רמזים לפתרון תעלומת מותו של אבו תוריא

נסיבות מותו של קטוע הרגליים ליד הגדר, שהפך למיתוס פלסטיני, מתחילות להתבהר על דרך השלילה. לא ברור עדיין איך כן מצא את מותו, אבל כן מתברר איך לא

ב-15 לדצמבר 2017, סמוך לגבול רצועת עזה, נהרג איברהים אבו תוריא, נכה קטוע רגליים. הפלסטינים טענו שהוא נהרג מירי צלף צה"ל, אך בחינה מעמיקה יותר העלתה שהסיפור הזה רווי חורים ופרכות. בעבר, עסקנו כאן ב'פרספקטיבה' בסימני השאלה הגדולים שעלו מתוך אירוע מותו. כשלושה חודשים לאחר מכן, פורסם גם תחקיר של צה"ל שקבע כי ירי צה"ל הופסק יותר משעה לפני פגיעתו של אבו תוריא. התחקיר הסתמך, בין היתר, על מקורות שפרסמנו כאן בעבר.

כעת, אנו רוצים להציג כאן מידע שטרם פורסם, השופך אור על זווית נוספת בסיפור מותו של אבו תוריא. הצטרפו אלינו למסע פאליוודי סוער, שיספק לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של התעמולה המשומנת ביותר בעולם.

שלב א'-  הסרטון הראשון

הבה נתבונן יחדיו בסרטון לפנינו, שפורסם תחת הכותרת: "רגע מותו (מות קדושים) של איברהים אבו ת'וריא בכדורי הכיבוש מזרחית לעזה".

 

 

הסרטון פורסם בעמוד הפייסבוק של סוכנות הידיעות העזתית 'שיהאב' ב-15.12.2017, יום מותו של תוריא. בסרטון נראה אבו תוריא בכיסא גלגלים. לפתע עטים עליו מכל עבר אנשים, לכאורה לאחר שנורה. לאחר מכן רואים אותו נישא על זרועותיו של אדם אחר, מוקף בקהל גדול.

שעת צילום הסרטון נראית שעת אחר הצהריים מאוחרים, בין ערביים. השמיים אפלוליים מעט. האנשים המקיפים את אבו תוריא לבושים בבגדים עם שרוולים ארוכים וג'קטים. כוכב האירוע, אבו תוריא, לבוש חולצה שחורה ומכנסי ג'ינס.

את בגדיו של אבו תוריא ניתן לראות בתחילת הסרטון (שניה 4 לסרטון) ובעת שהוא נישא באוויר, לכאורה לאחר פציעתו (שניה 23 לסרטון)

 

שלב ב'- הסרטון השני

כעת, הבה נתבונן בסרטון נוסף המציג את רגע מותו של אבו תוריא. סרטון, שאף הוא פורסם בעמוד הפייסבוק של סוכנות הידיעות העזתית 'שיהאב' ב-16.12.2017, יום לאחר האירוע הנטען. כותרתו: "הניף את סמל הניצחון [הכוונה ל-V שסימן בידיו] ומת מות קדושים.. רגע מות הקדושים של אבראהים אבו ת'וריא "קטוע שתי הרגליים" בכדורי הכיבוש שפגעו בראשו במהלך 'יום השישי של הזעם'".

 

בסרטון זה נראים פרמדיקים פלסטיניים רצים אל המרחק. אחד מהם חוזר כאשר הוא נושא את אבו תוריא בזרועותיו. על אף שזה עתה נורה בראשו (!) הדבר לא מונע מאבו תוריא לשמור על זקיפות ראש ולהרים שתי אצבעות בתנועת ניצחון. על פניו, באיזור מרכז המצח, נראה כתם אדום, המעיד לכאורה על הפציעה המדוברת.

אבו תוריא מועלה על האמבולנס, ובצילום הבא, נחזה בו שכוב באמבלונס כאשר פרמדיק חובש את מצחו.

שעת צילום הסרטון כאן, נראית שעת בוקר. מזג האויר שמשי ובהיר. האנשים סביב ההתרחשות (בעיקר בני נוער), לבושים בגדים עם שרוולים קצרים – ואבו תוריא עצמו? לבוש מכנס בצבע בז'.

את בגדיו  של אבו תוריא ניתן לראות בעודו נישא בידי הפרמדיק (שניה 16 לסרטון) ובעת שכיבתו באמבולנס (1:04 לסרטון).

 

בטרם נעבור שלב, הנה סיכום ביניים:

 

שלב ג' – פציעת הראש הקטלנית שגרמה למותו של אבו תוריא

בסרטון השני לעומת הסרטון הראשון, אנחנו יכולים לחזות באופן ברור בפציעת הראש, זו שלכאורה גרמה למותו של אבו תוריא. במסמכי הסהר האדום הפלסטיני נטען כי החבלה היתה מעל עינו השמאלית של אבו תוריא.

אלא, שכאשר משווים בין מיקום הפציעה בסרטון, למיקום הפציעה בגופתו של תוריא – מתעוררת בעיה.

בסרטון נראה כתם אדום בחלק העליון האמצעי של המצח, זאת לעומת תמונות הגופה שהופצו מהלוויתו של אבו תוריא, אז הפצע ממוקם מעל עינו השמאלית.

להלן השוואה בין הפצע בסרטון השני לבין תמונה מההלוויה. ניתן לראות בבירור שוני בין מקומות הפציעה:

 

בתמונה הבאה ניתן לראות שפצע הפציעה השמאלי, זה שלכאורה גרם לקטל חייו של אבו תוריא, נעדר מתמונת הפציעה בסרטון:

והנה השוואה נוספת, שממחישה יפה כיצד בתמונת ההלוויה אין כל זכר לפצע הקטלני שנראה בסרטון, מה שמטיל ספק גדול מאד באשר לאמינותו.

אז מה היה לנו כאן?

שני סרטונים מתיימרים להציג את רגע מותו של ה"שהיד" אבו תוריא. אלא ששעת האירוע, מספר המשתתפים, מזג האוויר באירוע, ולבושו של כוכב האירוע – איברהים אבו תוריא – שונים בבירור בשניהם.

שני הסרטונים מציגים לכאורה את פציעת הראש שגרמה למותו של אבו תוריא. רק בסרטון השני ניתן לראות את הפציעה בבירור. אלא שהשוואה בין מיקום הפציעה בסרטון לעומת מיקום הפציעה בהלוויה – מגלה שמדובר בשני מקומות קרובים אך שונים. למעשה, לא ייתכן שהפציעה המוצגת בסרטון השני היא הפציעה הקטלנית, וסביר מאד להניח שמדובר בפציעה מזוייפת.

כשמצרפים לכך ממצאים שפרסמנו כאן בעבר, התעלומה רק מתעצמת: כך הערנו שלמרות שצילומים מהאירוע קיימים למכביר, ולמרות שתמונות גופתו של אבו תוריא הופצו בכל עבר, אין כל תמונה בה נראה אבו תוריא ממש לאחר פציעתו. חשפנו סרטוני וידאו בהם בני משפחתו של אבו תוריא מספרים על תוכניותיו להפוך לשהיד והראינו כיצד נפצע ב-2008: לא בהתקפה אווירית של צה"ל כפי שנטען, אלא  במהלך עימות בין חמושים פלסטינים לכוחות הבטחון. 

מדוע יש  שני סרטונים שונים?

איננו יודעים את התשובה לשאלה זו. אבל דבר אחד ניתן לומר: הסרטונים לא צולמו באותו מועד, ייתכן שגם לא באותו יום. ייתכן שאחד מהם הוא חזרה גנרלית, ייתכן שהיו כמה ניסיונות צילום. ייתכן שרק אחד מהסרטונים היה אמור לעמוד בחזית ההסברה הפלסטינית וייתכן כי אף אחד מהסרטונים לא נבחר והם הופצו באופן רשלני וללא תיאום.

מה אנחנו רוצים?

כאמור, התחקיר צה"לי בעניין אבו תוריא קבע כי ירי הצלפים הופסק לפחות כשעה לפני פגיעתו. אך הסיפור הזה חורג מהמקרה הפרטי של אבו תוריא. הוא חושף מנגנון תועמלני של בִּיּוּם פציעתו והריגתו של אדם שיודע שזהו תפקידו במערכה. סרטון בו נראה אבו תוריא מטפס על עמוד לתלות את דגל פלסטין ועוד אחרים, מלמדים שהוא וסביבתו הבינו את הפוטנציאל ההסברתי הגלום בו ובנכותו. כשביקשו להוביל את הפוטנציאל הזה צעד קדימה, המוות היה בלתי נמנע.

השאלה הגדולה היא לא לגבי מותו של אבו תוריא -אלא כמה עוד "אבו תוריא" כמוהו יש, ועל כמה מהם אנחנו עוד עתידים לשמוע.

 

לקריאת גרסת המאמר באנגלית לחצו כאן (תרגום מעברית לאנגלית: שלומי בן-מאיר).

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות