קמפיין האליבי של 'הארץ'

הארץ' נאבק לשינוי הגדרת האנטישמיות המקובלת בעולם כדי שטקסט מעין זה שאתם עומדים לקרוא יתרוקן ממהותו. אבל מהותו לא תלויה בכיפוף הגדרה כזו או אחרת אלא במשהו עמוק, עתיק ואפל בהרבה

אוטו אנטישמיות. כתובת אנטישמית שרוססה ביד ושם ב 2012 (צילום: Uri Lenz, Flash 90)

קמפיין מהזמן האחרון בעיתון 'הארץ', מגנה את הגדרת האנטישמיות של 'הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה' –  IHRA, (אותה הקים לפני כעשרים שנה יירן פרסון, ראש ממשלת שוודיה, מהשמאל אגב)

'הארץ' לא מסתפק בגינוי ההגדרה הקיימת, אלא קורא לאמץ תחתיה את 'הצהרת ירושלים', המציעה הגדרה חדשה לאנטישמיות, שלמעשה מוציאה ממנה החוצה אנטישמיות מוסלמית, שחורה ושמאלית, שלא תיחשב עוד לאנטישמיות, אלא רק לאנטי ישראליות צודקת.

מטרת ההגדרה הבינלאומית של ה IHRA היא לרתום כמה שיותר מדינות וארגונים לקבל אותה על עצמם, וכך אכן קרה. עשרות מדינות אימצו אותה, כולל האיחוד האירופי, קנדה, בחריין, שוויץ ועוד. אפילו האו"ם החליט לאמץ אותה וצפוי להכריז על כך בשבועות הקרובים, כך שהגדרה זו היא למעשה ההגדרה הבינלאומית המחייבת.

הבעיה של 'הארץ' איתה טמונה כנראה באחת עשרה התופעות הכלולות בהגדרה, כדוגמאות לאנטישמיות. וזאת מפני שכשבוחנים את 11 התופעות המצוינות בהגדרה אחת לאחת, מתברר למרבה אי הנעימות, ש'הארץ' הוא פלטפורמה פעילה להפצה שיטתית של אנטישמיות בעולם.

הנה כמה דוגמאות:

לפי ההגדרה הבינלאומית, "שימוש בסמלים או בדימויים הקשורים לאנטישמיות הקלאסית כדי לאפיין את ישראל או ישראלים" הוא אנטישמי. ובכן, מה לעשות שב'הארץ', נכתב בלעג על "רגישותנו לכסף הידועה לשמצה"?

ולא רק "רגישותנו לכסף", אלא דמיוננו לחולדות: כתבה שפורסמה אך לאחרונה במוסף 'הארץ', עשתה בדיוק את זה: היא תיארה כ'מרהיב' סרט המציג את חיילי צה"ל כחולדות העולות מפתחי ביוב במטרה לכבוש את גרמניה, לעברת את שמות רחובותיה ולגרש ממנה את הגרמנים ברכבות, וצוטטה בה באהדה אף הגדרתו כ"יצירה אמנותית וקולנועית חדשנית ופורצת דרך".

דוגמה נוספת המופיעה בהגדרה כהמחשה לאנטישמיות, היא "השוואה בין מדיניותה העכשווית של ישראל לבין זו של הנאצים".

ובכן, כל קורא עיתונים ישראלי יודע שעשרות ואף מאות פעמים נערכה בדיוק ההשוואה הזו מעל דפי 'הארץ'. למשל בהכרזה שחוק יסוד הלאום הוא נאצי, שרצועת עזה היא גטו ורשה, שהממשלה נאצית, הצבא נאצי, ואפילו התנועה הציונית נאצית.

תופעה נוספת המתוארת בהגדרה כאנטישמית:   

"האשמת אזרחים יהודים, שאינם חיים בישראל, בהיותם נאמנים יותר למדינת ישראל מלמדינה בה הם חיים"

את מדיניות ארה"ב כלפי ישראל בזמן ממשל טראמפ, הובילו שלושה פקידי ממשל בכירים, שלושתם יהודים: עוזר הנשיא ג'ארד קושנר, השליח המיוחד למזה"ת ג'ייסון גרינבלט והשגריר בישראל דיוויד פרידמן, פעם אחר פעם  הואשמו השלושה ב'הארץ' בהעדפת האינטרס שלהם כיהודים פרו ישראלים, על פני האינטרס שלהם כאזרחים אמריקנים ואף כפקידי ממשל אמריקנים.

אנחנו כבר בתופעה הרביעית המצוינת בהגדרה הבינלאומית לאנטישמיות: "הצדקת הרג יהודים או פגיעה בהם בשם אידיאולוגיה קיצונית או בשם ראייה דתית קיצונית"

לא נעים, אבל נזכיר: ב'הארץ' הוצדק ירי טרוריסטי חסר אבחנה מעזה על אזרחים בישראל, כולל על גני ילדים בעוטף עזה. "הירי הזה מוצדק", נכתב שם, שחור על גבי לבן,, ולא רק ירי ארטילרי מכוון על ריכוזי אוכלוסיה וגני ילדים, גם לרצח אזרחים ברחוב רק בשל היותם יהודים, הובעה ב'הארץ' הבנה, אמפתיה ואף הצדקה.  

והיתה עוד דוגמה לאנטישמיות, שהופיעה בהגדרה הבינלאומית המקובלת כדוגמה לאנטישמיות: הטענה לפיה "קיומה של מדינת ישראל היא יוזמה גזענית". וגם זה לא משהו ש'הארץ' נמנע מלטעון, פעם אחר פעם.

סיכום: הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה פרסמה 11 דוגמאות, שכל אחת מהן בפני עצמה מהווה אנטישמיות. 'הארץ', עיתון ישראלי בבעלות יהודית,  מפיץ בארץ וכמובן גם בעולם, באמצעות המהדורה באנגלית, לפחות 5 מתוך ה 11 האלה.

יוצא אפוא שהקמפיין שמוביל העיתון לנטישת הגדרת האנטישמיות הבינלאומית המקובלת, אינו אלא אליבי. העיתון קורא לעולם לאמץ הגדרה חדשה, שתלבין בדיעבד את הפצת האנטישמיות השיטתית שלו עצמו.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות