" /> סיפורים אמינים מאין כמותם - פרספקטיבה

סיפורים אמינים מאין כמותם

"פעם מצאו ששיבשתי שם של איזה פצוע, פעם אחרת מצאו עוד איזה טעות בשם של כפר. זה בערך מה שמצאו", כך אמר גדעון לוי ביחס לאמינות פרסומיו. כשירות לציבור, הנה עוד כמה "המצאות":

שעת סיפור עם גדעון לוי (צילום: פלאש 90)

הבוקר, בתוכנית קלמן ליברמן ברשת ב', טען עיתונאי 'הארץ' גדעון לוי שמעולם לא מצאו בעיות אמינות בסיפוריו.

כך בלשונו:

הייתי מרגיש רע אם הייתי מגלה שנגיד הסיפורים שלי מופרכים, אבל אף אחד לא הפריך את הסיפורים, הרי כולם יודעים שהם סיפורים אמינים מאין כמותם, ניסו להפריך ניסו לקעקע, פעם מצאו ששיבשתי שם של איזה פצוע, פעם אחרת מצאו עוד איזה טעות בשם של כפר. זה בערך מה שמצאו.

מאמרים רבים על סיפוריו של גדעון לוי מצויים באתר 'פרספקטיבה'. במאמריו נמצאו השמטות, עיוותים, עובדות לא נכונות, או קבלה מוחלטת של הנראטיב הפלסטיני. אנו נציג כאן רק כמה דוגמאות, וכל המעוניין להרחיב, מוזמן לעשות זאת.

 

  • על חברת הפרלמנט חאלדה ג'ראר כתב לוי באוקטובר השנה, כי היא ריצתה בעבר 15 חודשי מאסר על "עבירות מגוחכות" – בין היתר "השתתפות ביריד ספרים וביקור תנחומים". בפועל היא ריצתה מאסר על עבירה של חברות ופעילות בארגון החזית העממית ועל הסתה לביצוע פיגועי חטיפה. עוד טען לוי כי ג'ראר מרצה כעת (בעת כתיבת המאמר) מעצר של חצי שנה בגלל פעילותה הפוליטית. בפועל ג'ראר נעצרה עקב מעורבותה בקידום פעילות טרור במסגרת החזית העממית.

 

  • ביולי 2015 כתב לוי כך, בהקשר למה שכינה "זוועות צוק איתן":

    תושבי עזה גם נזקקים לחשמל, האפשר להאמין? במכבים־רעות לא שמעו על בני אדם כאלה, אבל כאלה הם תושבי עזה, אנשי תפנוקים. והחשמל מסופק להם רק למשך כמה שעות ביום. בחום הזה, בלי מותרות החשמל. יעלון זוכר בוודאי, שישראל הפציצה את תחנת הכוח היחידה ברצועה והחריבה אותה — אבל גם זה לא היה אסון (הומניטרי).

    בפועל, "תחנת הכוח שהוחרבה" היתה מיכל דלק שנפגע במבצע 'צוק איתן' במהלך חילופי אש עם חמושים פלסטיניים שהתמקמו בקרבתו. "תחנת הכוח שהוחרבה", כלומר מיכל הדלק הפגוע, תוקן כמעט שנה לפני פרסום טורו של לוי. (לוי טען אז בתגובה ל'פרספקטיבה' כי התכוון להפצצה שהתרחשה במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' ב-2009). אגב, יומיים לאחר הקרב ליד מיכל הדלק, השלימה ישראל את תיקונם של שני קווי מתח גבוה שהוליכו חשמל מישראל לרצועה, קווי מתח שנפגעו מירי כושל של חמאס לעבר ישראל.

 

  • במאמרו "כן, מדינת הרשע", מחודש יולי 2016, כתב לוי על "משטר הכיבוש הישראלי, הרוע. הרוע המזוקק. הרוע הסדיסטי". הדוגמא המרכזית שהציג לביסוס טענתו בדבר הרוע, היתה סיפורו של בילאל כאייד. כך תיאר לוי:

צעיר שסיים לרצות את תקופת מאסרו, 14 שנים וחצי, בלא יום חופשה, בלא שהותר לו להיפרד לפחות בטלפון מאביו שנטה למות.

כאייד, לדברי לוי, היה צעיר שעמד להשתחרר מהכלא. הוא ומשפחתו התכוננו למאורע, אך רגע לפני השחרור "הושלך" כאייד למעצר מנהלי. מהמאמר נשמטו במפתיע סיבות הרשעתו של כאייד (חברות בחזית העממית ושתי עבירות של ניסיון גרימת מוות – ירי בכלי נשק אוטומטים לעבר כלי רכב ישראלים), וסיבת "השלכתו" למעצר מחודש (בתקופת מאסרו בכלא המשיך להיות מעורב בפעילות הטרור).

 

בערב באו שוטרים שערכו חיפוש, בעיקר בחדרו של פואד. הם לא מצאו דבר כנראה. הם שאלו את בני הבית אם ידעו על כוונותיו של פואד. לאיש לא היה מושג

ובהמשך:

מייסא אומרת שפואד מעולם לא התבטא בקיצוניות. "הוא עקב אחרי החדשות, אבל הוא לא היה קיצוני"

הצצה חטופה בדף הפייסבוק של המחבל, העלתה כי הוא היה רווי פוסטים קיצוניים למדי, בעלי סממנים אנטישמיים והלל ל"שהיד הגדול" יחיא עיאש (ממקימי גדודי עז א-דין אל-קסאם ואחראי לשיטת פיגועי ההתאבדות). ביום הפיגוע עצמו אגב, פירסם המחבל ה"לא קיצוני" של"איש לא היה מושג" על כוונותיו, פוסט בדבר תחייתם של השהידים, ופוסט שכלל את "עשרת הדיברות לשהיד".

 

  • ואיך אפשר שלא להזכיר את הדוגמה הקלאסית: באוקטובר 2012 פירסם גדעון לוי מסקנות סקר שטענו כי "רוב הישראלים תומכים במשטר אפרטהייד בארץ" . הסקר צוטט בכלי תקשורת רבים והופץ בעולם כאש בשדה קוצים. בדיקה של 'פרספקטיבה' העלתה אז כי המסקנות שהגיע אליהן לוי, ושמוקמו בכותרת הראשית של 'הארץ', התבססו על עיוות או שינוי הממצאים. כך לדוגמה כתב אז לוי:

הרוב לא רוצה בוחרים ערבים לכנסת, לא שכנים ערבים בבית ולא תלמידים ערבים ליד ארון הספרים היהודי בבית הספר היהודי שמלמד מורשת יהודית. והיה מחננו טהור, טהור מערבים ככל האפשר, ואולי גם קצת למטה מזה.

מסקנות הסקר, לעומת זאת, היו הפוכות לחלוטין:

האם לדעתך רצוי לחוקק חוק שימנע מערביי ישראל להצביע לכנסת? 33% – רצוי, 59% – לא רצוי

האם זה היה מפריע לך אם במקום מגוריך, למשל באותו הבניין, הייתה גרה גם משפחה ערבית? 42% – זה היה מפריע לי,53% – זה לא היה מפריע לי

האם זה היה מפריע לך אם בכיתה של אחד מילדיך בבית הספר היו גם תלמידים ערבים? 42% – זה היה מפריע לי, 49% – זה לא היה מפריע לי

למאמר זה התפרסמו 3 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. בטור בשם "מוות לערבים" מאוקטובר 2015 גדעון כתב כיצד שוטרים חמושים רצחו את אסראא עבד, למרות שבמציאות היא נפצעה קח מירי שכוון לרגליה לאחר כדקה שבמהלכה קראו לה שוב ושוב להשליך את הסכין. למיטב ידיעתי הוא מעולם לא תיקן או התנצל על "הטעות" למרות שהיא מופיעה גם בגרסת הארץ באנגלית, ולמרות שהדבר הובא לידיעתו.

  2. כשגדעון לוי טוען שהוא לא טועה בעובדות, והסיפורים שלו אמינים, זה עוד סיפור לא אמין שהוא מספר לכולם, וכרגיל, טועה בעובדות.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות