'הארץ': גיא בן הינום הוא "קרקע גנובה"

גיא בן הינום היפה שבירושלים, המשתרע בין הסינמטק לחומות העיר העתיקה, חווה לאחרונה פריחה. לאחר מהלך של טיפוח המקום, החלו להתקיים בו אירועי תרבות המושכים קהל רב, כגון פסטיבל אוטו אוכל, חוויות חקלאיות לילדים ולנוער, מופעי מוזיקה ובידור ועוד.

לגיטימי מצד עיתון 'הארץ' לא לאהוב את זה, הוא הרי לא אוהב כמעט שום דבר המבטא התחזקות יהודית בבירה. לא לגיטימי מצדו לשקר לקוראיו במסגרת סלידתו מהחייאת פינת החמד הירושלמית הזו.

מאמר שפורסם ב'הארץ' מאת אורי עגנון, פעיל שמאל המוצג על ידי 'הארץ' בעורמה מיתממת כ"מלחין ירושלמי", קרא למוזיקאים עברי לידר ויובל דיין, האמורים להופיע במקום, לבטל את הופעתם בטענות הבאות:

"ישראל "משתלטת על שטחי פלסטינים בגיא בן הינום",

"המשפחה שהשטח נלקח ממנה נשארה בחוץ", כלומר מונהגת הפרדה באישור הכניסה למתחם,

ההופעות מתקיימות על "אדמה גנובה" שהיא חלק מ"שטח פלסטיני כבוש",

ולקינוח טענה נוספת, לפיה "בית המשפט טרם פסק על צווי הגינון, אבל עמותת אלע״ד וקבוצת זאפה כבר קובעות עובדות בשטח."

ובכן, כפי שאנחנו כבר רגילים בכל הנוגע לעיתון 'הארץ', דבר מכל אלה אינו נכון.

ישראל לא משתלטת על שטחים בגיא בן הינום, כיוון שמדובר באדמות מדינה המוגדרות 'גן לאומי'. חלקה 47, בה מתקיימת ההופעה המוזיקלית, רשומה בטאבו על שם רשות הפיתוח. חלקות 45 + 46 רשומות ע"ש האפוטרופוס לנכסי נפקדים. פעילות החווה בגיא בן הינום היא בחלקות אלו.

לא ידוע על איש שנשאר מחוץ להופעה, לרבות "המשפחה שהשטח נלקח ממנה" כביכול. כמובן שהאתר פתוח לכל דורש, מכל דת גזע ומין, כי ישראל אינה מדינת אפרטהייד. אגב, שיעור ניכר מן התיירים הפוקדים את האתר הם בכלל תיירים מחו"ל.

לא מדובר ב"שטח פלסטיני כבוש", כיוון ששטחי החווה הם בתוך קווי שביתת הנשק, בתחום מדינת ישראל מאז תום מלחמת העצמאות. לכן גם אין מדובר ב'שטחים' ב'ירושלים המזרחית' אשר 'נכבשו' ב'מלחמת 67'.

לשם המחשה, מעמד הקרקע בחווה הוא כמעמד שיח' מוניס, כלומר שכונת רמת אביב בתל אביב (נפקדות 48')

וזאת, בניכוי העובדה ששיח' מוניס היה כפר שחיו בו ערבים והוחרב ואילו בחלקות בגיא בן הינום לא גר איש.

לסיכום הנקודה – הידד למפגן הבורות המרהיב של עגנון ושל עורכיו.

ולקינוח, 'הארץ' טוען ש"בית המשפט טרם פסק על צווי הגינון, אבל עמותת אלע״ד וקבוצת זאפה כבר קובעות עובדות בשטח."

אבל פסק דין בערעורים על צווי הגינון, הדוחה את כל הערעורים, ניתן ביום 18.8.2022, כלומר יום לפני היום בו פורסם הטור. אז פסק או טרם פסק? ונניח לשם השעשוע שבניגוד לכל הטעויות האחרות, זו נעשתה בתום לב. אם כך מדוע לא תיקן 'הארץ' את הטענה והיא עדיין מופיעה בגרסת הדיגיטל עד לרגע זה?

התשובה היא אותה תשובה כמו לכל יתר ההבלים והשקרים מאת "המלחין הירושלמי", שמצא העיתון ראויים לפרסום. 'הארץ' אינו עיתון אלא עלון תעמולה אנטי ישראלי ופרו פלסטיני.