אורי משגב מפיץ פייק ניוז ב'הארץ'

מה ניתן ללמוד על אתיקה בתקשורת מהטעות המקצועית הכלל מערכתית שאפשרה את פרסום טורו האחרון של משגב כמות שהוא

התנאי שלי: או בונקר 30 מטר עומק או תשכחו מהארכיון. בן ציון ובנימין נתניהו (צילום: לע"מ)

לפני כשמונה חודשים ננפחה בכאן 11 אחת מנפיחות הפייק ניוז היותר גדולות של הזמן האחרון. לפי טענת העיתונאים מוטי גילת ומשה שטיינמץ, עבור ארכיונו של אביו, ההיסטוריון בן ציון נתניהו, דרש רה"מ את בנייתו של בונקר תת קרקעי מיוחד בו יאוחסן, תנאי להעברת העיזבון.

סיפור אדיר, לא? מעבר לנפיחות העצמית המדהימה של נתניהו, שמשום מה חושב שהארכיון של אביו עד כדי כך חשוב, הרי מדובר כאן בהוצאה עצומה של כספי ציבור.

ואכן, כל כלי התקשורת, ללא יוצא מהכלל, עטו על ספרייה הלאומית בדרישה לקבלת פרטים נוספים על החשיפה המרעישה כדי להצטרף לגל דיווחי ההמשך, שבוודאי יוליד את פרשת השחיתות החמורה ביותר שבה הסתבך נתניהו.

אגב, בין הפונים לספרייה בעקבות הדיווח, היו גם שני עיתונאים מ'הארץ'. אלא שגם הם, כמו כל יתר העיתונאים הרבים האחרים, השתכנעו מיד שהסיפור חסר שחר ומוטב היה לו שלא היה בא לעולם. הסיפור המרעיש, שלא היה כמותו, שקע בדממה בתהום הנשייה, ללא שום פולו אפ, לא מצד כאן 11 ולא מצד אף כלי תקשורת אחר.

(האמת, אגב, היא שכאשר הציג יו"ר הספרייה, דוד בלומברג, את תוכניות הבניין החדש לראש הממשלה, שאל אותו רה"מ איפה הבונקר. בלומברג ענה שאין בונקר. נתניהו אמר לו "אתה רוצה להגיד לי שאת כל אוצרות הרוח של העם היהודי אתה מתכוון לשמור במבנה לא מוגן בגובה הקרקע? אתה יודע עד כמה הנקודה הזו – קריית הממשלה בגבעת רם – תטווח בארטילריה בזמן מלחמה?" בלומברג הבין את התקלה ומיהר לתקן אותה. זמן רב עבר מאז, המו"מ בין הספרייה למשפחת נתניהו על ארכיון האב התקדם, אך טרם הבשיל)

שום פולו אפ, עד השבוע. לבלוגר אורי משגב היתה טענה, לפיה ה"השתוללות" של משפחת נתניהו עולה למשלם המסים "מיליונים". וכדי להעמיד את טענתו על אדן מוצק, בחר לפתוח את מאמרו בפולו אפ הראשון אי פעם לאותה נפיחת פייק ניוז אומללה, שכל המעורבים בה משתוקקים לשכוח. אצל משגב הוצג הסיפור כעובדה. כאמת שאין עליה עוררין. בונקר פרטי לכתבי האב, מכספי הציבור! השתוללות או לא השתוללות?

כששאלתי השבוע את אורי משגב האם הוא עומד מאחורי הסיפור שהביא על הבונקר, ענה "אתה רשאי לכתוב כרצונך, תודה". הוא כמובן אינו עומד מאחורי טענתו, כיוון שגם הוא יודע שכתב דברי הבל שקריים. אבל מהסיפור הזה ניתן ללמוד כמה דברים מעניינים על אתיקה בתקשורת:

הראשון הוא על הבעייתיות ועל הסכנה שבהעסקת בלוגרים כדוגמת משגב. לו היה הסיפור עובר דרך המסננת של מערכת החדשות, היה צף הזיכרון המערכתי, לפיו הסיפור כבר נבדק על ידי העיתון ונמצא חסר שחר. במצב כזה, היה העורך מחזיר למשגב את טורו, ומבקש ממנו להשמיט את הפסקה. את הדברים האלה כתב משגב בטור דעה, אבל עיקר התוכן שהוא מפרסם ב'הארץ', הוא בבלוג שפרסומיו אינם עוברים את מסננת העריכה שעוברים הפרסומים האחרים, אלא מתפרסמים כמות שהם, כפי שכבר הסביר בעבר במפורש מו"ל 'הארץ' עמוס שוקן. מה שגורר שרשרת תקלות מביכות.

הדבר השני שניתן ללמוד, הוא איך מגיבה מערכת עיתונאית כשמתברר לה שהדפיסה דבר שקר. מערכת 'הארץ' הבינה מיד שמשגב שוב הפיל אותה בפח. הרי היו אלה, כאמור, גם עיתונאים מטעמה שבדקו בזמנו את הסיפור, והגיעו למסקנה שאינו נכון ואין מקום להמשיך לדווח עליו. אחרי פרסום מאמרו של משגב, עמדו בפניה שלוש ברירות: להוריד את כל הפסקה, להוריד את כל הפסקה ולצרף בתחתית המאמר הערת מערכת שמדווחת לקוראים שממאמר זה הושמטה פסקה שהתבררה כלא נכונה (כפי שנהוג בעיתונים המחשיבים את עצמם, דוגמת ה'ניו יורק טיימס'), או להסתפק בצירוף מאוחר של תגובת הספרייה בירכתי המאמר, המכחישה כמובן את הטענה מכל וכל.

'הארץ' היו אמורים לבחור באפשרות השניה, לכל הפחות בראשונה, אבל הם המתינו שעות אחדות ואז בחרו בשלישית. מעשה פחדני, לא אתי, לא מקצועי.

הדבר השלישי שניתן ללמוד כבר נדוש וחבוט, אבל מתגלה בכל פעם מחדש. והוא עד כמה השנאה האישית חסרת התקנה לנתניהו מקלקלת את השורה, מנמיכה את הרף המקצועי של התקשורת, במקרה זה ממש לגובה בונקר, ועד כמה היא מעבירה את חלק מעיתונאיה על דעתם.

עדכון 29.8: בגרסה קודמת של מאמר זה דווח בטעות שהמו"מ בין משפחת נתניהו לבין הספרייה הבשיל והארכיון נתרם. הארכיון טרם הועבר לספרייה

למאמר זה התפרסמו 7 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. אורי משגב הוא עיתונאי ולא ״בלוגר״ (נסיון מגוחך לגמד את משגב) וכתיבתו על שלל פרשיות נתניהו (אלה שנחקרות במשטרה), על התנהלותו העצלה במכוון של היועץ המשפטי לממשלה ועל מה שקורה בצבא בתחום ההדתה היא עיתונאות במיטבה.

  2. אז מה שאתם טוענים פה – "זה שקר שנתניהו דרש בונקר לאוסף של אביו. מה שקרה באמת זה שהוא דרש בונקר, ואז העביר לשם את האוסף של אביו". נשמע אמין כמו שאר הכתבות שלכם.
    הייתם קונים ידיעה דומה על אולמרט? משהו בסגנון "הוא לא התנה תמיכה בקניית ציורים של אשתו. הוא ניהל מומ על תמיכה, ואז הציג את הציורים של אשתו"

    • אביו הוא במקרה גם פרופסור מכובד וידוע מאוד, ובמקרה בתחום ההסטוריה. אם נוסיף לכך את העובדה כי הוא יהודי, אז הייתי אומר שהאוסף הזה צריך לעבור לשם, ללא קשר לזהות בניו.

  3. די מוזר לקרוא שאתם סבורים שבשוטף, יש ל"הארץ" אינטגריטי עיתונאי. מערכת שהתרגלה, לדעתי, לשקר בכל פעם שזה מתאים כדי לתקוף אויב פוליטי, לא תעצור באדום על דברים פעוטים כמו גשר בתל אביב, כפי שראינו מהסיפור הפייקי בשבוע שעבר.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות