מדינת ישראל: והרי התחזית שלא קרתה

טל רפאל

שיווין דמוגרפי עד שנת 2000; שלום במזרח התיכון; רכבת קלה בתל אביב; ותרופת אינטליגנציה שתמגר את תופעת הנודניקים: לרגל יום העצמאות, לקט תחזיות שפורסמו בעיתונות לאורך השנים – והתבדו

 

%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90

 

ספטמבר, 1948: "כוח הקליטה של מדינת ישראל לא יעלה לא חצי מליון עולים"

כמה חודשים אחרי קום המדינה, מפרסם עיתון 'לה מונד' הצרפתי מאמר לפיו "במזרח תיכון עוין יעמוד הנסיון היהודי מול פני עתיד בלתי בטוח", ומצטט הערכה לפיה "כוח הקליטה של המדינה לא יעלה על חצי מיליון עולים".

פחות משלוש שנים אחרי פרסום התחזית הזאת, ישראל מגיעה למה שנראה אז כקצה גבול היכולת. בעיתונים מדווח על לא פחות מ… חצי מליון עולים מ-58 מדינות שהגיעו מאז קום המדינה.

כיום, כעבור 69 שנים של "עתיד בלתי בטוח", קלטה מדינת ישראל כ-3 מיליון עולים.

 

מרץ 1950: "האצטגנינים מתנבאים על עתיד מדינת ישראל"

לא ברור מה גרם לעיתון 'חרות' (המזוהה עם האצ"ל), לפרסם לקוראיו תחזית על ישראל מפיה של אסטרולוגית צרפתית ידועה.

%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-1950

בין יתר התחזיות, רואה האצטגנינית ברוחה הסכם שלום שייחתם עם שכנינו בדצמבר 1950. בפועל יעברו עוד 29 שנים עד הסכם השלום הראשון עם מדינה ערבית – מצרים.

בסיום התחזית, אגב, מייחלת החוזה הצרפתית שנבואתה בדבר מלחמת גוג ומגוג לא תתקיים. נראה שייחוליה עזרו לבינתיים.

 

פברואר, 1960  – האקונומיסט הלונדוני: "ב-1964 – הידידות והשלום חזרו למזרח התיכון"

ב-1960 מפרסם העיתון הבריטי 'האקונומיסט' מאמר שעתיד לכאורה להתפרסם ב-1964 ונושא תחזית לעתידה של ישראל. את תקציר התחזית פירסם (בביקורת) ד"ר יוחנן בַּדֶר, שהיה אז ח"כ מטעם החרות, וזו תמציתה:

לפי הסכם בין ישראל למדינות ערב, ישראל משלמת לפליטים הערבים פיצויים ומסכימה לחזרתם לישראל. ישראל מוותרת על רצועת עזה ו"החלק הירדני". רק 150 אלף פליטים מעוניינים לחזור, והשאר נקלטים במדינות ערב. נאצר, נשיא מצריים וחוסיין מלך ירדן מזהירים את הפליטים החוזרים לישראל להיות "אזרחים נאמנים". הסחר בין ישראל למדינות ערב כה ענף שרווחיו עולים על תשלום הפיצויים לפליטים. "ידידות עמים ושלום חזרו למזרח התיכון" .

7 שנים ולא 4 חלפו מאז פרסום התחזית – עד שנאצר, זה שבתחזית הבריטית מזהיר את הפליטים הערבים "להיות נאמנים לישראל", מודיע על כוונתו להשמיד את ישראל.  והידידות והשלום? טרם שבו.

 

נובמבר 1969 – "רכבת תחתית תפתור את בעיית התחבורה בעיר"

מנהל מחלקת התנועה של עיריית תל אביב קובע שאת בעיית התנועה בעיר יש לפתור ב"מהירות מקסימאלית" .

הוא גם קונן על העיכוב בבנייתה, אז ב-1965:

אם היינו מתחילים לבנות את הרכבת לפני 10 שנים, כשהתחלנו לדבר על כך היינו משחררים את העיר מעומס התנועה

הערכת יודעי דבר היתה כי אנחנו עומדים במרחק של 10 שנים לפחות מהרכבת התחתית. אך מהירות מקסימלית היא כנראה עניין יחסי. לא חיכינו 10 שנים, אלא 50 – והשנה, ברוח חידושי שנות ה-50, החלה חפירת הרכבת הקלה של תל אביב.

 

אוקטובר, 1970 – "המורה המנסה ללמד ארבעים ילדים ייעלם מן הנוף"

"מחשב במקום מורה" בישרה כותרת שעשה בבתי הספר בסוף המאה ה-20. וכך נכתב בה:

הציוד האישי של תלמיד בדור הבא לא יהיה ילקוט מלא מחברות וספרים אלא טרנזיסטור, רשמקול אישי, ומכונת חישוב זעירה. ייתכן מאד שאת רוב שעות היום בבית הספר יבלה הילד מול מכונת הוראה או מחשב גדול. המורה של היום, המנסה ללמד ארבעים ילדים בבת אחת, ייעלם מנוף בית הספר

%d7%9e%d7%97%d7%a9%d7%91-%d7%91%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94

אומנם בינתיים נעשים מאמצים לצמצם את מספר התלמידים בכיתה כך שלא יגיעו ל-40, אבל המורים טרם הוחלפו במחשבים, ונראה שגם בעידן הטכנולוגי הזה (שפתח מעט אפשרויות נוספות מעבר להקרנת ידה של המורה המסך – כפי שרואים בתמונה), מקצוע ההוראה לא הולך להיעלם. לעומת זאת, "טרנזיסטור לכל ילד"? דווקא רעיון.

 

מרץ 1978 – "בשנת 2000 – הערבים יהוו כמעט מחצית מאוכלוסיית ישראל"

תחזית דמוגרפית עגומה בנוגע לעתידה של ישראל חוזרת במהלך השנים מעת לעת. זהו רק אחד מהמקרים הללו (ניתן לראות גם כאן וכאן), והנבואה בהם לעולם חוזרת: היהודים במדינת ישראל יהוו מיעוט.

בפועל, כיום שנת 2017, הויכוח על השד הדמוגרפי עודנו ניטש. עם זאת, גם לפי ההערכות המחמירות, מדינת ישראל, 17 שנה אחרי שנת 2000, עוד לא הגיעה לשיוויון בין האוכלוסיה היהודית והערבית. על פי נתוני הלמ"ס, מתוך אוכלוסיית ישראל המונה כ-8.68 מליוון תושבים, כ-75 אחוזים מכלל האוכלוסייה הם יהודים, 20.8 ערבים ו-4.5 "אחרים", אולם נתון זה של הלמ"ס אינו כולל את ערביי יהודה ושומרון.

 

אוקטובר, 1987 – "אין סיכוי לעלייה המונית מברית המועצות"

בשנת 1987 מתפרסמת ב'ידיעות אחרונות' מסמך רחב יריעה שסוקר את ההתפתחויות הצפויות לישראל עד שנת 2000. כמו תחזיות קודמות גם כאן נטען ש"אחרי שנת 2000 הפלסטינים יהיו כאן הרוב ואנו המיעוט" ונחזית הקמה של קואליציה ערבית שתוביל למלחמה של אלפי הרוגים. אך התחזית המעניינת ביותר נוגעת ל"קיפאון" בעלייה.

גורם סובייטי בכיר טוען בכתבה בנחרצות:

גם אם נפתח את השערים לרווחה, המוני יהודים לא יהגרו לישראל אלא לארה"ב ולקנדה. אנחנו מעריכים שלישראל לא יעלו יותר מ-30 אלף

ועל כך מעיר הכותב:

ההערכות הרווחות אצלינו מן הסתם אופטימיות יותר. אך איש, מבין אלה שמחזיקים את האצבע על הדופק, אינו משלה את עצמו כי צפויה לנו בקרוב עליית מאות אלפים מברית המועצות

בפועל בין השנים 1990 (3 שנים לאחר פרסום התחזית) עד 2015, הגיעו מברית המועצות (לשעבר) למעלה ממיליון עולים. כנגד כל הסיכויים.

 

ובישראל כמו בישראל, אי אפשר גם בלי תחזיות כאלה:

נובמבר 1967 – "בעולם העתיד לא יהיו נודניקים"

"בשורות טובות! בעתיד לא יהיו נודניקים. סימפטומים של נדנוד ייחנקו באיבם, בימי הילדות. רופאים ירשמו תרופות אנטי- נידנודיזם, תרופות להבהרת השכל. פיתוח תרופת אינטליגנציה בטיחה היא אחת מ-30 המשימות של  לעתיד של המדענים האמריקאים. התרופה לא תהיה בחנויות בעתיד הקרוב אלא רק בעוד כ-50 שנה".

בטור הומוריסטי, המבוסס ככל הנראה על דברים שהובאו במגזין "מדע" האמריקאי, מפרט עיתון 'דבר', לצד פיתוח "תרופת אינטליגנציה" את המצאות העתיד: רובוטים לעבודה, מזון שיופק מן הים, מכונות שיתגברו על כוח המשיכה, תחזית מדוייקת על מזג האוויר, מכונות תרגום שפות וחיים בצורות פרימיטיביות שיונפקו במעבדות. "בקיצור, עתיד מזהיר", הוא מסכם.

הוסף תגובה

3 תגובות

  1. הקורא בכתבים

    משעשע, אבל לא ממש חשוב. היה יותר טוב אם הייתם סורקים כמה פרשנויות ותחזיות של מומחים דווקא מהשנים האחרונות, מכמה עיתונים, ומנתחים עד כמה צדקו נכון להיות. תגלו ש- 90% בירברו שטויות.

    הגב
  2. אנונימי(מזוהה)

    מצחיק שדווקא הטור ההומוריסטי הכי קרוב לאמת…
    וגם תרופות שכל וכד יהיו כנראה משהו בשגרה למי שיוכל להרשות לעצמו הכל כמובן בהנחה שהקצב של היום יימשך ושאין איזה חסם תיאורטי או מעשי (מלחמת עולם 3 למשל) שישנו הכל

    הגב

תגובה
שם
דוא"ל

13 − 11 =

חזרה למאמרים
הרשמה לניוזלטר
הכניסו את פרטיכם וקבלו עדכונים שוטפים לדוא"ל
אני מסכים לתנאי השימוש
הירשם
פרספקטיבה בפייסבוק
פרספקטיבה בתקשורת
עמותת האם
שותפים