החרם שלי, החרם שלך

טל רפאל

התקשורת הרבתה לראיין את חברי הכנסת הערבים, הזועמים על קריאת ליברמן להחרמת עסקי תושבי ואדי ערה. נחשו: האם בדקו את עמדותיהם לגבי החרמת ישראל וההתנחלויות? האם העזו לשאול אותם על כך?

 

בשבוע שעבר קרא ליברמן להחרים את עסקיהם של תושבי ואדי ערה בשל ההפגנות האלימות שהתרחשו במקום. קריאתו של ליברמן בהחלט שנויה במחלוקת.

עם זאת, יותר מקריאתו של ליברמן מעניינות דווקא התגובות לקריאתו מהצד הערבי שהובאו בכלי התקשורת השונים.

מי ומי המוחים על דבריו? נעבור עליהם בזה אחר זה:

את תגובתה של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל הביאו במעריב ובחדשות 2:

ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי פרסמה הודעת גינוי נגד קריאות החרם של שר הביטחון ומזהירה כי שימוש בחרם על אזרחים יכול להפוך לבומרנג

איומי הבומרנג של הועדה לא מאד מרשימים כשנחשפים לעובדה שועדת המעקב השתתפה בכנס BDS, עם אורח הכבוד ד"ר עומר ברגותי, מייסד תנועת החרם. אומנם מוחמד ברכה טען אז לאתר 'מידה' כי הועדה אינה תומכת BDS, אלא רק "מברכת על הדיון", אולם הבהיר ש"קריאה של ה-BDS לא תקפה לגבינו. היא תקפה לאנשים שחיים מחוץ לישראל. זה ביטוי של התנגדות לא אלימה לכיבוש. אנשים בעולם יבחרו".

ח"כ יוסף ג'בארין, במעריב וברשת ב', כינה את התגובה לחרם: "מסע ההסתה והדה-לגיטמציה שלו נגד הציבור הערבי". גם בתוכנית "לפני החדשות" אמר ג'בארין: "אלה ביטויים מאד קשה של הסתה, של גזענות".

אל מול תגובה תקיפה זו שווה להיזכר מה  אמר ג'בארין רק בחודש יולי השנה:

אי אפשר לסיים את הכיבוש ולהיאבק באפרטהייד מבלי שהאו"ם ומדינות העולם ייקחו אחריות ויובילו לחץ פוליטי וכלכלי על ישראל, לרבות חרם כלכלי על כל מה שנוגע לפעילות ישראלית בשטחים שנכבשו ב-1967

דבריו של ח"כ אחמד טיבי הובאו בחדשות 2 וברשת ב', ואף הוא הצטרף לחגיגה:

ליברמן לא זוכר היטב את ההיסטוריה של העם שלו וקריאות החרם נגד יהודים באירופה של פעם

מעניין שבקיאותו של טיבי בהיסטוריה היהודית, לא באה לידי ביטוי בדבריו בכנס בוושינגטון בו השתתף:

בישראל אסור, אבל כאן אני קורא לחרם על ההתנחלויות, זו עמדה מוסרית, זה ערך מוסרי

תגובתו של ח"כ איימן עודה הובאה בחדשות 2, באתר 'וואלה', ב'מעריב' ובאתרים נוספים: "הקריאות לחרם על אזרחים רק משום מוצאם הלאומי והדתי מזכירות את המשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה האנושית".

פחות נחרץ היה עודה בכנס של ה-Jerusalem fund  ב-2015, כשביקש להצדיע לפעילי ה-BDS.

ח"כ טאלב אבו עראר קרא לכנס את ועדת המעקב העליונה לערבים בישראל ולשקול אפשרות לתביעה ייצוגית נגד ליברמן.

אבו עראר, כמו יתר המוזכרים לעיל, היה מיוזמי ההצעת חוק לבטל את  החוק החרם. החוק קובע שקריאה לחרם בשל זיקה למדינת ישראל היא בגדר עוולה אזרחית,  שמהווה עילה לתביעה נזיקית אזרחית. כל חברי הכנסת המוזכרים כאן ואחרים, ביקשו לבטל את החוק הזה.  

וכך נכתב בדברי ההסבר:

חוק זה פוגע באלה המבקשים למחות על מה שנתפס בעיניהם כעוול חברתי או פוליטי. חרם הוא כלי לגיטימי וחוקי במסגרת פעילות לשינוי, למחאה ולביקורת. החרם הוא כלי מקובל ונהוג, והשימוש בו נעשה מכל קצות הקשת הפוליטית.

לא צריך להסכים עם דברי ליברמן כדי לשאול את השאלה המתבקשת: כיצד דבריהם של ה"מוחים" וה"זועמים" מתיישבים עם תמיכתם בחרם נגד עסקי ההתנחלויות.  כלי התקשורת בחרו שלא לשאול.

הוסף תגובה

2 תגובות

    • גל

      אכן, תקשורת, לא עיתונות.
      מבחינתם זו חגיגה, התקפות וגינויים מובטחים נגד האויבים הפוליטיים של אנשי התקשורת האלה.

      הגב

תגובה
שם
דוא"ל

6 + 2 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים