שלוש שנים אחרי, ב'ישראל היום' שכחו מה הוביל ל'שומר החומות' גם אם הכתב יואב לימור לא מחבב את השר בן גביר, אין שחר לטענה שהוא ליבה את ההסלמה שהובילה אז למבצע שלומי בן-מאיר | 22.02.24 | ירי רקטות על ירושלים, 10 במאי 2021. צילום: פלאש90 שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס העיתונאי יואב לימור מזהיר מפני כוונתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, להגביל עליית ערבים ישראלים להר הבית במהלך חודש הרמדאן הקרוב. על גבי דפי 'ישראל היום', הוא טוען כי "התססת הר הבית תשרת את חמאס" ותסכן את השגת מטרות המלחמה בעזה. מן הראוי לדון באזהרותיו של לימור; אך עמדתו נפגעת כשבניסיונו לתקוף את בן גביר, הוא משכתב את ההיסטוריה הלא רחוקה של הסכסוך: זה [מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, שכונתה "מבול אל-אקצא", ש.ב.מ] לא היה הניסיון הראשון של חמאס להפוך את עצמו לפטרון של אל־אקצא, ולפתוח סביבו במלחמה. הוא נהג כך באירועים שהובילו למבצע שומר החומות ב־2021, שגם בו היה לבן גביר תפקיד – אז עדיין כאזרח – כמי שליבה את האווירה סביב ההר והאירועים במזרח ירושלים. האירועים אז הובילו לא רק לסבב לחימה בעזה, אלא גם למהומות חסרות תקדים של ערביי ישראל. ההדגשה שלנו. מה יואב לימור טוען בעצם? שבן גביר הלהיט את הרוחות בירושלים ובכך תרם תרומה משמעותית להסלמה ולפרוץ מבצע 'שומר החומות', על הרקטות, המהומות וההרוגים שהוא גבה. מדובר בטענה שגויה בעליל. אכן, ב-6 במאי 2021, ארבעה ימים לפני פרוץ המבצע, הקים בן גביר (שהיה אז חבר כנסת ולא אזרח) לשכה פרלמנטרית בשייח ג'ראח שבמזרח ירושלים, במחאה על אלימות כלפי יהודים במקום וכדי לאלץ את המשטרה לפעול. אך כדור השלג שהוביל לפרוץ שומר החומות החל להתגלגל עוד לפני כן, ולבן גביר היה בו תפקיד שולי ביותר. זמן קצר לאחר המבצע, פירטנו פה את מכלול האירועים שהובילו אליו, בתגובה לאנשי תקשורת שהטילו את האשמה על ישראל. זו הייתה מסקנתנו הבלתי נמנעת: רצף האירועים מעיד שלא רק שהאלימות הייתה יוזמה ערבית מתוכננת מראש, היא הונעה על אף שממשלת ישראל נקטה שורת צעדים בכיוון ההפוך, של הרגעת הרוחות, תוך תשלום מחירים פוליטיים וציבוריים כבדים. אלה ההתרחשויות המרכזיות של ההסלמה ב-2021: גל תקיפות אלימות, שהחל ב-15 באפריל, של ערבים נגד יהודים בירושלים – והעלאת תיעודי התקיפות לרשת. מטח של 36 רקטות ופצמ"רים מרצועת עזה לישראל. צה"ל הגיב באופן רפה, כמטרה להכיל את האירועים. הודעת מחמוד עבאס על דחיית הבחירות לרשות הפלסטינית ב-30 באפריל הביאה את חמאס לאיים בפתיחת "מערכה עממית פתוחה נגד ישראל בירושלים". ב-7 במאי ח"כ בן גביר סגר את לשכתו בשייח ג'ראח, יום אחד אחרי שנפתחה, לבקשת ראש הממשלה ובניסיון להרגיע את הרוחות. למחרת פרצו מהומות אלימות בהר הבית, שתוכננו ואורגנו מראש, בהשתתפות אלפי פעילים אסלאמיים שהוסעו למקום לשם כך. הממשלה הגיבה בבקשה לבית המשפט העליון לדחות את הדיון בעניין שייח ג'ראח; בסגירת הר הבית ליהודים; ובשינוי של תוואי מצעד הדגלים כדי שלא יעבור בשער שכם. או אז בחר חמאס לשגר מטח כבד של רקטות על ירושלים, מה שהוביל לסבב הלחימה בעזה ולהתרחבות המהומות בקרב ערביי ישראל ברחבי הארץ. לסיכום, פתיחת לשכתו של בן גביר למשך פחות מ-48 שעות בשייח ג'ראח היא בעלת משקל זניח עד לא קיים בהסלמה שקדמה ל'שומר החומות'. חמאס היה נחוש ללבות את הלהבות, והאש פרצה על אף כל מאמצי הממשלה להרגיע ולהכיל אותה. וכאז כן עתה, ניתן לבקר ולגנות את איתמר בן גביר ומעשיו גם בלי לשכתב את ההיסטוריה ולעוות את המציאות.
לא ברור למה ישראל היום גייס את יואב לימור. הוא אינו מתאים לרוח הלכאורה שמרנית-ימנית של העיתון. הרבה יותר מתאים היה לו היה נשאר בידיעות אחרונות. ובלי קשר, מדובר באחד הכתבים היותר אובר-רייטד בארץ. לא זוכר שהיתה לו תגלית או תובנה או ידיעה או סקופ מרעישים. עוד כתב שחוזר שוב ושוב (באנגלית זה נשמע טוב יותר – פארוטינג) על הקונספציה… הגב