"רק הראש בעננים מטפס שם במרומים. אשליות"

את המילים האלה שר כנראה נסים סרוסי על שכתוב ההיסטוריה הפראי שפרסם ב'הארץ' דימיטירי שומסקי, לגבי ועידת אנאפוליס

"אז מה מחמוד, אתה מחייך זה אומר שאתה מסכים?" אולמרט, בוש ועבאס בועידת אנאפוליס (צילום פלאש 90)

במאמרו האחרון ב'הארץ', (הונאת ה"אין פרטנר" הפלסטיני, 15.10), קבע דימיטרי שומסקי רף יפה וגבוה בתחומי האשליה העצמית, כיפוף האמת וההתכחשות למציאות, רף אותו כנראה יהיה קשה לשבור (אם כי מי יודע).

שומסקי כועס על עורך 'הארץ' אלוף בן, כיוון שקיבל את "הנראטיב הכוזב" כשציין ש"הפלסטינים דחו בעבר" את הצעת השלום של אולמרט למחמוד עבאס ("תהליך אנאפוליס בשנים 2007-2008"). לפי שומסקי קביעה זו של בן "רחוקה מלהיות מדויקת", כיוון ש"הפלסטינים לא דחו את הצעת אולמרט. אדרבה, היא היתה אטרקטיבית בעיניהם… ועל כן… עבאס לא אמר לא".

למה לשיטת שומסקי לא הושג הסכם?

בשל נסיבות חיצוניות, ובראשן התגברות החשדות בעבירות שחיתות נגד אולמרט, מה שהעצים את ההססנות בצד הפלסטיני בשל החשש שהוא לא יוכל להמשיך להוביל את התהליך כיאות.

האומנם רק "מקריות היסטורית" כלשון שומסקי היא שמנעה את השלום המיוחל?

בואו נצא לרגע מתוך בועת המציאות המדומה של שומסקי ונתערה במציאות הלא מדומה, כלומר בעדויותיהם המפורשות של הפלסטינים עצמם לגבי מה שקרה באנאפוליס:

אבן נגף ראשונה: הכרה בישראל כמדינה יהודית.

אולמרט, כזכור, הצהיר ערב יציאתו לאנאפוליס כי "הכרה מצד הפלסטינים בישראל כמדינה יהודית היא נקודת המוצא למשא ומתן". ארבעה חודשים אחרי הועידה נתן הנשיא הפלסטיני עבאס את תשובתו, בראיון לעיתון ירדני: "ביקשו מאיתנו בזמנו שגילוי הדעת שחתם את הועידה יכלול את המדינה היהודית אולם אנו התנגדנו לכך נחרצות…" אגב, עוד שנים אחר כך שב עבאס ואשרר את סירובו העקרוני להיענות לתנאי הסף של אנאפוליס – הכרה בישראל כמדינה יהודית.

אבן נגף שניה: זכות השיבה.

אולמרט הציע לעבאס שישראל תקלוט כ 5000 פליטים פלסטינים. תגובתו למזכירת המדינה דאז, קונדוליסה רייס, כפי שתיארה אותה בספרה: "אני לא יכול לומר לארבעה מיליון פלסטינים שרק 5,000 מהם רשאים לחזור"

אבן נגף שלישית: גבולות.

אולמרט הציע לעבאס תוכנית גבולות הכוללת חילופי שטחים, בתמורה לסיפוח גושי הישובים (6.3% משטח יו"ש). תגובת סאאב עריקאת על הצעת אולמרט בראיון טלוויזיה כעבור שנה וחצי מהועידה: "אבו-מאזן לא היה מוכן לוותר על אינץ' אחד"

אבן נגף רביעית: ירושלים

אולמרט הציע לעבאס את שכונות ירושלים המזרחית כבירה הפלסטינית, ואת "בנאום" האגן הקדוש והעיר העתיקה.

עבאס, כצפוי, דחה גם את זה על הסף. בתגובתו אמנם ניאות להבטיח גישה חופשית לאגן הקדוש לבני כל הדתות, אבל אך ורק תחת ריבונות פלסטינית: "נושא ירושלים הוא עיקרי ומהותי. אנחנו רוצים שהיא תהיה בירתנו, שיהיו גשרים בינלאומיים פתוחים ושהיא תהיה פתוחה לכל הדתות – כולם יוכלו להגיע למקומות הקדושים ללא הפרעה".

יוצא אפוא שבכל ארבעת מרכיבי הסכסוך העיקריים, (הכרה, שיבה, גבולות וירושלים) לא הוכיחה הועידה באנאפוליס "מקריות היסטורית" שרק בעטיה נמנע הסכם, אלא דווקא פערים מהותיים ובלתי ניתנים לגישור. האם את כל זה שומסקי לא יודע, או שזה פשוט לא מעניין אותו?

התשובה שלי היא שזה פשוט לא מעניין אותו. הוא כלל לא התבקש על ידי הפלסטינים לדברר אותם, אלא קובע את כל זה על דעת עצמו ולאוזני עצמו. נקודת המוצא שלו כלפי הסכסוך מתנשאת וחסרת כבוד כלפי הערבים, ולכן  בינו לבין עצמו הוא מחליט שכשתבוא הצעת פשרה מספיק נדיבה, יקבלו אותה הערבים והשלום בוא יבוא.

את האפשרות שהערבים מתכוונים ברצינות כשהם אומרים שלעולם לא יוותרו על שאיפתם לסלק מכאן את הריבונות היהודית עד שרידה האחרון, הוא בכלל לא מעלה בדעתו. היא לא מתיישבת עם ההיגיון הליברלי מערבי שלו,

שהוא, כידוע, היחיד שקובע.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אכן צריך פשרה. השאלה היא אם נתפשר ונעזוב את המדינה, כל היהודים, ללא יוצא מן הכלל, זה יספק את הפלסטינאים?

    תמיד מהשמאל מדברים על פשרה, אבל מהי הפשרה? את זה אף אחד לא מוכן לומר.

  2. היא אך ורק לספק, במהדורה האנגלית שלו, קישור לכותרת כוזבת מכפישה שכל ייעודה הוא לשמש כבסיס-קישורים במאמרי תקשורת האוכלוסיה האובמ'יסטית בארה"ב ובאירופה. הדוגמא שאולי תבהיר טקטיקה זו לכותבי האתר הוא מאמרה של עמירה הס שכותרתו שואלת האם הישראלים מפברקים ראיות כמציאת סכינים ליד גופות הערבים אותם הם הורגים, ערבים שהישראלים- "טוענים" שניסו לשחוט אותם. בגוף הכתבה הס עונה על השאלה בלאו. אבל הקישור לכותרת מספק את כל התחמושת הדרושה. היה מתבקש שמי ממשתפי האתר יטריח עצמו לבצע עבודה ארכיונית שתדגים טקטיקה זו.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות