'מעריב' בשירות תעמולת האויב

ביום שישי האחרון, בהתייחסו לתפקודו של יאיר לפיד כראש ממשלה, בטורו במוסף 'מעריב', הבליע העיתונאי רון מיברג טענה שראוי לבררה. כך כתב:

האם כעיתונאי לשעבר היה לוקח חלק בטיוח מותה של שירין אבו עאקלה, עיתונאית פלסטינית, מאש כוחותינו?

ראוי לבררה כי מיברג בעצם מהדהד, בעיתון ישראלי בעברית, שתי טענות תעמולה של האויב ושל כלי תקשורת מערביים המשתפים איתו פעולה: שישראל הרגה את העיתונאית (לפי הלוס אנג'לס טיימס, ממשלת ישראל אף הורתה לכוחותיה לרצוח אותה) ושהיא מטייחת את החקירה.

נתחיל בטענה הראשונה. האמנם מנוי וגמור שישראל הרגה את העיתונאית?

התשובה היא שכמובן שלא. עד שלא מתקיימת בדיקה בליסטית של הקליע שהרג את העיתונאית, לא ניתן לקבוע מי ירה אותו. "תחקיר" שפורסם ב CNN, הפליל את ישראל על סמך תחושות של עדי ראייה ערבים, שלא יכולים להיות מוטים מהם. מהלך מגוחך מבחינה מקצועית עיתונאית.

בנוסף, סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות ממהלך הקרב, מתעדים ירי חסר אבחנה של חמושים פלסטיניים במהלך הקרב. האם זה אומר שהפלסטינים הרגו אותה? ברור שלא. אבל זה מותיר את השאלה פתוחה.

לכן לא במקרה נסוגו כלי תקשורת בינלאומיים רבים מהטענה הפלסטינית הראשונית לפיה ישראל הרגה את העיתונאית, ותיקנו לכך שהנושא נותר בגדר "טענה בלתי מוכחת של רשת אל ג'זירה" (ביתה המקצועי של העיתונאית).

יוצא אפוא, שעד שלא מתקיימת חקירה, אין לדעת מי הרג  את העיתונאית. מי, אם כך, מטייח את החקירה? האמנם ישראל כטענת מיברג?

שוב טעות. מיד עם היוודע תוצאות הקרב, ערכה ישראל חקירה עצמית של נסיבות האירוע ועל סמך תוצאות החקירה הראשונית, הודיעה שהעיתונאית נהרגה מירי המחבלים וביקשה מיד בליסטית בלתי תלויה של הקליע, כדי לרדת לחקר האמת.

בהמשך נסוגה ישראל מהקביעה הגורפת, קבעה שלא ניתן לקבוע מי ירה בעיתונאית, ופעם נוספת ביקשה חקירה בליסטית בלתי תלויה, שהיא כמובן הדרך היחידה לרדת לחקר האמת.

לכל אורך הדרך סירבו הפלסטינים לתת את הקליע לחקירה בליסטית והתמידו בכך עד לימים האחרונים, אז, תחת לחץ אמריקני כבד, מסרו את הקליע לחקירה.

מה תעלה החקירה, אין לדעת. יתכן שתפליל את ישראל ויתכן שאת הפלסטינים. דבר אחד בטוח: עד שלא נמסר הקליע לחקירה אין לדעת מי הרג את העיתונאית. מה שכן ניתן לדעת, הוא מי טייח את החקירה לכל אורך התקופה. הפלסטינים כמובן, שסירבו לתת את הקליע.