקות לטרור המתאבדים של אותן שנים:

 עוד מתאבד תקף והחלה הפניית האצבע המאשימה לכל כיוון. אבל העובדה היא שהאשמה היא איננה של הרשות הפלסטינית או איזו "קבוצה אסלאמית מיליטנטית", אלא של ישראל בלבד…

היא המשיכה בדרכה זו גם כשכבר עבדה כעיתונאית בעיתון ה'לוס אנג'לס טיימס'. ב-2009 היא כתבה על סמי אל-אריאן, "פעיל זכויות פלסטיני ותיק" ועל אי-הנחת שנגרם למשפחתו כששוטרים באו לביתו לעצור אותו. היא הסתירה מהקוראים כי אותו "פעיל זכויות" פלסטיני-אמריקני הואשם והורשע בסיוע לג'יהאד האסלאמי, ונשפט על כך ל-4.5 שנים בכלא.

רג'א ו-CAIR

בתחילת העשור הקודם, רג'א עבדולרחים עבדה קשות על מנת לטייח את פשעיה של CAIR, היא 'המועצה ליחסים אמריקניים-אסלאמיים', אשר מהווה בפועל ארגון החזית של 'האחים המוסלמים' בארצות הברית.

באותם ימים, רבים ממנהיגי הארגון נחשפו ככאלה שתומכים ומעודדים פעולות טרור בארה"ב, ישראל ומקומות אחרים בעולם; וב-2009 ה-FBI השעה את קשריו עם המועצה לאחר שנחשפו ראיות לכך שהיא כארגון, ומייסדיה כאנשים פרטיים, מקיימים קשרים הדוקים עם החמאס. חמישה מאנשי הארגון הורשעו או גורשו מהמדינה עקב האשמות הקושרות אותם לטרור, כולל מימון החמאס במיליוני דולרים. אלה האנשים אותם עבדולרחים הציגה בעבודתה העיתונאית כמי שסובלים מדעות קדומות על לא עוול בכפם, ומואשמים שלא בצדק בתמיכה בטרור.

כל זה היה יכול להירשם, אולי, כמקרה נוסף של עיתונאית עם בעיות קשות בתפיסת המציאות, אלמלא המקרה של עבדולרחים היה נגוע בניגוד עניינים: ב-2003 וב-2004, בעת שהייתה סטודנטית, היא זכתה בשתי מלגות נדיבות מ-CAIR. מטרתן המוצהרת של המלגות הייתה לעודד סטודנטים מוסלמים לקריירה עיתונאית ולשפר את הדימוי של האסלאם והמוסלמים בתקשורת האמריקנית.

בהחלט ניתן לומר שבמקרה של עבדולרחים, ההשקעה הצדיקה את עצמה מעל ומעבר; ולא מיותר לציין שהעיתונאית החרוצה מעולם לא טרחה לציין לקוראיה כי הארגון שאת פשעיו היא מלבינה, הוא אותו ארגון שנתן דחיפה משמעותית לקריירה שלה בתחילתה.

רג'א ב'ניו יורק טיימס': למה עלינו לצפות?

כיצד צפוי להיראות הסיקור של ישראל על ידי עבדולרחים מעתה והלאה על גבי דפי ה'ניו יורק טיימס'? הבלוגר Elder of Ziyon אסף כמה מציוציה על ישראל בשנים האחרונות, ואלה נותנים לנו יותר מרמז. כבר אין שם הצדקה של מחבלים מתאבדים או טענה שאין ישראלים חפי מפשע – הטרור הפלסטיני זוכה להתעלמות גמורה ממנה. מה שכן יש שם זה אנטי-ישראליות עקבית, שמקפיצה בדרגה אחת את מה שכבר הורגלנו מהעיתון: רצועת עזה היא "בית כלא", ישראל היא "מדינת אפרטהייד", ביקורת על צה"ל ששם את הגנת אזרחי ישראל בראש סדר עדיפויותיו, ועוד.

יתר על כן, לאחרונה היא שיבחה את הקווים המנחים לעיתונאים של הארגון AMEJA, המאגד עיתונאים אמריקנים ממוצא ערבי. לפי ההנחיות, כל דיווח על הסכסוך צריך להיות מוטה נגד ישראל, להימנע מאזכור החמאס וארגוני טרור נוספים ולמחוק ביטויים כגון "ערבים-ישראלים" ו"עימותים".

אנו ב'פרספקטיבה' וב-CAMERA עוקבים מזה שנים אחר האנטי-ישראליות העקבית ב"עיתון החשוב בעולם", שרק הולכת ומתגברת בשנים האחרונות. מינויה של עבדולרחים מהווה קפיצת מדרגה נוספת, והמשך המגמה של זניחת כל סטנדרט עיתונאי לטובת השחרתה של ישראל.