לא מודה ולא עוזב – למה שנרחם עליו?

במקום פשוט להודות באחת הטעויות המביכות שנראו כאן לאחרונה ולהמשיך הלאה, 'הארץ' באנגלית העדיף להכפיש וללעוג למי שהעז לבקר אותו. תגובה לתגובה.


במקום פשוט להודות באחת הטעויות המביכות שנראו כאן לאחרונה ולהמשיך הלאה, 'הארץ' באנגלית העדיף להכפיש וללעוג למי שהעז לבקר אותו. תגובה לתגובה.


הסיבה היחידה שאתם עומדים לקרא כאן שוב על הזמרת ריהאנה היא רק מכיוון שעיתון 'הארץ', במקום פשוט לסגת ולהמשיך הלאה, החליט לנסות ולהצדיק את אחת הטעויות המביכות שנראו כאן לאחרונה, תוך העלבת והשחרת פני מי שחשפו את הטעות והעלו אותה לסדר היום התקשורתי.

 

תזכורת קצרה: עיתון 'הארץ' באנגלית היה כלי התקשורת היחידי שסיפר לקוראיו כי במהלך הופעתה של ריהאנה בשבוע שעבר בארץ הקודש, שינתה הזמרת את המילים של אחד משיריה מ-"כל מה שאני רואה זה דולרים", ל- "כל מה שאני רואה זה פלסטין". הדיווח על המחווה הפרו-פלסטינית לכאורה של המגה-זמרת, התפשט כאש בשדה קוצים במרחב הקיברנטי, בלי שאף אחד טרח לשאול איך זה שרק אדם אחד ביקום כולו שמע את שינוי המילים. ברגע שהשאלות כן התחילו להישאל, הסתבר שריהאנה כלל לא אמרה את המשפט המיוחס לה, והוא נשמע רק בדמיונה של הכתבת שדיווחה על כך. לאחר ש'פרספקטיבה' יצרה קשר עם עורכי 'הארץ' באנגלית, חזר בו העיתון מהטענה השגויה ופרסם תיקון. בעקבות כך, נאלצו גם שני אתרי ענק שהשתמשו בסיפור של 'הארץ' – הפינגטון פוסט, ו-Buzfeed   לפרסם תיקונים משלהם.

 

הדיו עוד לא יבש מפרסום התיקון, וכבר הופיע באחד הבלוגים הרשמיים של 'הארץ' באנגלית, מאמר אשר חציו הוקדש לתרץ את הטעות (וגם, יש להודות, לקחת עליה אחריות), וחציו השני להכפיש את כל מי שהתרעם על עצם פרסומה. המאמר, פרי עטה של העיתונאית אליסון קפלן, פתח בטענת "מי שלא עושה – לא טועה", והשווה עיתונאים שטועים למלצרים, מתכנתים ואפילו מנתחים שגם הם עלולים לטעות. לאחר כמה פסקאות נוספות של "זה יכול לקרות לכל אחד" ו"זו טעות תמימה", הגיעה קפלן לגולת הכותרת של מאמרה – מתקפה על אלה שהעזו לדרוש מ'הארץ' לפרסם את התיקון.

 

קפלן כנראה ביקשה להתייחס לתגובות שראתה ברשת אשר הגדירו את הטעות של 'הארץ' כ"שקר" המהווה חלק מ"האג'נדה הזדונית" של עיתון 'הארץ' המשמש "כלי בתעמולה הערבית" (כל הציטוטים הנ"ל מתוך המאמר). זה הספיק לה כדי להכפיף את כל מבקרי 'הארץ' תחת הכותרת "עדר" ולהאשים אותם בהאשמה האולטימטיבית – אמונה בתאוריית קונספירציה:

 

אני מבינה שיש אנשים אשר מאד לא מסכימים עם הנטיה הפוליטית של 'הארץ', ועם העמדות של חלק מכותביו. אני מחבבת וויכוח פוליטי הגון בדיוק כמו כל אחד אחר. אתה לא מסכים עם משהו? תתווכח. אלא שלקחת טעות אנוש פשוטה, לייחס לה מניעים זדוניים ולארוג את זה עם תאוריית קונספירציה גדולה היא מצחיקה ומבישה בעת ובעונה אחת.

 

קפלן רוחשת בוז לכל מי שלא מקבל את הטענה שמדובר בטעות אנוש אשר קרתה לעיתונאית ותיקה (שאפילו כתבה פעם ב-Jerusalem Post!), וכי כמוה, שאר עובדי מהדורת 'הארץ' באנגלית הם עולים חדשים מארצות דוברות אנגלית אשר בחרו לעלות לישראל ולעבוד בעיתון המגדיר עצמו כציוני מאז 1918:

 

כזו גרסה לאירועים, כך נדמה, היא משעממת מדי עבור עדר לוחמי המקלדת הצדיקים אשר משימתם העצמית היא השחרת המוניטין של גוף תקשורת אשר מעז לפרסם דעות עמהן אין הם מסכימים, אשר חושבים שעלבונותיהם הדוחים המרוחים לכל אורך המדיה החברתית הן סוג מעוות של שירות למדינה.

 

בדיקה קפדנית ודרישה לדיוק בתקשורת היא דבר טוב ובריא. יש לתפוס ולהצביע על טעויות, ולא משנה אם הטעות מועילה לאלה מהימין או מהשמאל. אולם לפלוט מרה רעילה ותאוריות קונספירציות זדוניים ולא סבירים כתגובה לטעות תמימה צריכה להיות התחום של אלה שלעולם, אבל לעולם, אינם טועים.

 

הטקטיקה העיקרית של קפלן היא הכנסת כל מבקרי 'הארץ' תחת כפיפה אחת של "עדר". זה פותר אותה מלהגיב באופן ענייני לביקורות רציניות המושמעות נגד עיתונה, ובמקום זאת להדגיש רק את תגובותיהם נוטפי הריר של טוקבקיסטים מסוימים אשר אכן ממלאים את הרשת בעלבונות והבלים. ולכן היא מפספסת שאלות אמיתיות שעורכי עיתונה וקוראיה צריכים לשאול את עצמם, ולא רק בנושא ריהאנה.

 

למשל, כאשר העורך קיבל את הכתבה לידיו, האם לא טרח לבדוק את הטענה המוזרה על שינוי המילים, במיוחד לאור העובדה שבמהדורת 'הארץ' בעברית, הדבר לא הוזכר (כי הוא לא קרה)? ומדוע החליטו עורכי 'הארץ' שדווקא ההופעה של ריהאנה כל כך חשובה (בניגוד להופעות קודמות של זמרים מפורסמים שבאו לישראל), שהיא זכתה לככב, תחת הכותרת השגויה, בעמוד השער(!) של העיתון? ומדוע מתוך שלל הדברים שקרו בהופעה באותו הערב, לעורכי 'הארץ' היה כל כך דחוף להכניס דווקא את שינוי המילים גם לכותרת וגם לעמוד השער? אם לא היתה כותרת כזאת פרובוקטיבית, האם גם אז ריהאנה היתה מככבת בעמוד הראשי?

 

בעברית הוא מחבל, באנגלית – אזרח


אבל חשוב הרבה יותר, קפלן מתעלמת לחלוטין מהקונטקסט הרחב יותר, והוא, שמהדורת 'הארץ' באנגלית נתפסה כבר עשרות פעמים על ידי 'פרספקטיבה' שוגה, מעוותת, מסלפת, משמיטה ואפילו מוסיפה מילים אשר לא הופיעו במהדורה בעברית של העיתון. באופן פלאי, הטעויות רובן ככולן מרעות עם הצד הישראלי של הסיפור. הטעויות הנ"ל יוצרות מציאות מסולפת ולעיתים אף הפוכה לחלוטין מזו המובאת בכתבה בעברית.

 

כיצד למשל תסביר קפלן כי מחבל חמאס שנהרג על ידי צה"ל, הוגדר כאזרח באנגלית? או שפלסטיני שנפצע והוגדר בעברית כ"איש בטחון פלסטיני", הפך לסתם "איש פצוע" באנגלית? מדוע קשיש פלסטיני ש"נדחף" על ידי שוטרי מג"ב בעברית, "הוכה" על ידם באנגלית? כיצד ייתכן שבעברית דווח שחמאס הודה שכ-600 מההרוגים הפלסטינים בעופרת יצוקה היו חמושים, ואילו באנגלית דווח שמדובר ב-200 בלבד? מה ההסבר לכך שבית של ערבים במזרח ירושלים אשר הוגדר כלא חוקי במהדורה בעברית, הוגדר כ"חוקי לחלוטין" באותה כתבה מתורגמת לאנגלית? האם קפלן מודעת לכך כי במהדורה באנגלית נכתב כי החוק אוסר על נשים נשואות וערבים לשרת בצה"ל, למרות שטענה שגויה זו כלל לא הופיעה באותה הכתבה בעברית? מהי ההצדקה לפרסם כותרת באנגלית לפיה בית חולים בכפר סבא "אסר על צוות מוריו לדבר ערבית", למרות שזה גם לא מה שקרה וגם לא מה שדווח בעברית? ומה גרם לכותרת בעברית "חשד לפיגוע: פלסטיני פרץ לבית באשכול ודקר אשה" להיות מתורגמת ל"חיילים ירו והרגו נער ערבי לאחר פריצה ותקיפה בבית באזור עזה" באנגלית?

 

הדוגמאות עוד רבות וניתן לקרא על כולן פה. חלק ניכר מהן, אגב, תוקנו בעקבות עבודתה של 'פרספקטיבה'. יכול להיות שכל אחת מהטעויות הללו היא טעות אנוש. אולם טעות אנוש ועוד טעות אנוש ועוד טעות אנוש שתמיד טועות לאותו הכיוון, מצטרפות לכדי דפוס שאי אפשר להתעלם ממנו. מכיוון שאיננו בוחני כליות, לא ניתן לדעת מה הגורם לדפוס הזה – אוסף מצער ומקרי של טעויות אנוש, מתרגם בודד שרוב הטעויות מתגלות בכתבותיו, החלטה מערכתית (אולי אף בלתי מודעת לעצמה), או כל סיבה אחרת? אולם הדפוס קיים, ועם הגיבנת הזו אליסון קפלן לא התמודדה. היה עדיף לו היתה מנסה לנתח או להסביר את הבעיה המדוברת והמטרידה בעיתון הישראלי דובר האנגלית הנקרא ביותר בעולם, במקום להתעסק בהכללות והכפשות.

 

 

 


למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות