'הארץ': "הפלסטינים מושיטים יד לשוויון" בעולם המדומיין של 'הארץ' הפלסטינים מושיטים יד לשוויון ולשיתוף פעולה. בעולם האמיתי אין סף ברברי שהם לא חצו, במאבקם בשוויון ובשיתוף פעולה חנן עמיאור | 22.01.23 | בתמונה: הפלסטינים מחנכים את ילדיהם "להושיט יד לשווין" (צילום אתר ממר"י) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס בסוף השבוע פרסמה חנין מג'אדלה ב'הארץ' מאמר אופייני. אסוצייטיבי, לא ממוקד, מדלג בין נושאים שונים ומנסה בסוף לארוז מכולם יחד היגד כלשהו, לטובת הפלסטינים ובגנות ישראל. והפעם: מה שקשה ל"כובשים המקרבנים" (כלומר לישראלים) עם הפלסטינים, הוא זה: קשה להם עם הושטת היד הפלסטינית לשיתוף פעולה ושוויון. הם לא רוצים שוויוני, הם רוצים בלעדי כלומר, במציאות אותה מציג 'הארץ' לקוראיו, המצב בין ישראל לפלסטינים הוא שהפלסטינים מושיטים יד לשיתוף פעולה ולשוויון, אבל אנחנו, כובשים מקרבנים שכמותנו, לא נענים. כרגיל, דברי הבל שקריים. נתחיל משיתוף הפעולה וממנו נעבור לשוויון. שיתוף הפעולה בין ישראל לפלסטינים נמצא משך שנות דור במצב קבוע הפוך לחלוטין לטענת 'הארץ'. במציאות, יש צד המעוניין באופן קבוע להעמיק ולהרחיב את שיתוף הפעולה, בתחומי המים, הכלכלה, הבריאות, הביטחון, הגנת הסביבה ולמעשה בכל תחום אפשרי, וזה כמובן הצד הישראלי. ולעומתו צד המגלה כלפיו קושי קבוע, ואלה כמובן הפלסטינים. ומכאן לטענת השוויון. למן הרגע הראשון של מאבק התנועה הלאומית הפלסטינית בציונות ועד לרגע זה, הפלסטינים מעולם לא הושיטו את ידם ל"שוויון" עם ישראל, אפילו לא לרגע אחד. כל הקמפיין הלאומי הפלסטיני מבוסס בדיוק על ההיפך משוויון. על הכרעה באמצעות מאבק אלים, כפי שגם כתוב בפירוש באמנה הלאומית הפלסטינית. שוויון פירושו שתי מדינות, אבל הפלסטינים דורשים מדינה אחת פלסטינית נקייה מיהודים, ומדינה שניה, דו לאומית, אליה יורשו לשוב כל צאצאי פליטי 48' וצאצאי צאצאיהם, מיליוני אנשים, לקבל בחזרה את בתיהם ולהקים מחדש את ישוביהם. כלומר, לחסל את המדינה היהודית באמצעות הטבעתה במיליוני ערבים, כמובן בשוויוניות. למג'אדלה ול'הארץ' יש עוד טענה כלפי הישראלים: קשה להם עם הדגל (דגל אש"ף, ח"ע)) ועם מה שהוא מסמל מוזר שצריך להסביר את זה למערכת 'הארץ', אבל אכן קשה לישראלים עם דגל אש"ף ועם מה שהוא מסמל. וזאת מכיוון שהדגל הזה מסמל מאבק טוטאלי לגירוש היהודים מארץ ישראל עוד מהתקופה שלפני כיבושי 67', כלומר גירוש כל היהודים גם מישראל הקטנה של 19 שנותיה הראשונות. וגם מכיוון שבשמו של הדגל הזה נרצחו הכי הרבה יהודים מאז השואה, בטרור חסר אבחנה, המכוון מראש כלפי אזרחים חפים מפשע, תוך הקרבת נערות ונערים פלסטינים אומללים ששוכנעו להתפוצץ באתרים הומי אדם ובתוך אוטובוסים ומסעדות, תוך ניצול ציני של מצוקותיהם ובהבטחות חסרות שחר לחיי גן עדן להם יזכו לאחר שיתאבדו. הזוועות הקשות ביותר של הזמן האנושי החדש נעשו בשם הדגל הזה. הפלא איננו שלישראלים קשה איתו ועם מה שהוא מסמל, אלא של'הארץ' לא קשה איתו. אדרבה, הוא קורא להניף אותו בגאון.
מבלי להמעיט בחשיבות המאמץ שלך להתייחס לכל טיעון בטקסט, היה מועיל אם היית מפרסם גם את מהירות תרגומו לאנגלית (דקות, שניות) כדי להבהיר שוב -כמו בטקסטים המפורסמים בביטאון זה- מי קהל היעד, ומכאן השימוש לו הוא נועד. הגב