האומנם הדמוקרטיה הישראלית "מושחתת", "מתפוררת" ו"שוקעת בתהומות שנאה"?

העיתונאי אורי משגב קבע ב'הארץ' את הקביעות שבכותרת. המדדים האובייקטיביים, בהשוואה בינלאומית ובהשוואת ישראל לעצמה, מספרים סיפור אחר לגמרי

המדינה טובעת בשחיתות שלטונית? (צילום אילוסטרציה Shutterstock.com)

 

התקשורת מחפשת את הסיבות לצניחה הדרמטית של אמון הציבור בה, כעולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית 2016 שפורסם השבוע.

יתכן שאחת הסיבות לכך היא הטענות החוזרות ונשנות שטוענת התקשורת בגנות ישראל, טענות שהציבור חש שאינן משקפות נכונה את המציאות, ולכן גורמות לו שלא לתת בה אמון.

דוגמה טובה לדפוס חוזר זה נותן היום העיתונאי אורי משגב, במאמר דעה שפרסם היום ב'הארץ' (חייבים לשלוח את הרצוג הביתה, 22.12)

להמחשת אכזבתו מפועלו הציבורי של ח"כ יצחק הרצוג, קובע משגב כך:

המדינה טובעת בשחיתות שלטונית, החברה שוקעת לתהומות שנאה, הדמוקרטיה מתפוררת – וזה מה שיש להרצוג להגיד?

אין לנו כוונה להתווכח עם תחושותיו האישיות של משגב, או של מעגלי ההתייחסות שסביבו. מאמינים לו שזהו אכן הסנטימנט הרווח בחוגי מכריו וחבריו. אלא שנוכח הצגת הדברים כעובדות, מצאנו לנכון להביא בפניכם את המדדים האובייקטיביים שבחנו בדיוק את שלוש טענותיו של משגב, לא על סמך תחושות פרטיות, אלא על סמך נתונים אמפיריים. התמונה העולה מהם הפוכה בתכלית:

הטענה בדבר טביעת ישראל בשחיתות שלטונית:

המדד הבינלאומי Trace Matrix בוחן את רמת השחיתות השלטונית ב 199 מדינות. לפי המדד הזה, ב 2016 התקדמה ישראל בשיעור ניכר של כ 20% במעלה המדד, מהמקום ה 40 בשנת 2014, למקום ה 33 השנה.

פירוש הדבר שישראל במגמה ברורה של התנקות משחיתות פוליטית, וממילא ממוקמת בסמוך לצמרת המדינות הבלתי מושחתות.

הטענה לפיה החברה הישראלית שקועה בתהומות של שנאה:

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2016 בחן, בין היתר, בדיוק את הטענה הזו. מסקנת עורכי המחקר: (כאן, בעמ' 24)

מצאנו כי רוב גדול בקרב היהודים ורוב קטן בקרב הערבים תומכים באמירה שישראלים ייחלצו תמיד לעזרת ישראלים אחרים בעת צרה, מה שמעיד על הרגשה מבוססת של סולידריות אזרחית

וללא הרעה מתוצאות המדד של השנה שעברה, אז סיכמו עורכי המדד את המצב כך:

ההתכתשויות הרעיוניות והאחרות שליוו למשל את מבצע צוק איתן ואת הבחירות האחרונות, ואשר רבים ראו בהן סממן להעמקת השסעים בחברה בישראל, לא השפיעו לרעה על התפיסה העצמית של הציבור בישראל בפרמטר הסולידריות

הטענה בדבר התפוררות הדמוקרטיה:

סקירה פרטנית של המדדים הבינלאומיים המגדירים את חוסנה של הדמוקרטיה, (כאן, בעמ' 22), מסכמים עורכי המחקר כך:

ההשוואה הבינלאומית מראה כי מצבה של ישראל שפיר ואפילו למעלה מזה

גם כאן עולה תמונה דומה למדי לממצאי מדד 2015, אז קבעו עורכי המחקר כך:

לפי שקלול הנתונים הדמוקרטיה בישראל יציבה, חסונה, וממוקמת ב"מקום טוב באמצע", בין יתר הדמוקרטיות בעולם

 

'פרספקטיבה': אורי משגב, תרצה להגיב?

אורי משגב: לא תודה. יום טוב

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. מה יוכל להגיב? הוא עובד בעיתון שמטרתו הסתת העולם נגד ישראל והבאה לתקיפה נגדה, רק כדי שיהיה אפשר למסור עוד שטחים לאויב רצחני שיביא לתקיפה מחודשת נגד ישראל, עוד מלחמה. השמאל, היסטורית, אוהב מאד מלחמות.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות