שקר מחאת השפחות

בגיליון יום שישי האחרון של 'מעריב', קבע העיתונאי רן אדליסט ש"מחאת השפחות" היא המחאה החשובה ביותר כרגע, בגלל שמצב הנשים בישראל עומד להיות גרוע כמו מצב הנשים באיראן, כמובן באשמת "משטר הדיכוי העתידי בחסות ה"רפורמה"".

לפי אדליסט, "המבנה המשטרי המתוכנן מעניק לשכבת הפקידות הרבנית ולמשמרות הצניעות מטעמם ובעצם לכל פרחח אמוני ברחוב אמצעים "חוקיים" לדיכוי נשים."

ולכן, "המאבק להפלת ממשלת דיכוי הנשים הוא כמו מלחמת החיג'אב של נשות טהרן שמאיימת על משטר האייתולות".

האמנם יש אמת בטענת אדליסט בפרט ובטענת "מחאת השפחות" בכלל?

נתחיל מהמצב כרגע, לפני הרפורמה: לפי מדד המגדר 2022, הסוקר את מצב זכויות הנשים בישראל לאורך שנים, ניכרת השתפרות קבועה של 18% מאז תחילת המדידה ב 2004 במצב זכויות הנשים בישראל. שיפור קבוע של יותר מאחוז בכל שנה.

על כן אין פלא שגם לפי מדד עדכני של freedom house לשנת 2023' הנשים בישראל "השיגו שוויון משמעותי בחברה הישראלית".

עוד יצוין שגם מבחינת האלימות והביטחון האישי, ישראל היא אחת מעשר המדינות הבטוחות ביותר בעולם לנשים, ובניכוי בעיית רצח הנשים על רקע "כבוד המשפחה" בחברה הערבית, ישראל היא מתמודדת רצינית על תואר המדינה הבטוחה בעולם לנשים.

עכשיו, משהוסכם שמצב זכויות הנשים בישראל לפני הרפורמה טוב מאד ורק הולך ומשתפר, נותר לבדוק מה ברפורמה המוצעת מאיים על זכויות הנשים.

והתשובה היא שכלום. אף לא מילה אחת בהצעת הרפורמה, כולל בגרסתה הראשונית והמרחיבה, שזה מכבר ירדה מהפרק.

הרפורמה המקורית הציעה את התיקונים הבאים:

שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים

הוצאת סמכות ההכרעה מידי היועצים המשפטיים הבלתי נבחרים והעברתה לידי נבחרי הציבור אותם הם משרתים

הגבלת יכולת בית המשפט העליון לפסול חוקים

ביטול עילת הסבירות

חקיקת פסקת התגברות

אף לא אחד מהם נוגע לזכויות נשים ובוודאי שאינו מאיים עליהן, לא במישרין וגם לא בעקיפין.

על כן אין פלא שכשנדרש אדליסט לתקף את טענתו, צירף למאמרו שתי "הוכחות":

הראשונה – אמירה של הרב יצחק יוסף בשיעור בבית כנסת לפני 7 שנים, לפיה נשים צריכות לכבס ולבשל.

השנייה – שו"ת אינטרנטי בו נשאל רב אלמוני בשם אוריאל טויטו "למה רק אישה יפה מרחיבה דעתו של בעלה ולא גם איש יפה מרחיב דעתה של אשתו", עליה השיב שהגבר זקוק "לקשר הטבעי שבין איש ואישה כדי לשמור את האיזון בין התביעות החיצוניות הגוזלות מן האדם את הטבעיות שלו".

ובכן, בכל הכבוד לרבנים המוזכרים, אין לאמירותיהם שום קשר לטענה השקרית של אדליסט.

"מחאת השפחות", המסוקרת באינטנסיביות בתקשורת הבינלאומית, היא תעמולת כזב המוציאה למדינת ישראל שם רע. היא מאשימה את ישראל בחולשה קריטית דווקא בנושא בו לכולנו כישראלים יש רק להתגאות.

כי הנתונים מדברים בעד עצמם: רוב מוחלט של נשות העולם, ובתוכן גם רוב מוחלט של תושבות הדמוקרטיות הליברליות ברחבי העולם, יכולות רק להתקנא ברמת הביטחון האישי ובזכויות הפוליטיות והחברתיות מהן נהנית האישה הישראלית.