נמצאו ניצולים ממתקפת החורף היהודית

חנן עמיאור

 

את מי מגדירה עמירה הס כ"ניצולים", וממה הם ניצלו בדיוק? כיצד בחר נחום ברנע להגדיר את השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב? על תרומתן של שתי בחירות טרמינולוגיות מהשבוע האחרון ליצירת תודעה מעוותת לגבי ישראל

 

                                                                                                  הלובי היהודי?

בכוחן של מילים, כידוע, לעצב את התודעה. אינו דומה מי שמדווח על "הגדה המערבית" למי שמדווח על "יהודה ושומרון". "פעילים פלסטיניים חמושים", אינם דומים ל"טרוריסטים" או "מחבלים", "הפרות סדר" אינן דומות ל"התפרעויות", ו"מתנחלים" שונים מ"מתיישבים". אפילו הבחירה ב"מזרח ירושלים", במקום "ירושלים המזרחית", מקפלת בתוכה ניואנס חשוב, וכל הדוגמאות האלה, כמו גם עוד מאות דוגמאות אחרות, היוצרות שפות עיתונאיות שונות בתכלית אבל משמשות לסיקורם של אותם אירועים, באות להטיל אור על החשיבות הרבה שמייחסים עיתונאים, בצדק, לבחירת המונחים שלהם.   

על הרקע הזה מעניינות שתי בחירות מילים של עיתונאים ישראלים בכירים מהימים האחרונים, המטילות מבין החרכים הללו אלומות אור אל עולמותיהם הפנימיים:

הראשונה היא כתבת 'הארץ' עמירה הס, שביום ראשון, 24.2, פרסמה טור בו היא טוענת שאמנם אין כמות מספקת של עדויות נגד חיילי צה"ל על ביזת רכוש וכסף מאזרחים במובנה המקובל והמוכר של הביזה מההיסטוריה של המלחמות, אבל במקום הביזה הרגילה שאיננה, יש גם יש ביזה מאורגנת בידי המדינה, כלומר ביזה מתמשכת של קרקעות.

נניח כרגע לטענת ההבל כאילו תפיסת הקרקע על ידי ישראל מהווה "ביזה". על חוקיות או אי-חוקיות תפיסת הקרקעות בידי ישראל תייחד 'פרספקטיבה' בקרוב מאמר נפרד. מה שמעניין הוא בחירתה לכנות באותו הטור את מבצע עופרת יצוקה בשם "מתקפת חורף 2008–2009", ואת תושבי עזה ששרדו את אותה מתקפה "ניצולים":

…הידהדה בי אמירה ששמעתי בעזה, מיד לאחר מתקפת חורף 2008–2009. “במרכז הפלסטיני לזכויות האדם” גבו עדויות מניצולים…

ניצולים, על פי מילון ספיר האנציקלופדי, הם "מי שיצאו בחיים מתאונה או מחורבן או מהשמדה". בהיסטוריה האנושית של המאה העשרים מוכרים היטב ביטויים כגון "מתקפת חורף" ו"ניצולים". קו טרמינולוגי ברור מחבר בין הביטויים האלה. האם היה מבצע עופרת יצוקה "מתקפת חורף", על האסוציאציה ההיסטורית הטעונה הכרוכה בבחירת ביטוי זה? האם נכון לכנות את תושבי עזה שאחרי עופרת יצוקה "ניצולים" משל היו אודים מוצלים מאש? הס, מתברר, חושבת שכן. אם היתה שומרת את מחשבותיה הקיצוניות לעצמה או חולקת אותן עם חבריה, מילא. אלא שהיא מפיצה אותן מתוך תיבת התהודה רבת העוצמה של עיתון 'הארץ', הן במהדורתו העברית והן במהדורתו האנגלית, שגם בה פורסם הטור.

'הארץ', במיוחד המהדורה באנגלית, משמש כקובע טון וסדר יום עבור מעגלים חשובים של עיתונאים זרים, דיפלומטים, פוליטיקאים, מעצבי דעה וקובעי טעם בכל רחבי העולם. השפה בה בוחר העיתון להשתמש, מתקבעת מיד כשפה הרלוונטית וממסגרת את הדיון כולו. כך ביטויים כגון 'מתקפת חורף', ו'ניצולים', כמו גם ביטויים כמו 'פשעי מלחמה', 'טיהור אתני', 'אפרטהייד' ועוד כיוצא באלה תיאורים המופיעים בדיווחים אחרים, מתקשרים בתודעתו של הקורא באופן אוטומטי לנוראים שבמשטרים ולמזעזעות שבזוועות שידעה האנושות.          

העיתונאי השני הוא נחום ברנע מ'ידיעות אחרונות', שיומיים קודם לכן, ב-22.2, בחר לכנות את השדולה הפרו ישראלית "איפא"ק" בכינוי הטעון "הלובי היהודי". איפא"ק, שתרגום שמה הוא "הוועד הישראלי אמריקני לענייני ציבור", היא השדולה הפרו ישראלית הנודעת הפועלת בוושינגטון בקרב גורמי ממשל וחברי קונגרס וסנאט, לביסוס והעמקת ברית הערכים והאינטרסים הכרותה בין אמריקה לישראל. בפוליטיקה האמריקנית מקובל לראות באיפא"ק שדולה שהגדרתה העצמית היא, במודגש, פרו-ישראלית, וככזו, מזמינה אליה כל פעיל שאוהד את ישראל, תהא אחוותו הדתית אשר תהא. לומר על השדולה שהיא יהודית, ובמובלע לטעון לנאמנות סותרת מצידה, נחשב באופן מובהק לביקורת כה ארסית, עד שהיא נחשבת אפילו לאנטישמית. רק לאחרונה נאלץ הסנאטור צ'אק הייגל, המועמד למזכיר ההגנה בממשל אובמה החדש, לשלוח לסנאטורית היהודייה ברברה בוקסר מכתב בו הוא מתנצל על שכינה את איפא"ק "לובי יהודי" ואף הגדיר זאת כ "בחירה גרועה של מילים", כה גרועה עד כי הוא "מבין מדוע הן יכולות להיות מובנות כאנטי ישראליות", כפי שכתב לסנאטורית.

האם יתכן שברנע, עיתונאי מדיני ותיק ומנוסה, לא היה מודע לניואנס החשוב הזה? אין סיכוי. כאילו כדי להסיר ספק, בוחר ברנע בביטוי הטעון, דווקא בתוך משפט שכל מהותו ביקורת כלפי איפא"ק:

גם בישראל יש שחושבים שהשדולה היהודית תוקפנית מידי. יש לה גם יריבים בקהילה היהודית באמריקה.

את זה אומר ברנע לבן שיחו אליוט אברהמס, בכיר בפוליטיקה האמריקנית, שממהר לתקנו במילים המפורשות:

יש כאן שדולה פרו ישראלית חזקה שנשענת ברובה על נוצרים. זהו לא לובי יהודי.

ברנע מתעלם. מבחינתו אין כאן כל "בחירה גרועה של מילים". איפא"ק הוא לובי יהודי, ואף אחד, כולל אברהמס, אפילו כולל הייגל, לא יבלבל אותו.

הוסף תגובה

תגובה
שם
דוא"ל

six − one =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים