האם נתוני ההרוגים שמספק חמאס בעזה אמיתיים?

אחד ממוקדי המחלוקת העזים ביותר מאז פרוץ המלחמה בדרום הוא מספרי ההרוגים הפלסטינים ברצועת עזה, ובמיוחד שאלת מהימנותם של הנתונים שמספק משרד הבריאות ברצועה, הנשלט ומנוהל על ידי ממשלת החמאס.

ככלל, מאז תחילת המלחמה כלי תקשורת בינלאומיים מדווחים את מספרי ההרוגים בעזה, ומספר הנשים והילדים מתוכם, כפי שמוסר משרד הבריאות העזתי בבחינת כזה ראה וקדש. לעתים הם מציינים כי חמאס הוא המקור של הנתונים, אך נראה שזה לא מפריע להם להסתמך עליהם. כשהתעוררו ספקות בנוגע לאמינות המספרים, כלי תקשורת כגון ה-BBC ו-AP פרסמו תחקירים בנוגע לשיטות הספירה והחישוב של הנתונים. הם סיכמו שככלל, המשרד ידוע במקצועיותו הרבה וכי הנתונים שהוא מספק הם אמינים.

וכך, בסוף חודש פברואר, דווח ברחבי העולם כי מספר ההרוגים הפלסטינים במלחמה חצה את ה-30 אלף, 70% מתוכם הם נשים וילדים.

גם בתקשורת הישראלית מתבססים לעתים על נתוני משרד הבריאות של חמאס. דיווחים ספורדיים מצטטים את מספרי ההרוגים שמוסר המשרד; וכמובן, איך לא, 'הארץ' מצטיין בכך במיוחד: בדצמבר פרסם העיתון תחקיר משותף עם סוכנות הידיעות 'רויטרס' המהלל את מהימנות הנתונים; בסוף פברואר הקביעה "הרשויות בעזה: 30 אלף נהרגו" הופיעה בכותרת כתבה גדולה של ג'קי חורי; ובסוף השבוע, הכותבת חנין מג'אדלה חזרה על המספר הזה.

אך בסוף השבוע התפרסם מאמר בכתב העת 'טאבלט' המחייב את כל אלו, אם נותרה בהם יושרה אינטלקטואלית, לשקול שוב את הסתמכותם על הנתונים של חמאס. הכותב הוא אברהם ויינר, פרופסור לסטטיסטיקה ומדע נתונים באוניברסיטת פנסילבניה, וכותרתו היא חד משמעית: "כיצד משרד הבריאות של עזה מסייף מספרי אבדות".

פרופ' ויינר קובע לגבי נתוני משרד הבריאות העזתי:

הנה הבעיה עם הנתונים האלה: המספרים אינם אמיתיים. הדבר ברור לכל מי שמבין כיצד פועלים מספרים המתרחשים במציאות. ההרוגים אינם ברובם הגדול נשים וילדים, וייתכן כי רובם הם לוחמי חמאס.

מטבע הדברים, פרופ' ויינר אינו יכול (וגם לא אף אחד אחר) לנסוע לרצועת עזה ולספור בעצמו את ההרוגים הפלסטינים על מנת להעריך את הנתונים שחמאס מפרסם. אך הוא כן יכול לנתח את אותם נתונים, ולבדוק האם סביר שיתקיימו במציאות. לצורך כך הוא השתמש בנתונים שפרסם משרד הבריאות העזתי מתחילת המלחמה ועד ל-10 בנובמבר 2023, אז הוא הודיע שאינו מסוגל עוד לספור במדויק את ההרוגים. בתקופה זו, סיפק המשרד מידע יומי על מספר ההרוגים הכולל באותו יום, וכמה בדיוק מתוכם היו נשים וילדים.

את טענתו כי המספרים הללו מפוברקים, מבסס פרופ' ויינר על ארבע אנומליות העולות מניתוח הנתונים:

1. היעדר שונות במספר ההרוגים הכולל: עד ל-10.11, דיווח משרד הבריאות בעזה על מספר הרוגים יומי ממוצע של 270, כשבכל יום המספר גדול או קטן מכך ב-15%. יש לצפות כי הנתונים ישתנו באורח ניכר מיום ליום עקב גורמים כגון שינוי בעצימות ההפצצות של צה"ל, מיקומי ההפצצות, התפנות האוכלוסייה ויד המקרה. "צריכים להיות ימים עם מספר כפול מהממוצע וימים אחרים עם חצי ממנו או פחות מכך", כותב ויינר. אך לפי הנתונים, אפשר להסיק שמסיבה כלשהי צה"ל השתדל בכל מאודו להרוג מדי יום מספר אחיד ככל הניתן של פלסטינים. העובדה שהשונות נמוכה כל כך מעידה כי מדובר במספר שהומצא באופן שרירותי.

2. חוקי הסטטיסטיקה אומרים כי בעוד יש לצפות לשונות גבוהה במספר ההרוגים הכולל, דווקא בשיעורי ההרוגים של הקבוצות השונות (נשים, ילדים, גברים) אמורה להופיע שונות נמוכה. לכן, למשל, יש לצפות למתאם חיובי בין מספר הנשים לבין מספר הילדים שנהרגו בכל יום: שבימים בהם נהרגו נשים רבות, ייהרגו גם ילדים רבים, וכשמעט נשים נהרגות, ייהרגו גם פחות ילדים.

למרבה הפלא, בנתונים של משרד הבריאות של חמאס אין מתאם בכלל בין מספרי הנשים והילדים ההרוגים היומיים;  ולסטטיסטיקאי מקצועי הם נראים כמו מספרים אקראיים שהומצאו לצרכי תעמולה.

3. באופן דומה, יש לצפות למתאם חיובי בין מספר הנשים שנהרגו לבין מספר הגברים שנהרגו בכל יום. אך הנתונים שסיפק חמאס אחרים לגמרי: בין המספרים יש מתאם שלילי! כלומר, ככל שביום מסוים נהרגו יותר נשים, כך נהרגו בו פחות גברים, ולהיפך. ודווקא בימים בהם דווח כי נהרגו נשים במספר הרב ביותר, דווח על 0 (אפס!) גברים הרוגים!

ויינר מסכם כי מספרים אלה "הם חסרי כל היגיון, ומהווים ראיה שלישית לכך שהם אינם אמיתיים".

4. ב-15 לפברואר חמאס הודה כי 6,000 מלוחמיו נהרגו עד כה במלחמה. מדובר בלמעלה מ-20% מההרוגים הפלסטינים במלחמה עד אז. בהינתן שמשרד הבריאות העזתי מדווח בעקביות כי 70% מההרוגים הם נשים וילדים, המסקנה היא שבאורח פלא ישראל הצליחה שלא להרוג (כמעט) גברים מבוגרים שאינם לוחמי חמאס. כיצד זה מסתדר עם הטענה לשיעור גבוה כל כך של אזרחים מתוך כלל האבדות? שוב, מדובר בנתון חסר היגיון.

אם המספרים המדווחים אינם יכולים להתקיים במציאות, כיצד נוכל להסביר אותם? פרופ' ויינר מסביר: ככל הנראה, אנשי משרד הבריאות החמאסי החליטו באופן שרירותי על מספר יומי אחיד של הרוגים. בנוסף, הם החליטו לקבוע כי 70% מההרוגים הם נשים וילדים ו"שיחקו" עם המספרים מדי יום במטרה לשמור על הנתון הזה בכל מחיר.

ייתכן שלעולם לא נדע לבטח את מספרי ההרוגים הפלסטינים המדויקים במלחמה. אך דבר אחד ברור כבר כעת: גם נתונים אלה הם כלי במלחמת התעמולה שחמאס מנהל נגד ישראל. כלי התקשורת בישראל ובעולם צריכים להיות מודעים לכך, ולהבהיר חזור והבהר כי אין לסמוך על הנתונים המתפרסמים על ידי רשויות החמאס בעזה.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.