המנהיג המתון מחמוד עבאס

לעיתונאי וחבר הכנסת לשעבר דניאל בן סימון, יליד מרוקו, קשה להסתיר את תסכולו מרבים מבני עדתו, ובמיוחד מה שהוא מכנה "הפוליטיקה המרוקאית בישראל". במאמר ארוך ב'הארץ' הוא טוען כי היא מהווה "החמצה ענקית וטרגדיה נוראה. כמעט כל יוצאי מרוקו נכנסו אליה מתונים ויצאו ממנה קיצונים".

ומה הדוגמה העיקרית שלו לקיצוניותם של המרוקאים בישראל? הם, ובכן, לא משתגעים על יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, הידוע גם בכינויו אבו-מאזן.

בן סימון מספר על פגישה שערך עם עבאס לפני כשלוש שנים:

במשך יותר משעה ניסה עבאס לפענח את פשר הסרבנות של המזרחים בישראל לשלום עם הפלסטינים, ובמיוחד הפריעה לו הסרבנות של יוצאי מרוקו בישראל.

לאחר הפגישה, בה הוא ועבאס הצטלמו ביחד, הוא שלח את הצילום לחוג של חברים יוצאי מרוקו. תגובתם הפתיעה אותו:

במקום לראות בו [בצילום] אקט של פיוס וניסיון לעודד שיח עם הצד השני, הפלסטיני, רבים מחברי הקבוצה הטיחו בי האשמות כאילו שכבתי עם האויב… כל הסברי שמדובר בפרטנר הטבעי של ישראל ואין בלתו, נפלו על אוזניים ערלות.

על מה בדיוק יצא קצפם, דניאל בן סימון שאל את עצמו.

על צילום משותף עם ראש הרשות הפלסטינית שעמו ניהלנו שיחות שלום בטרם בנימין נתניהו הלאומן הבאיש את ריחו? האם טעיתי במתינות שקשרתי לחברי החוג?

התשובה לתהייתו של בן סימון היא שלילית. לא, הוא לא טעה במתינות שייחס לחבריו. אבל הוא כן טועה בגדול, בענק, במתינות שהוא קושר למכחיש השואה האנטישמי מחמוד עבאס.

לא, הוא לא "הפרטנר הטבעי של ישראל". והסלידה שחשים כלפיו ישראלים מכל העדות אינה תוצאה של "הבאשת ריחו" על ידי "נתניהו הלאומן", אלא העובדה הבלתי מעורערת שעבאס הוא לאומן ערבי קיצוני התומך בטרור בכל דרך. להלן כמה דוגמאות.

תשלום משכורות המחבלים

נתחיל במשכורות המשולמות למחבלים פלסטינים ומשפחותיהם. נושא זה הוא הכאוב ביותר, והעומד באופן המובהק ביותר נגד תדמיתו של הראיס עבאס כמי שאינו נוקט בדרך הטרור.

גם אם הרש"פ אינה משלחת מחבלים באופן ישיר לפגוע בישראלים, הרי שהיא מספקת לטרור תמריץ כלכלי מכריע, בדמות המשכורות שהיא משלמת למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחות המחבלים ההרוגים – לאחר מעשה ולכל החיים.

יצוין שתשלום שכר לכל החיים עבור רצח יהודים הוא מעשה כה קיצוני בעידוד הטרור שלו, שאין לו אח ורע בכל העולם כולו.

רוצחים פלסטינים צפויים לקבל שכר אשר יגדל עם השנים למעל עשרת אלפים שקל בחודש. מדובר במעל מיליארד שקל בשנה מתקציב הרשות – פי כמה יותר מתקציב הזרוע הצבאית של חמאס, לדוגמה – שהולכים לעידוד הטרור והנצחתו.

אם מחבלים פוטנציאליים יודעים כי רצח יהודים יזכה אותם ואת משפחותיהם בסכומים שיצטברו, בסופו של דבר, למיליוני שקלים – מה זה אם לא עידוד טרור מובהק ומתמשך?

הסתה לטרור ולרצח

לאורך השנים הצטברו מקרים רבים בהם עבאס עודד והסית לטרור. נציג כאן מקבץ חלקי ביותר, אך בהחלט מייצג:

* ב-2011  הוא נפגש באופן מתוקשר בתורכיה עם המחבלת אמנה מונא – שעשור לפני כן פיתתה את הנער אופיר רחום והביאה להירצחו.

* ב- 2013 הוא העניק את עיטור "כוכב הכבוד" לנאיף חוואתמה, שעמד בראש החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין, "מתוך הערכה לתפקידו הלאומי החשוב בשירות הסוגיה הפלסטינית והעם הפלסטיני". השירות הזה כלל אינספור מתקפות טרור ורצח יהודים רבים, ביניהן הטבח בבית הספר במעלות.

* ב-2014 הוא שלח מכתב תנחומים למשפחת המחבל שירה ופצע את פעיל הר הבית יהודה גליק.

* בנאום זכור לשמצה בספטמבר 2015, אמר עבאס בהקשר של יהודים העולים להר הבית:

מסגד אל-אקצא הוא שלנו… ואין להם כל זכות לטמא אותו ברגליהם המטונפות. אנו לא נרשה להם זאת, ונעשה כל שביכולתנו להגן על ירושלים…

אנו מברכים כל טיפה של דם שנשפכה למען ירושלים, זהו דם זך וטהור, דם שנשפך למען אללה, רצון אללה. כל שאהיד יגיע לגן עדן, וכל מי שנפצע יתוגמל בידי אללה.

זמן קצר לאחר מכן, ההסתה של עבאס נשאה פרי והחלה "אינתיפאדת הסכינים" – בה פלסטינים רבים רצחו עשרות ישראלים וגם הפכו לשאהידים.

* ב-2016 עבאס נפגש עם משפחות המחבלים שתקפו ורצחו נוסעי אוטובוס בארמון הנציב, ומחבל נוסף בשם תאאר אבו גזאלה, שדקר חמישה ישראלים במברג.

* ביולי 2017, לאחר הרג שני שוטרים ישראלים על הר הבית והמהומות שפרצו לאחר שישראל ניסתה להתקין במקום גלאי מתכות, עבאס שיבח את מעשי הרצח:

אנחנו תמכנו בכם במה שעשיתם ובמה שאתם עושים… כיוון שאתם גורמים לנו לחוש גאווה, ואתם דואגים למסגד אל-אקצה, לאדמתכם, לכבודכם, לעמכם, לדתכם ולאתרים הקדושים לכם. ירושלים היא שלנו… לפיכך, מה שאתם עושים הוא נכון.

* בנאום בכינוס הוועידה המרכזית של אש"ף ברמאללה בינואר 2018, לצד שלל עיוותים אנטישמיים של ההיסטוריה היהודית, עבאס אמר (דקה 15:40 בסרטון):

למי שיש ברשותו [כלי נשק]- צא והשתמש בו. אני אומר את זה בגלוי. אם יש לכם נשק, קדימה. אני אתכם, ואני אסייע לכם. כל מי שיש לו נשק יכול להתקדם.

הקורא הנבון עשוי לשאול את עצמו למה כוונת עבאס ב"אני אסייע לכם". האם הכוונה היא לתשלום הנדיב שכל מחבל ומשפחתו יקבלו לאורך כל חייהם? ייתכן.

דרכו המדינית של עבאס: סרבנות שלום והתעקשות על זכות השיבה

יש להזכיר זאת שוב ושוב: בוועידת אנאפוליס בשנים 2007- 2008, הפלסטינים דחו את הצעותיו של אולמרט, בין השאר על סוגיות זכות השיבה והכרה בישראל כמדינה יהודית.

דווקא התביעה ל"זכות השיבה" – כלומר, ההתעקשות על חיסולה של ישראל כמדינה יהודית – היא זו שעמדה בבסיס הסרבנות הפלסטינית נוכח הצעות השלום של ישראל – ובבסיס כל המשאים ומתנים שהתקיימו מאז; ובניגוד לאשליות שהופצו בעבר, מחמוד עבאס מעולם לא וויתר על הרעיון של הגירה המונית של צאצאי פליטים פלסטינים לתוך גבולות מדינת ישראל בכדי לאיין אותה מבפנים.

לסיכום

עוד לא הרחבנו לגבי ההסתה הזוועתית בתקשורת הפלסטינית שבשליטת מחמוד עבאס, המעודדת פלסטינים לבצע פיגועים ולרצוח יהודים. וגם לא על תכני הלימוד במערכת החינוך הפלסטינית, גם היא נתונה למרותו, אשר מאדירה מחבלים, וקוראת לילדים לצאת ולרצוח יהודים כחלק מג'יהאד בו ימותו כשאהידים. גם לא עסקנו בנאומיו מהשנים האחרונות של עבאס, בהם הוא הפיץ אנטישמיות קלאסית ועלילות דם נגד יהודים, ואף הצדיק את השואה.

דבר אחד ברור: למחמוד עבאס יש יותר מיד ורגל בעידוד טרור ורצח יהודים לאורך שנים רבות.

הוא מתמרץ טרור ורצח באמצעים פיננסיים מתקציב הרשות ומסרב לכל הצעת שלום שאינה כוללת את חיסול ישראל באמצעות הצפתה בהמוני צאצאי פליטים.

האם מחליפיו יהיו אפילו גרועים ממנו? בהחלט ייתכן, וניתן לדון בכך.

אך אין בכך הצדקה להלבנת פשעי ההסתה והטרור בהם נקט לאורך כל כהונתו, כראש הרשות הפלסטינית.