נחום ברנע: ישראל אשמה בפרעות תשפ"א

אם המהומות פרצו בגלל החלטה ישראלית שהיא "כתם" ו"עיוות מוסרי", והיו סימטריות, ("לינץ' פגש בלינץ'") מי אשם בפריצתן?

התמונה שנבחרה לטורו של ברנע בזמן הפרעות. בגדול העיקר: מכות שספג בבת ים ערבי שנחשד כמפגע דריסה ונפצע קל. בקטן הטפל: לינץ' שבוצע במורה יהודי בעכו שיצא לרחוב להרחיק את תלמידיו הערבים מהמוהומות ונפצע אנושות.

ביום שישי האחרון, 31.12.2021, תחת הכותרת 'תכלה שנה', סיכם נחום ברנע בטורו במוסף לשבת של 'ידיעות אחרונות' את האירוע המרכזי של השנה – אירועי מאי 2021, שנודעו גם כ'פרעות תשפ"א'.

וכך תיאר ברנע את השתלשלות העניינים שהובילה להתפרצות:

יצרים שדוכאו בשיאי הקורונה ביקשו להתפרץ. בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים נערכו לפינוי בכוח של משפחות פלסטיניות מדירותיהן. הפינוי נולד מעיוות משפטי ומוסרי, כתם על מורשתם של השופטים שמגר וברק, ומלחצים של ארגוני ימין. בן גביר צץ עם אנשיו בשכונה והתסיס. הרשות הפלסטינית געשה מהסתה. המשטרה היתה חסרת אונים.

תוך שעות האלימות גלשה לשער שכם ולהר הבית. החמאס שיגר רקטות לעבר ירושלים. למעלה מ 2000 רקטות ופצמ"רים שוגרו מעזה ב 11 הימים הבאים.

שתי קביעות קובע כאן ברנע, מהן נגזרת מסקנה בלתי נמנעת. קביעה ראשונה – נקודת ההתחלה של ההידרדרות שהובילה להתפרצות האלימות היא היערכות המדינה לפינוי המשפחות הפלסטיניות בשייח' ג'ראח. קביעה שניה – הפינוי הוא "עיוות משפטי ומוסרי", ואף "כתם" על מורשת שופטי העליון שפסקו עליו. מסקנה בלתי נמנעת – ישראל אשמה בהתפרצות האלימות.

הגדרת פינוי המשפחות הפלסטיניות מהבתים בשייח' ג'ראח כ"כתם", היא מניפולציה שמיועדת למי שאינם בקיאים בפרטים. נזכיר: גם אוהדי הפלסטינים מודים שהבתים אותם פסקו בתי המשפט לפנות, הם בתים בבעלות יהודית מלאה מלפני 1948, ששבו ונרכשו מחדש בהמשך על ידי חברה יהודית.

ניסיונות של הדיירים הערבים להיאחז בדירות אליהם למעשה פלשו, בחסות חוקי הגנת דיירים בדמי מפתח, נכשלו בבתי המשפט כיוון שכשהתבקשו הפולשים להוכיח את תקפות טענותיהם, לא הצליחו להציגן לבתי המשפט ולמעשה נמצאו שקרנים.

אם כך, למה "כתם"? כי ברנע קובע שאם יהודים מקבלים חזרה את רכושם מלפני המלחמה במזרח ירושלים, כך יקבלו גם ערבים בחזרה את רכושם מלפני המלחמה במערב העיר. כלומר להעביר את לב מערב הבירה, שכונות כקטמון, פת, טלביה, מלחה וכו' לידי הפלסטינים, להחריב שכונות נוספות שנבנו על קרקעות שנכבשו, כדוגמת גילה, רמות אשכול הגבעה הצרפתית וכו', ולבנות תחתן שכונות פלסטיניות. סימטריה מושלמת ולעזאזל ההשלכות.

החלטת השופטים לכבד את 'חוק נכסי נפקדים' שחוקקה הממשלה חודשים סופרים לאחר שתמה מלחמת העצמאות, כאילו שיש להם בכלל ברירה אחרת, היא ה"כתם" שמדביק ברנע למצחם.

קביעה שניה זו, היא עוד המניפולציה הפחות חמורה בטורו של ברנע. הקביעה הראשונה, לפיה ההסלמה החלה בהחלטה לפנות את המשפחות בשייח' ג'ראח, כלומר החלטה ישראלית שהיא "כתם" ו"עיוות משפטי ומוסרי", היא פשוט שקר גמור. נזכיר את השתלשלות העניינים אותה מסתיר ברנע מקוראי 'ידיעות אחרונות':

פרעות תשפ"א לא התפרצו בגלל שייח' ג'ראח, אלא בהמשך לשרשרת התפרצויות אלימות שהחלו כבר ב 15 באפריל, כשצעיר פלסטיני מירושלים העלה לטיקטוק שלו סרטון המתעד אותו סוטר בחוזקה, ללא כל סיבה נראית לעין, לבחור חרדי ברכבת הקלה.

זמן קצר לאחר מכן, החל 'גל טרור הטיקטוק': תקיפות בידי ערבים על עוברי-אורח יהודים הפכו לאופנה חדשה. אינספור סרטונים הועלו לטיקטוק בהם ערבים נראים תוקפים שוטרים, משפילים עוברי אורח חרדים ומכים אותם באלימות קשה

המתיחות בירושלים שנוצרה עקב תקיפות הטיקטוק, הובילה ב-24 באפריל, כאמור ללא קשר לשייח' ג'ראח', לירי מטח של 36 רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה על דרום ישראל. המטח נענה בתגובה ישראלית רפה, בכוונה שלא לגרום להסלמה והחמרת המצב.

שבוע לאחר מכן, ב-30 אפריל, ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הודיע על דחיית הבחירות הפלסטיניות, שהיו אמורות להתקיים ב-22 במאי, ובכך נתן לפלסטינים את העילה אותה חיפשו, שוב, ללא כל קשר לשייח' ג'ראח: ארגון החמאס, שהיה צפוי לנצח באותן בחירות, קרא להודעתו של עבאס 'הפיכה' והוסיף כי אם הבחירות תבוטלנה, ישראל תישא באחריות לכך. דובר החמאס הכריז:

דחיית הבחירות אינה מוצדקת ואנו מתנגדים לה. דחייה בשל סירוב ישראלי לקיימן בירושלים זה כניעה לרצון הכובש. יש הזדמנות להפוך את הסירוב הזה למערכה עממית פתוחה נגד ישראל בירושלים. [ההדגשה שלנו]

וכך החלה "המערכה העממית הפתוחה", אותה עשתה ישראל כל מאמץ אפשרי למנוע.

ב 7 במאי, לבקשת ראש הממשלה ושר הבט"פ, סגר ח"כ איתמר בן גביר את הלשכה הפרלמנטרית שפתח בשייח ג'ראח, אותה פתח כדי לאלץ בכך את המשטרה לנכוח במקום ולהגן על היהודים מפני התנכלויות הערבים, (על אף שהייתה לו כל הזכות החוקית להותירה פתוחה).

סגירת הלשכה הפרלמנטרית לא עשתה כל רושם על הפלסטינים, שכאמור חיפשו אמתלה ל'מערכה עממית פתוחה" ומצאו אותה בהחלטת אבו מאזן לדחות את הבחירות. הם היו בשוונג ולא היתה להם כל כוונה לעצור. למחרת בערב, 8 במאי, נערכה בהר הבית תפילת 'לילת אל קאדר', שהתפתחה במהירות להתפרעות קיצונית באמצעות אבנים, סלעים ובקבוקי תבערה שהוכנו בשטח ההר מראש והושלכו על שוטרים, שרבים מהם נפצעו.

המהומות היו מתוכננות מראש, בין היתר באמצעות הסעת אלפי פעילים אסלאמיים קיצוניים מהצפון להר הבית.

למחרת, ב 9 במאי, דיווח כתב 'הארץ' על אבנים שיודו גם אל הכותל המערבי.

על אף זאת, באותו יום בחרה המדינה בצעד נוסף להרגעת הרוחות, כשביקשה את דחיית הדיון בבית המשפט העליון בנושא פינוי המשפחות הערביות מהבתים בבעלות יהודית בשכונת שייח ג'ראח. (יצוין שלו"ז ההליכים המשפטים בנושא נקבע זמן רב מראש, על ידי בית המשפט).

למחרת, ב 10 במאי, שוב נקטה הממשלה בצעד דרסטי להרגעת הרוחות, על אף המחיר הציבורי הכבד הכרוך בו – כשהודיעה על סגירת הר הבית ליהודים למשך שבוע לפחות (סגירה שהתארכה ל 19 ימים רצופים).

באותו יום הורה ראש הממשלה על צעד דרסטי נוסף להפגת המתיחות – כשהורה לשנות את תוואי מצעד הדגלים במטרה להרגיע את הרוחות.

מאוחר יותר באותו יום, הוא יום ירושלים,

בו הוסט מצעד הדגלים ממסלולו הקבוע;

בו נסגר הר הבית לכניסת יהודים;

בו פינה ח"כ בן גביר את לשכתו משייח ג'ראח בהוראת רה"מ;

בו נדחה הדיון בבית המשפט בעניין שייח ג'ראח;

לאחר שהאיפוק הישראלי מנע הסלמה לאחר מטח הרקטות שבועיים קודם לכן;

ולאחר שחמאס הבהיר כי הוא ינצל את דחיית הבחירות הפלסטיניות על מנת לפתוח "מערכה עממית פתוחה נגד ישראל בירושלים";

באותו יום, הגיב חמאס במטח כבד של רקטות על ירושלים, מה שלא הותיר להסלמה ברירה אלא לפרוץ.

מיד לאחר מכן, האלימות הערבית נגד יהודים בירושלים התפשטה ברחבי הארץ. בערים המעורבות כגון לוד, עכו, יפו ועוד, מאות ערבים נאספו לתקוף עוברי-אורח יהודים, להשליך אבנים על מכוניות חולפות, להשחית ולתקוף עסקים, בתים, רכבים ובתי כנסת. זכורים כמובן מקרי הרצח של יגאל יהושע ואבי הר-אבן.

"מה שעשה את חודש מאי לנקודת ציון היסטורית", סיכם ברנע, בשבתו כסוכן נאמן ונלהב של תעמולת האויב, "היה התפרצות האלימות בין ערבים ליהודים בתוך ישראל".

אבל מניין הנזקים העלה שמה שקרה במאי לא היה התפרצות אלימה בין יהודים לערבים, אלא התפרצות אלימה של ערבים. נזכיר:

10 בתי כנסת שרופים לעומת 0 מסגדים שרופים, 28 מסגדים ששימשו להתארגנות להתפרעויות אלימות לעומת 0 בתי כנסת, 112 בתי יהודים שנשרפו לעומת בית ערבי אחד שנשרף (בידי ערבים), 673 בתי יהודים שניזוקו לעומת 13 בתי ערבים, 849 מכוניות יהודים שרופות לעומת 13 מכוניות ערבים, שאין לדעת כמה מהן אם לא כולן, בשל טעות בזיהוי, ועוד ועוד נתונים, מהם עולה החד צדדיות הכמעט מוחלטת של האלימות.

נסכם: לפי תעמולת השקר שמוכר נחום ברנע לקוראי 'ידיעות אחרונות', פרעות תשפ"א היו התפרצות שוויונית של אלימות יהודית ערבית הדדית, והיא החלה באשמת ישראל. שני שקרים שמוכיחים את מה שאנחנו יודעים על ברנע כבר זמן רב: הוא גם סוכן תעמולה פרו פלסטיני וגם עיתונאי גרוע.

נחום ברנע בחר לא להגיב

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות