'הארץ': רוב הפלסטינים נגד טרור

המציאות, כרגיל, בדיוק ההיפך. כתב 'הארץ' ניר חסון בתגובה: התמיכה הפלסטינית הרחבה בטרור – "בגלל הלך רוח מלחמתי זמני"

תוצאות סקר אונ' ביר זית לגבי תמיכת הפלסטינים בטבח ה 7.10. רוב עצום בעד

ביום שישי פרסם עיתונאי 'הארץ' ניר חסון בעיתונו סקירה על ערביי מזרח ירושלים בצל האירועים.

זה נהיה מעניין כשהוא מגיע לנקודת הארכימדס של טיעונו להגנת ערביי צור באחר – שכונה שהוציאה מקרבה מחבלים רצחניים רבים כולל השניים מהפיגוע האחרון בכניסה לירושלים.

וכך כותב חסון:

בניגוד לאינסטינקט הגזעני שקנה לו אחיזה בציבוריות הישראלית, הדואליות של צור באהר אינה הוכחה לרצחנות הטבועה בה, להפך. זו הוכחה למורכבות החברה הפלסטינית, שרובה המכריע מורכב מאנשים שמבקשים עתיד טוב יותר לילדיהם, קיום משותף עם הישראלים בלא כיבוש ובלא השפלה, ומיעוט בה דוגל באלימות ובטרור כדי להשיג את המטרה הזאת

כלומר – לא רק שאין זה נכון לחשוב שהפלסטינים הם אומה הדוגלת באלימות ובטרור, זו אף גזענות לחשוב כך.

כרגיל, "עובדות" המתפרסמות ב'הארץ' לחוד, ומציאות לחוד.

ראשית דווקא ניר חסון בעצמו הכיר בזכות הפלסטינים לנקוט באלימות ובטרור, הטיף שאין לנו הישראלים כל זכות לשפוט אותם על כך ואף כינה את הפלסטינים הנוקטים באלימות וטרור "גיבורים".

שנית, סקר עדכני שערכה אונ' ביר זית, העלה שהחברה הפלסטינית דווקא כן דוגלת באלימות ובטרור, לא סתם דוגלת אלא בנתונים כמעט מוחלטים ולא סתם באלימות ובטרור אלא בתצורתן המזוויעה והברברית ביותר.

לפי הסקר 83% מהחברה הפלסטינית ביו"ש תומכים בטבח הברברי שביצע חמאס ב 7.10 בישובי עוטף עזה,

כולם (98%) מרגישים גאים יותר להיות פלסטינים אחרי הטבח,

כמעט כולם (90%) לא מאמינים בדו קיום בין העמים.

שמא מדובר בהשפעת המלחמה ובימים כתיקונם אכן רק מיעוט הפלסטינים תומך בטרור?

גם לא. סקר שנערך בחודש יוני העלה שכבר אז, כארבעה חודשים לפני טבח ה 7.10, תמך רוב ברור של הפלסטינים באלימות ובטרור.

שאלתי את ניר חסון איך מתיישב תיאורו הלבבי והרך את סלידת החברה הפלסטינית מטרור ושאיפתה לדו קיום עם הנתונים.

תגובתו: ההקשר של הכתבה היא החברה הפלסטינית בירושלים ולא בגדה המערבית, שם נערך הסקר. בנוסף, סקרים מעין אלו בזמן מלחמה משקפים את הלך הרוח המלחמתי. כך למשל, סביר מאוד שסקר שיערך בחברה הישראלית בימים אלו יגלה תמיכה נלהבת בהשטחת עזה. למרות זאת, אני עדיין מאמין שרוב הישראלים רוצים לחיות בשלום. כך גם לגבי הפלסטינים.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות