'הארץ': אנחנו לא שואלים למה הפלסטינים שונאים אותנו

אנחנו דווקא כן שואלים, אבל 'הארץ' מסרב להקשיב לתשובה

כששואלים, זו התשובה שמקבלים (כרזת תעמולה פלסטינית נפוצה)

מעת לעת אני שואל את עצמי כמה רחוק ילך עיתון 'הארץ' עם תפקידו כפלוגה המסייעת של התנועה הלאומית הפלסטינית, שמטרתה השמדת ישראל.

ביום שישי האחרון, למקרא המאמר של אבי גרפינקל במוסף, חשבתי שיתכן ש'הארץ' החליט להפוך את עצמו מפלוגת המסייעת לפלוגת החוד.

המאמר סופד לסופרת אמריקנית בשם ג'ואן דידיון שהלכה לעולמה, ש"קוננה על שטחיות השיח האמריקאי, הרווי בפטריוטיזם חלול" אחרי פיגועי ה 11/9. "שאלות מסוימות", כותב גרפינקל מפיה של דידיון, "הפכו אסורות: מי שונא את ארה"ב? מדוע בדיוק? אילו פעולות ואיזו מדיניות של ארה"ב גרמו לשנאה נגדה? העלאת שאלות כאלה הוגדרה כמעשה בטעם רע".

אתר 'הארץ' באנגלית הובא ע"י דידיון כ"דוגמת־נגד חיובית לפטריוטיזם אמיתי שכולל גם נכונות לביקורת עצמית", כלומר שיח ישראלי שבעיצומם של ימי הפיגועים כן שואל מי שונא את ישראל, מדוע בדיוק, ואילו פעולות ואיזו מדיניות של ישראל גרמו לשנאת הפלסטינים נגדה.

אבל כל זה אינו אלא מבוא לאכזבתו של גרפינקל. לטענתו, כמו השיח האמריקני ה"שטחי ורווי פטריוטיזם חלול", גם השיח הישראלי כלפי הפלסטינים הידרדר למצב "שאין סיבה להתעמק מדי במניעיהם: לא משנה מה נעשה, אויבינו הבלתי־רציונלים תמיד יבקשו להשמידנו." והמסקנה:

נדמה כי ב–19 השנים שחלפו מאז שפירסמה דידיון את מאמרה השתנה מעט השיח בשתי המדינות, באופן שהפך למופרזים את השבחים לישראל ואת הגינויים לארה"ב

כלומר: גם אנחנו, הישראלים, נעשינו שטחיים ורוויים בפטריוטיזם חלול, כי אנחנו לא מתעניינים למה הפלסטינים שונאים אותנו ופוגעים בנו ואיזו פעילות שלנו גרמה להם לשנוא אותנו.

ובכן, זה לא נכון. כל התעניינויותינו הרבות, בדיוק בשאלות אותן הוא מזכיר, קיבלו תמיד את אותן תשובות בהירות וכנות, רק שאותן ממאנים גרפינקל ועורכי 'הארץ' לשמוע, כי משמעותן חורבן מוחלט של עיקר אמונתם הפוליטי מדיני, ואפילו המוסרי.

והתשובות עקביות: הסיבה לפיגועים, שאגב במאי הקרוב נציין 100 שנה להופעתם המאורגנת במאורעות תרפ"א, היא חוסר מוחלט של כל פלגי הפלסטינים להסכים לשום סוג של ריבונות יהודית אף לא על רגב אדמה אחד בחלק זה של העולם. למעלה ממאה שנה שואפים הפלסטינים לכך שפלסטין תהיה חופשיה מהנהר עד הים, ולא נסוגים ממטרה מוצהרת זו.

בחמישים השנים הראשונות שאפו להשיג את מטרתם המקסימליסטית במאבק צבאי עד להכרעה. כשנואשו מתקוותם זו, לפני קרוב ליובל שנים, לא זנחו את המטרה, אבל עברו להשגתה בדרך של תוכנית שלבים הדרגתית ומתוחכמת לחיסול ישראל כולה מהים עד הנהר.

כאן נכנס 'הארץ' לתפקיד פלוגת החוד של המאבק להשמדת ישראל: במסגרת תוכנית זו שואפים הפלסטינים להשתלט על הארץ בשלבים ובהסכמה ישראלית, במסווה ערמומי של הסכמה לחלוקה, כדי להשתמש בכל שטח שיקבלו לידיהם כעמדה קדמית להשתלטות על השטח הבא, עד להשגת המטרה הסופית. הכל כתוב בישירות מלאה בתוכנית השלבים.

תפקיד 'הארץ' בתוכנית הוא להרדים את הציבור הישראלי באמצעות כזבים כגון אלו שהתפרסמו במאמר זה, במטרה להביאו להסכים להקשיב לפלסטינים, לקבל על עצמנו אחריות למצוקתם ולהעביר להם עוד ועוד שטחי מולדת, ובכך לקדם את תוכנית השלבים.

"הפעילות שלנו שגורמת לפיגועים", אותה לטענת גרפינקל איננו חוקרים, היא עצם היותנו כאן: בתל אביב וביפו בדיוק כמו בעפרה ובבית אל. צריך לא רק לשאול, גם להקשיב לתשובה.

ההסכמה בקרב הפלסטינים למאבק, לכליו ולמטרותיו, גורפת, מגויסת לה גם האמנות העממית, (כאן למשל הלהיט הפלסטיני העממי "נעקור את הקוץ תל אביב") והיא כוללת כמעט את כל החברה הפלסטינית, שלמעלה מ 80% ממנה תומך גם בפיגועי ההתאבדות השפלים והרצחניים ביותר.

ולסיכום: גם אם נגיד שאנחנו לא מתעניינים, כי כמו האמריקנים גם אנחנו "שטחיים ורוויים פטריוטיזם חלול", לא תשתנה העובדה שאנחנו דווקא כן מתעניינים, וגם לא המסקנות העגומות העולות מההתעניינות שלנו.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. מוזר שנעלמה מרשימתך העובדה שבבחירות היחידות [והמפוקחות בינלאומית בתקופת קלינטון] שנערכו בקרב הפולש הערבי לארצנו זכתה ברוב קולות מוחלט מפלגת החמאס. מאחר והיא מייצגת את רוב הפולש הערבי ראוי היה שלפחות למראית עין תפנה אליה כדי לקבל תשובה: מצעה לקוח מילה במילה מהפרוטוקולים של זקני ציון עם טיבול מודרני ממיין קמפף ללא צורך באזכור של תכנית זו או אחרת.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות