'מעריב': בישראל אסור לבקר את הדת והאמונה

האמנם ישראל חשוכה וקנאית כמו מצרים, עד שגם בה ספק אם עיתונאי שיבקר את קודשי הדת "יחזור הביתה בשלום"?

כותרת המאמר של חוגי ב'מעריב'

ביום שישי האחרון, במאמר שפרסם ב'מעריב', מביא הפרשן לענייני ערבים ג'קי חוגי סיפור מעניין מקהיר: עיתונאי מקומי לעג לאחת ממסורות הדת המוסלמית, וכתוצאה מזה הורה התובע הכללי לפתוח נגדו בחקירה.

אלא שכבר בכותרת המשנה של המאמר, שואל חוגי

האם ביקורת ישירה על קודשי הדת תיתכן גם אצלנו? (בישראל)

במאמר מרחיב חוגי:

מי שסבור כי רק במצרים תיתכן פרשייה כזו, שינסה לדמיין מקרה דומה בישראל. מה יקרה אם תבוא דמות בעלת השפעה ותאמר כי הכותל המערבי כלל אינו שריד של בית המקדש, והר הבית איננו ראוי שכל כך נתעקש עליו. האם אפשר לזעוק בישראל כי המלך הוא עירום בכל הקשור לסמלי אמונה ולחזור הביתה בשלום?

כלומר, חוגי בעצם טוען שבנושא חוסר הסובלנות לביזוי קודשי אמונה, ישראל קנאית ופרימיטיבית כמו מצרים. גם בה אסור לבזות קודשי אמונה, ומי שיעז לעשות זאת, לא יחזור הביתה בשלום.

האמנם כאלה אנחנו? ברור שלא. זאת השמצה לא הוגנת של ישראל.

האם שמע חוגי על תוכנית הסאטירה 'היהודים באים' המשודרת בערוץ הציבורי כאן 11, חוגגת שוב ושוב, עונה אחרי עונה, את ביזוי קודשי האמונה היהודית וממומנת כולה בכסף ציבורי?

למקרה שלא שמע, מומלץ לו לצפות בה כאן.

והנה גם מקבץ קצרצר של התייחסויות מבזות לאין שיעור יותר מהתייחסותו של העיתונאי המצרי, שפורסמו בעיתון 'הארץ' הישראלי בידי עיתונאים בולטים לא פחות ממנו. כל הדברים נכתבו בחופשיות מלאה, איש לא חשב לרגע לפתוח נגדם בחקירה, כל כותביהם חזרו הביתה בשלום והם ממשיכים לבזות את קודשי האמונה היהודית גם היום באין מפריע.

"הדת היהודית הרעילה את מדינת ישראל", "דת שאבד כלח על ציוויה במדינה שאזרחיה נאלצים לשרת שיגעון עתיק שאיננו נוגע להם", ההתחדשות היהודית היא "תופעה מסוכנת", והפצת המסרים היהודיים "גרועה יותר מהרואין".

חוגי שאל האם יעז מישהו לפקפק בקדושת הכותל, אבל ב'הארץ' נכתב שהכותל הוא "בעיקר מקום להיות בו, לא שונה בהרבה מאצטדיון", וכותב הדברים לא זומן לשום חקירה וחזר לביתו בשלום. על החגים היהודיים נכתב שהם "אמצעי שלטוני פשיסטי למשטור האוכלוסייה", ויש גם קריאות מפורשות יותר: "הממבו ג'מבו היהודי הזה חייב להיפסק", וגם: "הסקטור החילוני צריך להפסיק ללכת כצאן לטבח".

וכמובן שיש עוד דוגמאות לאינסוף להתבטאות עיתונאית חופשית ומשוחררת בישראל כנגד כל קודשי האמונה היהודית. טוב שכך. ישראל היא מדינה חופשית ומתקיים בה חופש ביטוי רחב. איפה אנחנו ואיפה מצרים.

'פרספקטיבה': ג'קי חוגי, אינך חושב שהטענה שישראל דומה למצרים בנושא זה היא בגדר השמצה לא הוגנת כלפי ישראל?

ג'קי חוגי בתגובה: ישראל בכללה איננה כמצרים, ואת זה הקורא יודע. יש ביניהן נקודות השקה מעטות. אחת מהן היא הרגישות לקדשי הדת. אמנם עומקה שונה, וגם דפוסי ההתנהגות של כל השחקנים בשני הצדדים – אבל בשתיהן הרגישות נובעת מאותו מקור. על כך ביקשתי להצביע

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות