עלון התעמולה 'הארץ' מציג: 3 שקרים במשפט אחד

האם יש דבר שקר, מגוחך וקל להפרכה ככל שיהיה, שהלאומן הערבי השטחי עודה בשאראת יכתוב ו'הארץ' לא ידפיס?

ערבים נמלטים ב 48'. גורשו או עזבו לפי החלטתם? (צילום: אתר אונר"א)

שימו לב למשפט הזה, שהתפרסם ביום שני האחרון ב'הארץ' ('גזעני ישראל וצרפת התאחדו!', 9.12)

לכאורה זהו סתם עוד משפט, אחד מני רבים במסגרת מסע התעמולה האינסופי ורצוף השקרים שמנהל מעל דפי 'הארץ' עודה בשאראת נגד הנרטיב הציוני.

בעבר כבר ראינו במסגרתו את 'הארץ' קובע שרוב ערביי הארץ לא התנגד לתוכנית החלוקה, שחיזבאללה הוא ארגון הגנתי, הסובל מהצקות הכובש הישראלי, שרצח שלושת בני משפחת סולומון בתוך ביתם בחלמיש היה מחאה "בדרכי שלום" ועוד ועוד הבלים ושקרים כיד הדמיון הטובה על בשאראת ועל עורכיו ב'הארץ'.

אבל מה שהופך את הביצוע מהשבוע למרהיב, הוא ההצלחה להכניס אל תוך משפט אחד שלושה שקרים שונים.

השקר הראשון: "רוב העם הפלסטיני גורש ממולדתו אל מדינות ערב"

לא נכון. רוב גדול, כשני שלישים מפליטי 48' דווקא נשאר בתחומי ארץ ישראל, ורק כשליש מצא עצמו בתום המלחמה במדינות ערב. (בכוונה אני כותב 'מצא עצמו' ולא 'גורש', כי זה כבר השקר הבא) בנספח א' בספרו 'לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים 1947-1949', (עמ' 397) מציין ההיסטוריון בני מוריס את האומדן המספרי שפרסמו הבריטים: 810,000 פליטים. 530,000 מהם, כשני שלישים, נשארו כאן, ברצועת עזה וביהודה ושומרון, 280,000, כשליש, גלו לירדן, סוריה ולבנון. לא רוב אלא מיעוט.

השקר השני: "גורש ממולדתו"

לא נכון. רוב גדול כלל לא גורש אלא עזב ביוזמתו, או מפחד המלחמה המתקרבת או בהוראת המנהיגים הערבים, שעודדו את ערביי הארץ לעזוב כדי לא להקשות על המאמץ המלחמתי, ואף הבטיחו להם שישובו אחרי הניצחון הגדול, לא רק לישוביהם אלא גם לישובי היהודים המובסים. מוריס מתאר את בריחת הערבים כך:

מחלה מידבקת, שהתפשטה מבית לבית, משכן לשכן, מרחוב לרחוב, משכונה לשכונה ומאוחר יותר גם מכפר לכפר

את חודשי 1948 הראשונים עבור ערביי ארץ ישראל, תיאר מוריס כך:

תחושות התמוטטות כללית והתפרקות. במקומות רבים די היה בניצוץ קטן כדי להניע את התושבים לארוז את מיטלטליהם ולנוס על נפשם. תושבי הערים הערביות היו נסים על נפשם ובכך גוררים איתם את כל הסביבה הכפרית של העיר, שתושביה הצטרפו למנוסה

ובמאמר הזה שפרסם בעיתון הגרדיאן הבריטי, הוא אף מוסיף קביעה מעניינת על השפעת הבריחה על תוצאות המלחמה כולה, ולפיה ההנהגה הפלסטינית:

עודדה או ציוותה על כפרים רבים לשלוח את הנשים, הילדים והזקנים, כדי להוציאם מטווח הסכנה. כפרים שלמים, במיוחד במישור החוף שנשלט על ידי היהודים, צוו גם כן להתפנות. אין ספק כי ככלל, הנטישה של התלויים [כלומר, הלא-לוחמים] פגעה במורל של הגברים שנשארו וסללה בסופו של דבר את הדרך גם לנטישתם שלהם

אם עודה בשאראת ועורכיו לא מתרשמים מפרופ' בני מוריס, (שאגב תואר ב'הארץ' כ"חלוץ חוקרי העימות הישראלי פלסטיני, אחד ההיסטוריונים הישראלים הבולטים של דורו"), שיעיינו כאן, באוסף דיווחים בעיתונות הערבית והבינלאומית מימי 1948, שתיארה את הבריחה הערבית הגדולה מהארץ.

לסיכום: העם הפלסטיני לא "גורש ממולדתו" ולא נעליים. רובו הגדול ברח מיוזמתו לפני ובמהלך מלחמת השמד, שאותה יזם ובה הפסיד.

השקר השלישי: "עדיין יושב במחנות הפליטים בתנאים מזעזעים"

התנאים במחנות הפליטים אכן מזעזעים, אבל מדוע הם מזעזעים? האם באשמת הכובש המנשל הציוני? גם כאן התשובה היא לא. בהחלטה נבזית וצינית על גב תושבי המחנות, מונעת הרשות הפלסטינית בכוונה כל שיקום של התשתיות במחנות הפליטים, מתוך אסטרטגיה שלפיה השארת התושבים האומללים בתנאי מחיה מזעזעים, תהווה נשק תעמולתי בקרב הדמיוני וחסר התוחלת שהם מנהלים על זכות השיבה.

ובלשונו של החוקר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב: (כאן בדקה 4:13)

מחנה הפליטים הוא בעצם זיכרון חי של 48', מקום שאמור לשמר את אותה מציאות אבל במצב מאד עגום, במצוקה, במציאות תשתיתית מאד עלובה, כדי להזכיר למי שנמצא שם שזה לא המקום הטבעי שלו

ולסיכום: לא רוב, לא גורש, ובתנאי המחייה המזעזעים שלו שיאשים רק את עצמו.

פנינו לעודה בשאראת וביקשנו את תגובתו. הוא בחר לא להגיב

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. מאמר מעולה וחשוב. המשיכו בעבודה הטובה, תמיד יהיו מי שינסו להרוויח מהשקר.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות