תומש פוחד: הדמוקרטיה הישראלית "לא במקום טוב" תומר שרון טען לאחרונה כי מצב הדמוקרטיה בישראל דומה לזה של הונגריה וטורקיה. הנתונים מראים תמונה אחרת שלומי בן-מאיר | 03.11.21 | "באזור של טורקיה" זה לפניה או אחריה? תומר שרון (תומש) (ויקיפדיה) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס הדמוקרטיה הישראלית דומה לפיל ממשל "העיוורים והפיל": אדם כבד-ראייה יכול למשש איזה חלק ממנו שיזדמן לידיו, להסיק מאותו חלק על הכלל, ולעולם לא להבין שהוא ממשש פיל. באופן דומה, לעתים קרובות ישנם מי שמתמקדים באותם חלקים במציאות הישראלית שפחות מוצאים חן בעיניהם, ומגיעים למסקנה: הדמוקרטיה הישראלית מתערערת, או גוססת, או שהיא בכלל כבר מתה. דוגמא לכך קיבלנו בראיון של השחקן והבדרן תומר שרון ב'הארץ' בסוף השבוע האחרון. שרון הצר על כך שהשמאל בארץ מתמקד בתחומי נישה, ומפספס את "העניין הגדול". "מה בעיניך העניין הגדול?", שאל אותו המראיין מורן שריר. "הנושא המדיני? הכיבוש?" תומר שרון השיב: קודם כל כן. העניין הגדול זה מדינה סוציאל-דמוקרטית מערבית מול מדינה שמרנית לאומנית-דתית. נראה שאנחנו הולכים להפסיד את זה, אנחנו לא במקום טוב במדד הדמוקרטי. אנחנו במקומות של הונגריה, טורקיה, באזורים האלה. אכן דברים מדאיגים, והאזכור של "המדד הדמוקרטי" אף מוסיף להם נופך אמפירי. כדי לבדוק אותם, פנינו למדד הדמוקרטיה של ה'אקונומיסט', אשר בודק את רמת הדמוקרטיה ב-167 מדינות ונותן לכל אחת מהן ציון על סמך שקלול של חמש קטגוריות: תהליך הבחירות, תפקוד הממשל, מעורבות פוליטית, תרבות פוליטית וזכויות אזרח. והנה, גילינו כי לפי המדד, בשנת 2020 קיבלה ישראל ציון דמוקרטיה של 7.84, המציב אותה במקום ה-27. היכן ישראל עומדת ביחס להונגריה וטורקיה? הונגריה הוצבה במקום ה-55 עם ציון 6.56, וטורקיה במקום ה-104 עם ציון 4.48. כלומר, ישראל יכולה לומר בגאווה שהיא ניצבת גבוה בהרבה מעל המדינות הללו. אם זה לא מספיק, בדקנו את המגמות הדמוקרטיות לאורך השנים. בשנת 2006, ישראל קיבלה את הציון 7.28, ומאז היא עלתה ל-7.84. לעומת זאת, ב-2006 הציון של הונגריה היה 7.53 (מעל זה של ישראל!) ושל טורקיה 5.70. מאז, שתי אלה רק הידרדרו במדד. במילים אחרות, לא רק שישראל רחוקה מאוד מאותן מדינות במדד הדמוקרטי, אלא שהמצב בה משתפר והפער לטובתה רק הולך וגדל באופן עקבי. פנינו לתומר שרון, הצגנו לו את הנתונים ושאלנו אותו על איזה "מדד דמוקרטי" בדיוק הוא התבסס, ועל מה דבריו נסמכים. תשובתו: ראשית, תחושה חברתית ואיומים כלפי קבוצות מסוימות אינן דווקא מדידים. בהרבה אספקטים אנחנו דומים למדינות האלה או בדרכנו לשם. דומני שאמרתי שאנו מתקרבים אליהן, ובכל מקרה זו הייתה הכוונה. שנית, הפיל בחדר: אף אחד לא מחשיב את המשטר הצבאי בשטחים כחלק מישראל, אבל עובדתית הוא כן, וברגע שמצרפים את זה למשוואה, ישראל ברשימה משלה. אפילו ללא המצור על עזה.מי שחי בישראל ב-15 השנים האחרונות וחושב שמצב הדמוקרטיה בשיפור הוא עיוור או בעל אינטרס, גם אם הוא קורא את ה'אקונומיסט'.
"מצור על עזה" הפך לניר לקמוס. שרון צריך להראות איך ישראל יכולה להטיל מצור על עזה, שיש לה גם גבול יבשתי עם מצרים. קיצר, דיקלום ססמאות ו"מילים חשובות" . הגב