שקרים גסים ב'הארץ', נחשו בעד מי ונגד מי

חאן אל אחמר הוא מקבץ מאולתר של כמה מבני מגורים רעועים וגדרות צאן בסמוך לכפר אדומים, בלב שטח E1, והוא עומד במרכזה של מחלוקת ארוכה בין המדינה לבין תושבי המקום – בני השבט הבדואי ג'אהלין.

המדינה טוענת שהבדואים התיישבו במקום ללא היתר בשנות ה 90', במטרה להתפרנס בעיר הסמוכה מעלה אדומים, ואילו הבדואים טוענים שהם אומנם התיישבו ללא היתרים, אולם הם היו ראשונים בשטח, עוד כשהיה טריטוריה ירדנית, לפני שנת 67'.

עיתון 'הארץ' מנהל קמפיין ארוך ועיקש לטובת הבדואים הפולשים ונגד כוונת המדינה לפנותם.

טוב ויפה, עד שמגיעים לשקרים בוטים.

בידיעה מסוף השבוע על כוונת המדינה לפנותם מהשטח אליו פלשו, מאמץ העיתון, בשתי הזדמנויות שונות, את טיעון המפתח המוסרי של הבדואים, לפיו הם ישבו ראשונים בשטח, עוד בימים שהיה נתון לשליטה ירדנית, ולכן אין למדינה זכות לפנותם.

פעם אחת מפיו של תושב המקום אעיד חמיס ג'אהלין, המצוטט כקובע  ש:

הקהילה שלנו פה מלפני 67', אני הייתי כאן ראשון

ופעם שניה מפיו של עורך הדין שלמה לקר, המייצג את תושבי הכפר, המצוטט כאומר:

ההתיישבות הבדואית במתחם חאן אל־אחמר קיימת משנות ה–50 של המאה שעברה

קשה להניח שהכתב, יותם ברגר, ויותר ממנו עורכיו, אינם יודעים שהמחלוקת הזו הוכרעה זה מכבר, באמצעות סדרת צילומי אוויר שפורסמה בתקשורת באדיבות עמותת רגבים. התצ"אות מוכיחים במובהק שטענתם טענת כזב, ובכל זאת בוחר העיתון לאמץ את השקר הבדואי ללא סייג.

שוב מוכיח העיתון שהאידיאולוגיה הפרו פלסטינית שלו, מכפיפה ואף מנפצת את המחויבות המקצועית הבסיסית שלו, לספר לקוראיו את האמת, גם אם היא לא נוחה לקו המערכתי.

למען קוראי 'הארץ', שלבם נחמץ בקרבם על ה"עוול" שעשה הכובש הישראלי החדש לבני המקום הישנים, הנה קיצור תולדות ההתיישבות הבדואית בחאן אל אחמר, בסדרת צילומי אוויר:

תגובת כתב 'הארץ' יותם ברגר:

תושבי המאחז הבדואי המכונה היום חאן אל אחמר היגרו מאזור הנגב אחרי מלחמת העצמאות, והתיישבו באזור מאז. הם נדדו באזור מאז. רוב המבנים בהם הם מתגוררים הם מבנים קלים וזמניים מפח, בד או פלסטיק. ברור שמבנים אלה לא נמצאים שם ברציפות מאז 67׳. הם גם לא טוענים זאת. הם כן טוענים שהם היו באזור לפני ההתנחלויות. בזאת הם צודקים.
גופים בינלאומיים רבים, בהן מדינות שהן ידידות של ישראל, לא מכירים בסמכותה של ישראל לפנותם. האיחוד האירופי אף מקים עבור הבדואים באזור מבנים מפעם לפעם – מבנים שהמנהל האזרחי נוהג לפנות. אין פירוש הדבר שלא צריך בהכרח לפנותם, אבל זו עובדה שמכניסה את העיסוק בסוגית חאן אל אחמר לפרופורציות.
על כל פנים, שבט ג'הלין הבדואי לא צנח באזור אחרי 1967 במסגרת קונספירציה שמטרתה למנוע את הרחבת הישובים הישראליים באזור. הטענה שהבדואים הגיעו לאזור רק אחרי 67' אינה מתיישבת עם העובדות

תודה לתמר שטרנטל על התחקיר. להרחבה לחצו כאן