מי באמת היה סאיב עריקאת? בהספדי התקשורת היה עריקאת איש שלום. במציאות – יריב מר, נבזי, תומך בטרור נגד ישראל ומחויב להשמדתה חנן עמיאור | 11.11.20 | עריקאת ושותף לדרך (צילום: פלאש 90) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס הסיקור התקשורתי על מותו של סאיב עריקאת מדהים בחוצפה ובעזות המצח שלו. זהו ניסיון לברוא נראטיב שקרי על אובדנו הנורא של עריקאת ה"מתון", "עמוד תווך של מחנה השלום הפלסטיני", ש"עמל כל חייו על פתרון שתי המדינות", "מיקד את מאמציו בניסיון לפתור את הסכסוך" ועוד ועוד מחמאות והתרפקויות, מסתכם במילותיו של כתב 'וואלה' ברק רביד "יהי זכרו ברוך". יהי זכרו ברוך? בואו נפזר את מסך העשן: עריקאת, בהזדהות מלאה, היה אחד ממוביליו הנחושים של אחד הפשעים הקשים בעידן המודרני: הענקת מיליוני שקלים פרס ישיר לכל מי שרוצח יהודים ללא אבחנה, כולל נשים, ילדים, תינוקות. ניסיון להפסיק את השערורייה הזו נתקל בהתנגדותו העזה ובהתחייבותו שדבר לא יעצור אותו ואת חבריו מלהמשיך בפשע זה. הוא לא היה "עמוד תווך של מחנה השלום הפלסטיני", ולא התאמץ "לסיים את הסכסוך", כי מחנה שלום בהנהגה הפלסטינית זה דבר שאינו קיים. יש זרוע צבאית (חמאס, גדודי חללי אל אקצא) ויש זרוע דיפלומטית (עריקאת) שתיהן משרתות אותה מטרה – מאבק בישראל עד להכנעתה, ושתיהן מחויבות לאמנת אש"ף הפלסטינית הקוראת "לטהר את פלסטין מהקיום הציוני". במסגרת הסכמי אוסלו נדרשו הפלסטינים לשנות את האמנה ולמחוק ממנה את הסעיפים הקוראים להשמדת ישראל. עד עצם היום הזה הדבר לא בוצע. .פרויקט חייו היה להביא לדין פלילי בהאג כמה שיותר חיילי ומפקדי צה"ל, בהאשמות שקריות על ביצוע פשעי מלחמה שלא היו ולא נבראו "פתרון שתי המדינות" שהוביל, ולגביו לא הסכים להתפשר בשום שלב, היה מחויב למדינה אחת פלסטינית נקייה מיהודים ביו"ש, ולצדה, בתוך הקו הירוק, מדינה אזרחית שמחויבת לקלוט ולאזרח מיליונים על מיליונים של צאצאי פליטים ערבים מ 1948. כל ההבל הנאיבי הזה, ועוד כשהוא מגיע מפרשנים לענייני ערבים, הוא אינדיקציה נוספת לרמתה הנמוכה של התקשורת שלנו. אך אירוני שמי שרק לאחרונה צווח בפראות ש"כנופיות מתנחלים" מדביקות בכוונה פלסטינים בקורונה "כדי להיפטר מהם בכל דרך", התחנן בתוך זמן קצר בפני ישראל, שתסכים לנסות להציל מאותו נגיף את חייו העלובים ומלאי הרוע.
