'הארץ' מתמוגג מעיתונאי תומך טרור שמריע לחמאס

מוסטפא קבלאווי הוא ערבי אזרח ישראל, איש תקשורת יליד נצרת, ואושיית אינסטרגם העובד כמגיש ועורך ברדיו א-שמס, תחנת הרדיו בערבית הגדולה בישראל. לאחרונה עבר קבלאווי להתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית, שם הוא מנהל את רדיו בסמה, המשדר מרמאללה.

בשבוע שעבר פורסם על דפי מוסף 'גלריה' של עיתון 'הארץ' ראיון נרחב ומשתפך עם קבלאווי, מאת הכתבת נגם זבידאת. בין שקר אחד למשנהו – של הכתבת והמרואיין כאחד, ומיד נגיע לכך – שכחה זבידאת לעדכן את הקוראים בפרט חשוב: מוסטפא קבלאווי הוא תומך טרור נתעב השמח על טבח באזרחים יהודים. וגם לכך כמובן עוד נגיע.

נתחיל בכמה מהשקרים המפוזרים לאורך הכתבה. כך נכתב שם לגבי ערבים-ישראלים המשרתים בצה"ל:

בסרטון שהכין ל"רדיו בסמה"… מסביר קבלאווי לקהל שלו… מדוע יש ערבים המשרתים בצה"ל. הוא מציין את הקשיים של מי שלא שירתו בצה"ל להתקבל לאוניברסיטאות או למצוא עבודה, מה שתורם לאבטלה ולמיעוט האקדמאים.

האמנם ישנם ערבים המשרתים בצה"ל כדי להיחלץ ממעגל האבטלה או להתקבל לאוניברסיטה? בנוגע לאבטלה, זבידאת וקבלאווי לא מספקים שום נתון על אפליה בקבלה לעבודה או על כך ששירות בצבא מסייע להתמודד עמה.

אך בכל הנוגע לקבלה ללימודים אקדמיים, אין ספק שמדובר בשקר מוחלט. ראשית כל, שירות בצה"ל לכשעצמו אינו מסייע כלל בקבלה ללימודים. לאחרונה הוגשה הצעת חוק ממשלתית למתן העדפה לחיילים קרביים, אך היא עודנה בחיתוליה (ונתקלת בקשיים משפטיים). דווקא ערבים זוכים לאפליה מתקנת במוסדות אקדמיים רבים.

בנוסף, עקב מאמצים מכוונים של המועצה להשכלה גבוהה, שיעור הסטודנטים הערבים בישראל מצוי במגמת עלייה תלולה ועקבית, עד שכיום 19% מהסטודנטים בישראל הם ערבים – קרוב לשיעור הערבים באוכלוסיית ישראל. ערבים ישראלים אינם מופלים לרעה בקבלה ללימודים אקדמיים – וגם לו היו, שירות בצה"ל לא היה מסייע להם בכך ממילא.

נמשיך. זבידאת וקבלאווי טוענים שהערבים בישראל הולכים ומצטופפים בשטח מחייה הקטן והולך:

האזרחים הפלסטינים בישראל חיים בקהילה שהולכת וגדלה היושבת על פיסת אדמה שהולכת וקטנה. "אנחנו חיים כמו סרדינים, דחוסים זה על זה, ואין לנו לאן ללכת", הוא [קבלאווי] אומר.

ישראל היא אכן מדינה קטנה וצפופה עם אוכלוסייה הגדלה עם הזמן. אך דווקא הערבים מרגישים זאת פחות משכניהם היהודים. כתבנו פה בעבר:

בישראל, הערים והעיירות בעלות צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר הן יהודיות. בשבע ערים ישראליות, למשל, יש צפיפות של מעל 10,000 תושבים לקמ"ר. אף אחת מהן היא לא ערבית.

בצד השני של ספקטרום הצפיפות, ישנן 16 רשויות בעלות למעלה מ-5,000 תושבים שצפיפות האוכלוסין בהן נמוכה מ-1,000 תושבים לקמ"ר. חמש מתוכן הן ערביות. נתון מאלף יותר הוא החלוקה בקבוצה הבאה של יישובים נמוכי-צפיפות – בהם יש למעלה מ-1,000 ופחות מ-2,000 תושבים לקמ"ר. מתוך 41 רשויות מקומיות כאלה, רוב מכריע – 29 – הן ערביות. בסך הכל, לפי מחקר שנערך לאחרונה, צפיפות האוכלוסין הממוצעת בערים ויישובים יהודיים בישראל היא כפולה מזו שביישובים ערביים.

בנוסף, זבידאת לא מבינה מה קרה במבצע 'שומר החומות' לפני שלוש שנים:

האוכלוסייה הזאת, אומר קבלאווי, נתונה לדיכוי שהולך וגובר בשנים האחרונות, וביתר שאת במבצע שומר חומות במאי 2021 כשפרצו מהומות בערים מעורבות

במאי 2021, כמובן, לא פרצו "מהומות" בערים המעורבות. מה שכן היה זה התנפלות ערבים על יהודים ב"אלימות ערבית מהסוג הברברי ביותר, ולעומתן אלימות יהודית זניחה ובטלה בששים".

אך כאמור, החלק החמור ביותר בכתבה ב'הארץ' הוא הסתרת היותו של מוסטפא קבלאווי תומך טרור שרצח יהודים ממלא אותו בהתלהבות. לשם כך אנחנו נשלים את החסר.

ימים ספורים לאחר טבח השבעה באוקטובר בעוטף עזה, העלה קבלאווי לאינסטגרם קולאז' המציג טנק ישראלי עולה באש וטנדר של אנשי חמאס מסתובב ברחובות שדרות, ולצדו הקצידה (מעין "פיוט" אסלאמי): "הו כותב ההיסטוריה, לאט לאט אנחנו קולטים".

למקרה שהמסר לא היה ברור, חודש לאחר מכן הוא התרעם ברשת על סקר לפיו רוב ערביי ישראל מתנגדים לטבח שביצע חמאס, והבהיר: הם מביעים התנגדות רק משום שהם פוחדים מהדיכוי הישראלי, ובלעדיו היו מפגינים תמיכה בטבח.

לא ייפלא אם כן שהמוטיב החוזר על עצמו שוב ושוב לאורך הריאיון הוא מחאתו נגד הפגיעה בחופש הביטוי של ערבים בישראל:

יש שיראו בהחלטתו לעבור לגור בגדה ניסיון להימלט מהצנזורה בישראל. פלסטינים אזרחי ישראל המביעים אמפתיה ותמיכה באחיהם בעזה נתפסים לעתים תכופות כתומכי טרור, מוצאים עצמם בכלא על שכתבו פוסט או עשו לייק.

אכן, האירוניה זועקת לאור העובדה שאכן מדובר בתומך טרור מובהק. אך אולי קבלאווי וזבידאת מדברים דווקא על מקרים של ערבים שנעצרו עקב הבעת דעות לגיטימיות?

במקרה יש לנו מקרה בוחן שכזה, שקבלאווי מכיר מקרוב. מספר ימים לאחר טבח השבעה באוקטובר, הוא העלה ברשת את הכיתוב: "הפעיל עבד אל רחים נעצר בביתו בטייבה לפני זמן קצר", ליד תמונה של עבד אל רחים חאג' יחיא, בן 22 מטיבה, על רקע כיפת הסלע. כשאחת הגולשות כתבה לו "בקרוב אצלך", והאשימה אותו בתמיכה בחמאס ובחוסר אנושיות, הוא פרסם את דבריה לצד סמיילי לעגני.

מי הוא אותו עבד אל רחים, שמוסטפא קבלאווי התלונן על מעצרו ולעג למי שגינתה אותו? האם הוא נעצר על השמעת דעות לגיטימיות בתחום חופש הביטוי?

מובן שלא. עבד אל רחים חאג' יחיא נעצר בגין הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. לפי כתב האישום שהוגש נגדו, הוא פרסם תמונות מטבח השבעה באוקטובר עם שבחים למחבלי החמאס; כתב במפורש שלמעט פגיעות מיניות, כל פעולה אלימה היא לגיטימית במאבק לשחרור פלסטין; הביע שבח והזדהות עם ארגון חיזבאללה; ודברי אהדה לפעולות טרור שקדמו לשבת השחורה.

אלה, אם כן, האנשים ש'הארץ' מתלונן שחופש הביטוי שלהם נפגע. וזהו תומך הטרור האסלאמי מוסטפא קבלאווי, מאחורי המילים היפות והשער המעוצב במוסף 'גלריה'.

תודה מיוחדת למורן טל על הסיוע בתחקיר והבאת הנושא ותשומת ליבנו.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.