'הארץ' במאניה דיפרסיה

מעניין לקרוא 'הארץ': בעיתון לאנשים חושבים, מסוגלות החדשות להתהפך על ראשן, לשנות את בסיסי מהותן, לפרגן לקורא אופטימיות הנשענת על עובדות ונתונים, ומיד להשליכו בעוצמה כמטחווי קשת, 180 מעלות אל הפסימיות, וכל זאת בתוך עשרים וארבע שעות!

 

קחו לדוגמא את מהדורות יום שלישי (19.3) ורביעי (20.3). ביום שלישי עסק הגיליון ברובו בהחלטתו של מנהיג העולם החופשי לקיים את הביקור הנשיאותי הראשון של כהונתו השניה דווקא בישראל, מכל מדינות העולם, כשמטרתו המוצהרת של הביקור היא "העמקת הברית בין העמים".

ידיעה מחממת לב נוספת שפורסמה בהארץ' באותו יום, עסקה במחמאות החמות שהרעיף על רה"מ נתניהו, לא אחר מאשר עבדאללה מלך ירדן. "יחסי עם נתניהו מצויינים", צוטט עבדאללה ב'הארץ', "הוא תורם ליציבות הממלכה". באותו גיליון התעודדו הקוראים לקרוא גם דיווחים על מגמת עליה בתמיכה בישראל בציבור האמריקני, כפי שהיא משתקפת מסדרת סקרים שנערכו באמריקה לקראת ביקור אובמה. "כל הסקרים", כתב שליח 'הארץ' לאמריקה, חמי שלו, "מצביעים על מגמה של תמיכה בישראל והעדפתה על פני הפלסטינים". אחד החשובים שבהם, של מכון גאלופ, אף מצביע על תמיכה אמריקנית בישראל, המגיעה לשיא של 22 שנים.

לסיכום, מצבה הבינלאומי של ישראל במערב, ואף מבחינת גורם חשוב במעגל הערבי הקרוב, מוגדר "מצויין" ו"ברית עמים עמוקה שברצוננו להעמיק עוד יותר". מסקנה נוספת: התמיכה בישראל, בקרב הציבור האמריקני, בשיא של איתנות ובמגמת התחזקות.

אלההיו, כך נראה, חדשות קשות לעיכול ב'הארץ'. למחרת, ביום רביעי, הם התאוששו. מאמר המערכת של העיתון קרא לנשיא האמריקני "להבהיר" לישראל איך עלול המשך הכיבוש "לכרסם בתמיכה של הציבור האמריקני בישראל" (הסקרים הנ"ל נעשו השבוע, כאשר ה"כיבוש" עדיין בשיאו), וקבע שישראל היא "חברה הנדחקת אל מחוץ לקהילה הבינלאומית".

עוד לא יבש הדיו על מאמר המערכת וכבר פורסם ב'הארץ', שבעוד מטוסו של נשיא מעצמת העל העולמית באוויר, התקבלה בלשכת נתניהו הזמנה לביקור רשמי במוסקווה, מאת ולדימיר פוטין, נשיא מעצמת הנגד, המעוניין "לברך את נתניהו על נצחונו בבחירות". 

נשאלת השאלה: האם יד שמאל הכותבת את מאמר המערכת של 'הארץ', יודעת אילו ידיעות כותבת יד ימין?

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות