לאן יחזרו היהודים אחרי שישראל תושמד?

סדרה חדשה המשודרת בטלוויזיה המצרית מעלה את השאלה שבכותרת, ואת הצורך לתרגם באופן מדויק

כרזת הסדרה 'הקץ'

לאחרונה עלתה לשידור בטלוויזיה המצרית סדרה חדשה בשם "הקץ", לימי הרמדאן. מדובר בסדרת מדע בדיוני, שעלילתה מתרחשת בעוד מאה שנה ומתארת עתיד דיסטופי אלים.

אולם לא העתיד החזוי למצרים בעוד מאה שנה הוא שעורר את ההתעניינות התקשורתית הרבה בסדרה, או את הגינוי לה ממשרד החוץ הישראלי. מוקד המחלוקת הוא סצנה מהפרק הראשון בה גיבור הסדרה, מורה להיסטוריה, מספר לתלמידיו על השמדת ישראל במה שאמור להיות העתיד הקרוב. כפי שכתב ג'קי חוגי בטורו ב'מעריב' (ולפני כן בדיווחו בגלי צה"ל):

ארה"ב, הוא פתח, הייתה התומכת העיקרית של המדינה הציונית. מדינותיה החלו להילחם זו בזו ולהתפרק. ואז, "אלה שכונו אז 'מדינות ערב' התחזקו כלכלית ומדינית. כאשר נקרתה בדרכם הזדמנות להיפטר מאויבתן המושבעת, פרצה המלחמה, שכונתה 'מלחמת שחרור ירושלים'. היא הסתיימה מהר בחורבן ישראל הציונית, עוד בטרם מלאו לה 100 שנה. רוב היהודים ברחו וחזרו לארצות המוצא שלהם באירופה ובמדינות ערב".

הציטוט של חוגי נכון ברובו, למעט הקטע שהדגשנו. למעשה, ציטוט מדויק יותר מדברי המורה הוא: "רוב היהודים ברחו וחזרו לארצות המוצא שלהם באירופה ובמדינות העולם השונות". ככה למשל תרגמו את הקטע ב-MEMRI.

כלומר, אין בסדרה המצרית אזכור ליהודים ישראלים שמוצאם במדינות ערב. כך עולה גם מדיווחים אחרים על הסדרה, למשל של צבי בראל ב'הארץ' ורועי קייס ב'כאן'.

יצוין כי דווקא באל-ג'זירה ובגארדיאן ציינו במפורש כי המורה להיסטוריה לא טרח לספר לתלמידיו להיכן בדיוק חזרו מיליוני יהודים ישראלים שמוצאם מארצות ערב.

למה זה חשוב? על מנת לתחזק את הרעיון לפיו הציונות ומדינת ישראל הן תופעות אירופאיות במהותן שדינן לעבור מן העולם, השיח הערבי בכלל והמצרי בפרט חייב לשמור על רמה מסוימת של הכחשה לגבי היהודים המזרחים החיים בישראל ומצבם כיום. וכך, אם המורה להיסטוריה היה מספר על היהודים ששבו לארצות ערב, הייתה זאת הודאה מצד יוצרי הסדרה שזהו מוצאם של רבים מהיהודים בישראל כיום – מה שפוגם משהו בדימוי המפעל הקולוניאליסטי האירופאי.

גם אם ככל שעובר הזמן נעשה קשה יותר להתעלם מקיומה של מורשת יהודית בארצות ערב ועזיבת היהודים, ההכחשה תישמר, למשל בשאלה מי העזיב אותם; או כמו במקרה שלפנינו, לאן הם עזבו ומה מעשיהם ומצבם כיום.

ג'קי חוגי מסר לנו בתגובה:

אם צפית בסצינה, בוודאי ראית שהמלים האחרונות נבלעות ברעש קולות ירי. אין לדאוג: בשיח הפוליטי הערבי, מוצאם של חלק מן הישראלים במדינות ערב הוא מרכיב נוכח מאי פעם, ולא נראה לי שמישהו פעל להעלימו במקרה זה, ודאי לא בקהיר של ימנו. כאשר יבוא בהקשר שלילי, הוא נועד להנציח שני רעיונות פולמוסיים. האחד, חלק מאזרחי ישראל היהודים הם ערבים. השני, ישראל איננה הרחם ממנה יצאו, אלא מצרים, סוריה, מרוקו, עיראק ואחרות.

מצרים כידוע מצויה בימים אלה בעיצומו של פרויקט שיקום בתי כנסת. אמנם מטרתו תיירותית ועסקית, אבל הוא מנכיח את קיומם של יהודים בה לאורך הדורות. בית הכנסת ע"ש אליהו הנביא באלכסנדריה נפתח ברוב הדר בינואר השנה, בטקס שהועבר בשידור חי בערוצי הטלוויזיה הממלכתיים. פירושו, שהנוכחות היהודית לא רק קיימת שם, אלא מחוזקת בהובלת השלטון. קשה לגזור את המסקנה ההפוכה משולי משפט אפוף קולות ירי בסצינה טלוויזיונית.

מה בכל זאת היה חשוב להם במשפט הנ"ל, זה עניין אחר לגמרי, והוא תפקידן של גלויות אירופה בוויכוח ההיסטורי עם הציונות. לכן הדגישו אותן. מאירופה באו אבות הציונות, רוסים, יקים ופולנים, לכן עבורם ישראל היא יישות פוליטית שנוצרה בידי יהודים אירופאים. ברצותך לדון במשפט כולו – זה עיקרו.

תודה מיוחדת לחברים ב- CAMERA Arabic על הסיוע בהכנת המאמר.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות